מכבי חיפה הבינה אמש שלא כל מה שכתוב על הנייר משקף את המציאות. נקודה בטדי מול בית"ר ירושלים במחזור השני, לא היתה תסריט גרוע ערב המשחק, אבל מול יריבה בעשרה שחקנים מהדקה העשירית התוצאה הפכה למתסכלת.
זה הרגיש כאילו במכבי חיפה לא קראו את האותיות הקטנות על המסמך. ההכנה של דייגו פלורס היתה טובה, אבל מה עושים פתאום כשבית"ר בעשרה שחקנים? החילוף של מתיאס נהואל על חשבון גוני נאור היה מתבקש, אבל עדיין לא היה שחקן שיפרק את הצפיפות.
דיא סבע היה עושה זאת על בסיס שבועי וכיום זה קורה בטורקיה. מרגיש כאילו מכבי חיפה איבדה אמש שתי נקודות למס הכנסה ולא לבית"ר ירושלים. יכול להיות שנהואל עוד ינפק מספרים, השאלה מתי זה יקרה ואם בכלל.
בינתיים ממשיכים לחכות לקשר אחורי איכותי וסילבה קאני הוא שחקן כנף ימני מוכשר, שצריך עדיין לראות אם יצליח להביא את האיכות שלו מול צפיפות במצבים של אחד על אחד. כרגע, מלבד דולב חזיזה וקאנג`י גורה הפצוע, אין לדייגו פלורס שחקן שיעשה את ההבדל, כזה שייכנס לעומק עם הכדור ויבטל צפיפות עם פעולה אישית.
ליאור רפאלוב בנה קבוצה חזקה ברמה ההגנתית ודייגו פלורס ידע לסדר אותה כך שיהיה קשה מאוד להבקיע מולה. למעשה, רפאלוב הביא את המוצר, פלורס רק הרכיב אותו כמו שקרא בהוראות. בדף ההוראות, מיכאל אוחנה אמור היה להיכנס אמש מול בית"ר להיות האקס פקטור מהספסל, אבל הוא היה פצוע וגם זה היה כתוב, כי ידעו שרוב הקריירה שלו זה היה המצב.
לעיתים, גם בבית, קונים מוצרים טובים שצריך לשפר אותם וזה בדיוק המצב כרגע במכבי חיפה. אי אפשר להגיד שמכבי חיפה רעה או גרועה, אבל התקפית חסר לה משהו. כשיהיו את השטחים, כמו שקרה נגד בני ריינה, מדובר בקבוצה קטלנית, אבל מול צפיפות המוצר לא יעיל. יש עוד זמן לשפר, השאלה אם ימצאו את התוסף/שחקן שיהפוך את מכבי חיפה ליעילה גם מבחינה התקפית.
