(צילום מסך) (צילום: ספורט 5)
(צילום מסך) | צילום: ספורט 5

מסלולים של כדורגלנים, בטח של כדורגלנים שמגיעים לישראל, מרגישים כמו סרט נע. בחלק מהמקרים מדובר בשחקן שהתחיל את דרכו באקדמיה גדולה, לא הצליח להתחבר וירד בהדרגה לליגות ראשונות אחרות לפני ההגעה לארץ, ובמקרים מסוימים זה שחקן שמגיע משום מקום ומוצא את עצמו בהזדמנות חייו.

איילסון טבארש, הקשר האחורי המיועד של בית"ר ירושלים עליו פורסם לראשונה כאן בערוץ הספורט, הוא קצת משניהם. מצד אחד, כישרון צעיר ששיחק בנבחרת פורטוגל עד גיל 19 לצד שמות כמו שוער פורטו דיוגו קוסטה וכוכב מילאן רפאל לאאו, אבל מצד שני בן 26 שמעולם לא שיחק בליגה הראשונה בחייו.

בדומה לג`ונבוסקו קאלו, הזר הראשון שהצהובים-שחורים החתימו הקיץ, גם אילסון טבארש מגיע לתחנה הגדולה ביותר בקריירה עד עכשיו. גם הוא עבר דרך לא פשוטה עד לכאן, וגם במקרה שלו יש שאלה בקשר להתאמה לליגה רצינית יותר, אך בבית"ר טוענים שמדובר ב"קשר האחורי הטוב שהם ראו בחייהם".

בדומה לקאלו, טבארש מגיע רעב. הוא מגיע להזדמנות ענקית במועדון שישחק במוקדמות הקונפרנס ליג, בשונה אגב מפטריק טוומאסי או איסמעילה סורו למשל שאמנם מגיעים את הליגה אבל חוזרים לסיבוב שני בישראל אחרי שכבר ציפו להתקדם. הקריירה של טבארש במגמת עלייה.

עבר מקבוצה לקבוצה (באדיבות אקדמיקה) (צילום: ספורט 5)
עבר מקבוצה לקבוצה (באדיבות אקדמיקה) | צילום: ספורט 5

איילסון ג`וניור מנדש טבארש נולד בקייפ ורדה, ובדומה לשחקנים רבים מהמדינה (כולל קרלוס פונק) התגלה בכדורגל הפורטוגלי. הוא מצא את עצמו עובר לאקדמיקה הקטנה, וממנה מצליח לבנות לעצמו שם. מאמן נבחרת הסלסאו עד גיל 19 הליו סנטוס זימן אותו, היחיד משחקני המועדון. טבארש עלה בשני משחקים מהספסל ופתח בהפסד לאירלנד.

רק ההופעות בנבחרת היו עשויות להזניק את הקריירה שלו קדימה, אך הן היו דבר חד פעמי. בסופו של דבר גם אקדמיקה חששה ממימדיו הצנומים בעמדת הקשר האחורי, ובגיל 17 הוא התחיל לחפש את עצמו מחוצה לה.

טבארש עבר לאלקסנסה הקטנה (בה התחיל את דרכו גם מריח דמירל, לימים שחקן יובנטוס), ואחרי עונה אחת התקדם ל-BC ברנקו, קבוצת הבת של בנפיקה ליסבון. כשהוא רק בן 21 ובקבוצת הבת של בנפיקה נראה כאילו החיים היו יכולים לתת לו הזדמנות נוספת, אבל בסופו של דבר הוא מיעט לשחק גם שם ומצא את עצמו בטורנסה, עמוק בליגה הרביעית של פורטוגל.

הליגה הפורטוגלית הרביעית היא ליגה חצי מקצוענית, ואיילסון טבארש שיחק בה בגיל 23, לא מסלול של אדם שנראה כאילו הוא הולך להיות בהכרח כדורגלן מקצוען. הליגות האלה, בין היתר מטבען שאינו מקצועי, הן "החצר האחורית" של פורטוגל.

לאחר מכן עבר לטורינסה ונשאר כמעט שנה שלמה מחוץ למגרשים, אבל קיבל עוד הזדמנות באנאדיה הקטנה וסייע לקבוצה להישאר בליגה השלישית. טבארש החל למשוך את עיניהן של הקבוצות בליגות הבכירות יותר והחל להתאמן באוליביירה דה הוספיטל, אך ברגע האחרון הצטרף לאקדמיקה קוימברה. באופן אירוני, בהוספיטל טענו כי השחקן היה חלש מדי ולא עמד בדרישות הבריאותיות.

בשלב הזה, אחרי ההזדמנות הקצרה הזאת בשלהי 2022/23, הקריירה של אילסון התחילה להמריא. הוא התחיל את העונה כשחקן ספסל, אך לקראת סיומה הפך לבאנקר ופתח ב-12 מ-13 משחקים בפלייאוף העליון של הליגה השלישית.

מספר קבוצות מהליגה השנייה הביעו בו עניין, וטבארש הבין שהגיע הזמן לעבור לכדורגל המקצועני. בגיל 25 הוא עשה את הצעדים הראשונים במועדון שהיה יכול לאפשר לו להתפרנס באופן מלא. פלגייראש, שסיימה ב-1:1 פעמיים בפלייאוף העליון מול אקדמיקה של טבארש, נראתה כמו ההחלטה הנכונה.

