sportFive1573247 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
זה לא רק הזרים (מאור אלקסלסי) (צילום: ספורט 5)
זה לא רק הזרים (מאור אלקסלסי) | צילום: ספורט 5
הכל כבר נכתב על נושא הזרים אבל לא ראיתי התייחסות רחבה לבעיית היסוד של הכדורגל הישראלי. בשנים האחרונות נבנתה בכדורגל הישראלי רגולציה מתמרצת למועדונים קטנים – הדרך רצופה בכוונות טובות אבל בשורה התחתונה נבנתה רגולציה שמתעדפת את מודל העבודה של מועדון ללא קהל גדול והיא כוללת שורה של אלמנטים.

הכדורגל בישראל אינו ריווחי – הוא מושך אליו כוחות חזקים שבאים בשביל הריגוש של אחזקת מועדון או תרומה לקהילה או הפרסום שבא עם הטריטוריה, אבל הוא לא מאפשר ליזמים חזקים לבנות מודלים ברי קיימא של פעילות מאזנת ושומו שמיים גם ריווחיות – הנושא בא לידי ביטוי בעיקר ב:

1. מס התאחדות – כ-10% מהכנסות הקהל של כל מועדון עוברות להתאחדות – ההתאחדות צריכה משאבים כדי לנהל את הפעילות אבל המשאבים האלה היו יכולים להגיע מרישיון ליגת על או מכספי המנהלת (בעיקר טלוויזיה) ולא מהקבוצות הגדולות – המציאות היא שיש מועדונים שמעבירים מליוני שקלים להתאחדות ויש כאלה שמעבירים סכומים נמוכים בהרבה.

2. חלוקת כספי הרייטינג – נושא מורכב, ייתכן ואם יבוטל הסעיף ה1 אפשר יהיה לטעון בעד חלוקה זהה אבל המציאות היא ברורה – חוזי השידור הם מנוע צמיחה וסכומים מהותיים מגיעים מהחוזים האלה והם מגיעים בזכות האטרקטיביות של מועדונים עתירי קהל.

3. כסף מהשלטון המקומי – לרשות מקומית יש אינטרס עצום בפעילות מוצלחת של מועדונים – משחקים טובים מביאים קהל, קהל צורך מעסקים מקומיים, מחלקות הנוער מספקות שירותים חיוניים למגוון רחב של ילדים ונוער – ההיגיון ברור, ועדיין הרשויות החזקות בישראל משקיעות הרבה פחות מעיריות אחרות במה שיוצר פערים מאוד גדולים – במציאות שבה יש רשויות מקומיות שמזרימות הון עתק למועדונים אי אפשר להתעלם מזה בחלוקת העושר ממשאבים משותפים כמו תמיכה בהתאחדות וחוזי שידור, נדרשת רגולציה טובה יותר בנושא, אם עיריית אשדוד רוצה להשקיע יותר מעיריית ת"א, זכותה ואפילו יש מקום לשבח אותה, אבל כשבוחנים את המודל הכלכלי של הליגה אי אפשר להתעלם מזה. לדוגמא אפשרית ניתן להטיל את מס ההתאחדות לא מהכנסה על כרטיסים אלא על מחזור הפעילות של מועדון כפי שהוא עובר בבקרה התקציבית ובדרך הזו לוודא כי מועדון שמגלגל סכומים משמעותיים יתרום לקופה הציבורית גם אם מקורות ההכנסה שלו שונים.
4. תמריצי ממשלה לעידוד השחקן המקומי – מדוע התמריץ המרכזי מגיע על שיתוף שחקנים ולא הולך ישירות למחלקות הנוער – הרי ההיגיון שלי אומר – תנו כסף למחלקות הנוער והם ייצרו שחקנים טובים יותר במקום לתת סובסידיה למועדונים – במציאות הנוכחית ניתן לקבל מענקים על שיתוף צעירים שחלקם לדוגמא הם מושאלים מקבוצות אחרות, מה אומרת המדינה פה? תבנו מערכת מושאלים ותקבלו תמריץ במקום להשקיע הון במחלקת נוער.

5. זרים – הנושא שבכותרות – ישראל היא מדינה שקיים בה אלמנט ייחודי דוגמת חוק השבות, במציאות של הגבלת זרים קורים מספר דברים – לצד הגידול המהותי בשכר השחקן המקומי קיימת מוטיבציה עצומה בלחפש שחקנים עם דריבל טוב וסבתא יהודיה, לא בטוח שנכון לנתק את הדיון על הזרים מול השחקן הישראלי מהעובדה שזורמים לארץ שורה של שחקנים – זה התחתן וקיבל תעודה וזה מצא שורשים – בדיון של 7 או 8 או 9 זרים אי אפשר לנתק אותו מנושא המתאזרחים – אם רוצים לשמור על השחקן המקומי (שגדל פה, משרת בצבא, משלם מיסים) לבין השחקן הזר – אפשר להיות קצת פחות פוליטיקלי קורקט ולהעמיד פנים שעלי מוחמד וגוני נאור הם מקשה אחת, הם לא.

6. דמי השבחה – אוקי, נושא סבוך, אבל במציאות שבה שחקן צריך ללכת לשחק שנה בקפריסין רק כדי שיוכל לחזור לישראל בלי לשלם דמי העברה איך אפשר לנתק את זה מדיוני הרגולציה – מצד אחד אין תמריצים גבוהים להשבחת שחקנים ומצד שני ברור לכולנו (או אולי בעיקר לי) שיש היום שורה של ישראלים שנוסעים לטיול אחרי צבא כליגיונרים רק כדי שיוכלו לחזור לישראל בה מגינים על השחקנים הישראלים בלי חוזה ודמי העברה ולקבל חוזה חלומי – זו הדרך לשדרג את הכדורגל?

7. תשלומי הקנסות – אי אפשר להתעלם מהעובדה שהקנסות ניתנים בעיקר למועדונים עם קהל ושזה כנראה כבר הגיע לסכום מהותי.

ובאמת שיש עוד ועוד.

הצעתי היא כזו – גוף אובייקטיבי יבדוק ויביא הצעה לרפורמה כוללת בכדורגל הישראלי, רפורמה שלא תהיה תלויה בשיקולים הפוליטיים של המועדונים ותכלול פתרונות רחבים תחת מטריה אחת – במקום לנהל מו"מ פוליטי של חלקים ברפורמה (כמו עכשיו זרים), הכדורגל ייכנס לרפורמה כוללת שתכלול ותתן מענה לכל בעיות היסוד.

כן, זה דורש שינוי מהותי וכן יש פה מועדונים שימצאו את עצמם בבעיה במודל ההפעלה לאחר מכן, אבל לטובת הכדורגל כולו, זה הכרחי.