שמונה מועמדים יש לנו - איך הם נבחרו? קריטריון אחד היה ההופעות בנבחרת ישראל, השני הוא תארים בקריירה - והשלישי, השפעה ונוכחות מחוץ למגרש. הנה הם לפניכם, וגם ההזדמנות שלכם לבחור.
דדי בן דיין - הילד מחולון עבר קריירה ארוכה של לא פחות מ-19 שנים - אבל ייזכר תמיד כמי שהיה בשני הצדדם של תל אביב, עם הצלחה בצהוב - ובאדום. בן דיין עלה לבוגרים כשחקן מכבי תל אביב, אבל חווה הצלחה גדולה גם בהפועל - עם הדאבל ההיסטורי וההעפלה לליגת האלופות. גם במכבי נתניה הוא הטביע חותם, ואפילו בקולורדו רפידס מה-MLS. מגן שהתברך גם ביכולת להבקיע שערים, ועשה זאת לא מעט: השלל: 28 הופעות בנבחרת ישראל ושער אחד. אליפות אחת, ארבעה גביעי מדינה בישראל (ועוד אחד בקפריסין).
יואב זיו - סיפור של פריחה מאוחרת, אבל גם של ווינריות בלתי מתפשרת. זיו עלה לבוגרים במכבי חיפה, אבל ברבות השנים היה שותף לשתי קבוצות גדולות בכדורגל שלנו - בית"ר ירושלים, איתה היה השותף לאליפות ולדאבל ההיסטורי ב-2008; ומכבי תל אביב, שם היה שותף לשושלת שהקים ג`ורדי קרויף. קבלן תארים לא קטן, פייטר אדיר ושחקן שהביא לקבוצות בהן שיחק אופי של מנצחים. החל בירוק, אבל תמיד ייזכר כצהוב. השלל: 32 הופעות בנבחרת ישראל. שש אליפויות, שני גביעי מדינה.
דוד אמסלם - עבר בלא מעט תחנות, אבל ייזכר כמגן האימתני של קבוצה אחת - בית"ר ירושלים. אמסלם בכלל גדל בהפועל תל אביב, אבל את הפריצה שלו הוא חייב לקבוצה עם המנורה - אליה הגיע ב-1995. במילניום הנוכחי, הוא היה שותף לתשע השנים האחרונות בקריירה שלו, ופרש רגע אחרי סיום העידן הזוהר של גאידמק. השלל: 31 הופעות בנבחרת ישראל, שתי אליפויות ושני גביעים במילניום הנוכחי.
יגאל אנטבי - עוד אחד שגדל בצהוב, אבל ייזכר כאדום. אנטבי בכלל צמח במכבי תל אביב, אבל ברבות השנים התגלגל להפועל ת"א - שם העביר עשור שלם, עם לא מעט הישגים וגם קמפיין אחד בלתי נשכח בגביע אופ"א. בהמשך, הוא גם עזב וחזר לאדום לעוד שנתיים - מישהו שהפך לאייקון. בועט ברגל שמאל, נותן כאן את הגול - מגן שבמתחם חודורוב לא ישכחו לעולם. השלל: 11 הופעות בנבחרת ישראל, אליפות אחת וארבעה גביעי מדינה.
סאן מנחם - עוד סיפור של מגן, שלקח לו זמן להתגלות, אבל הפך לסמל בקבוצה שלו. מנחם שגדל בבני יהודה ובשמשון, עלה לבוגרים בכלל בעירוני רמת השרון - אבל ב-2015 הגיע אל מחוז חפצו - מכבי חיפה, והפך לאחד מהדור שהוציא אותה מהעשור השחון בתולדותיה. שמונה שנים הוא שיחק במדים הירוקים, כששנה אחרי שנה הוא מצליח לקדם אותה עוד שלב - בדרך לשושלת של ברק בכר. ב-2024 פרש מהמדים הירוקים בנסיבות כואבות, אבל היום נשאר חלק מהמערכת בכרמל. השלל: 20 הופעות בנבחרת ישראל, שלוש אליפויות וגביע אחד.
אופיר דוידזאדה - אי של יציבות, שהפך לגיבור של שתי קבוצות. דוידזאדה גדל בהפועל באר שבע, והפך לאחד משחקני הבית המוצלחים שלה במילניום הנוכחי. אבל דווקא אחרי כל השנים, את עידן האליפויות הוא כמעט ולא ראה - כשעזב לגנט הבלגית. כשחזר, דווקא מכבי תל אביב חיכתה לו - והוא הפך לאחד השחקנים הבולטים שלה בשנים האחרונות. עכשיו, הוא כנראה בדרך לסגור מעגל בבאר שבע - אבל בנה סביבו קריירה יפה מאוד. השלל: 18 הופעות בנבחרת ישראל, חמש אליפויות וגביע אחד.
אדורם קייסי - האיש והרגעים המכריעים. הבחור שגדל בהפועל פתח תקווה אמנם החל את הקריירה שלו אי שם בשנות התשעים, אבל גם במילניום הזה הפך לשחקן משפיע - למרות ששיחק בו חמש שנים בלבד. הוא הצליח להוביל את מכבי חיפה לשושלת עם אברהם גרנט ולליגת האלופות, כולל השער שלמעשה שלח אותה לשם - בגראץ. איש שתמיד ידע להיות במקום הנכון ככובש שערים חשובים (גם בנבחרת), ואחד שאי אפשר להיזכר בהצלחה הירוקה בלעדיו. השלל: 54 הופעות וארבעה שערים בנבחרת ישראל, במילניום הנוכחי - ארבע אליפויות.
טאלב טוואטחה - סיפור סינדרלה, ילד מג`סר-א-זרקא שהפך למגן בכיר בנבחרת, וגם לליגיונר בליגה הגרמנית החזקה. טוואטחה הזריז גדל וצמח במכבי חיפה, והיה שותף גם ללא מעט הישגים - אך בעיקר, הגיע לבונדסליגה, שם שיחק באיינטרכט פרנקפורט ואפילו זכה איתה בגביע. מגן שההיסטוריה הירוקה אינה שלמה בלעדיו. השלל: 21 הופעות ושער אחד בנבחרת ישראל, ארבע אליפויות (שלוש בישראל ואחת בבולגריה) ושני גביעים (אחד עם מכבי חיפה ואחד עם פרנקפורט).