מפת החום של טבארש (SofaScore) (צילום: ספורט 5)
מפת החום של טבארש (SofaScore) | צילום: ספורט 5

טבארש הגיע לקבוצה חדשה ולליגה חדשה אחרי שהיה "אחד השחקנים הבולטים בליגה השלישית" לפי אה בולה הפורטוגלי, אבל פעם נוספת היה צריך להוכיח את עצמו. הוא התחיל מהופעות קצרות של 10, 25 ו-14 דקות, אבל קפץ להרכב מול קבוצת המילואים של פורטו ומאז הפך לשחקן קבוע, בזכות עבודה קשה שהובילה לשביעות רצון מצד מאמנו.

פלגייראש חזרה לליגה השנייה בפורטוגל אחרי 19 שנה וסיימה עונה יציבה במקום התשיעי מתוך 18, נתון לא רע בכלל לקבוצה בעונה הראשונה. משחקו הראשון ב-11, אגב, היה הניצחון הראשון של הקבוצה בליגה השנייה. בסיום העונה, באופן הולם, הוא ערך את הופעת הבכורה בנבחרת קייפ ורדה ושיחק מול מלזיה.

בשלב הזה, היה ברור לכולם, הגיע הזמן לקפוץ מדרגה. סגנית אלופת בולגריה לבסקי סופיה ובית"ר ירושלים נכנסו לתמונה, והיה ברור שהמועדון עומד לרשום את אחת המכירות הגדולות בתולדותיו. כעת בית"ר עומדת לשלם כ-250 אלף יורו, מה שיהפוך את טבארש למכירה השניה בתולדות המועדון הפורטוגלי הקטן הזה, ולמעשה (לפחות לפי Transfermarkt) המכירה המשמעותית הראשונה של שחקן אחרי גיל 23.

הצד המקצועי
לפני שנכנסים לעומק במקרה של טבארש, צריך לדבר על הליגה השנייה בפורטוגל. הליגה השנייה בפורטוגל לא נחשבת לנוצצת במיוחד, אבל כבר ראינו בכדורגל הישראלי שחקנים שמגיעים מהליגות השניות של ספרד ושל צרפת וגם מהליגה הפורטוגלית עצמה.

הדבר הבולט ביותר לגבי טבארש (1.88 מ`), זו האינטנסיביות. טבארש מכסה שטחים עצומים כפי שאתם יכולים לראות ממש במפת החום מעל המקטע הזה, הראה עליונות פיזית ובעיקר נחישות. היכולת הזאת להצטרף גם להגנה וגם להתקפה היא אולי מה שמשך את אלמוג כהן וברק יצחקי.

בית"ר יודעת איזה שחקנים היא רוצה, בטח אחרי העונה המלאה הראשונה של יצחקי על הקווים בה לא היה לה קשר אחורי טיפוסי. טבארש יותר הגנתי ופיזי משניהם, כשהוא ניצח ב-56% ממאבקיו (5.7 למשחק), כולל 65% גבוה באוויר. 3.6 מאבקים על הקרקע ו-1.7 עבירות למשחק מראים שהוא לא מהסס לשחק פיזי אם יש בכך צורך, מה שהתבטא אגב בעשרה כרטיסים צהובים. למרות זאת, טבארש נתפס כשחקן אחראי ולא הורחק בצהוב שני פעם אחת.

לפעמים נדמה שטבארש בכל מקום במגרש. יש לו 5.5 שחזורי כדור למשחק, 1.5 חטיפות ו-2 תיקולים, כשהוא בין המובילים בליגה הפורטוגלית השנייה בשתי הקטגוריות האחרונות. 

בצד ההתקפי, טבארש אמנם כמעט ואינו בועט לשער, למרות שהוא מסוגל לאיים מרחוק והבקיע כמה שערים מרשימים בתחילת הדרך, אבל עם 42.3 נגיעות בכדור ב-74 דקות למשחק, כולל 12.4 מסירות למשחק באחוז נאה של 76% בשטח היריב, הוא בהחלט מעורב. הוא הראה פוטנציאל לא רע גם בכדורים ארוכים, מה שעשוי להיות חשוב במיוחד בהתחשב בסגנון המשחק של בית"ר עם פליימייקרים כמו ירדן שועה ועומר אצילי וסילונים כמו ג`ונבוסקו קאלו וטימותי מוזי.

הרביעייה הזאת היא מי שאמורה לדאוג לשערים בבית"ר ירושלים, קבוצה שבדומה לפלגייראש אוהבת להחזיק בכדור. הקבוצה הקודמת של טבארש עשתה כן ב-52.7% מהזמן, מקום רביעי בליגה הפורטוגלית, בזמן שזאת של יצחקי החזיקה בו ב-61.46% מהזמן. מבחינה סגנונית יש התאמה.

הוא לא הקשר האחורי שינסה להאט את המשחק או "לעשות סדר", אלא קשר פעלתן שירוץ יחד איתה וינסה להפוך את הבלאגן למעט יותר מאורגן. עד עכשיו הוא הסתגל לכל ליגה בה שיחק בצורה טובה, ובבית"ר בהחלט ישמחו אם זה יקרה גם בליגת העל. אם הוא יצליח להשפיע כאן כמו לוקאס ונטורה, זאת עשויה להיות החתמה מוצלחת. האם זה אפשרי במקרה של בן 26 שמעולם לא שיחק במסגרת רצינית יותר מהליגה השנייה בפורטוגל? בשלב הזה עוד מותר להיות אופטימיים.