גונסאלס, היום בן 48, הגיע לראשונה לישראל כחלק מקבוצה שבדיעבד, התיישנה רע מאוד - קבוצת "הגלאקטיקוס" של מכבי תל אביב. בקיץ 2005 מכבי בנתה את עצמה מחדש - עם הכוכבים ג`ובאני רוסו, אבי נמני ואייל ברקוביץ` - וגונסאלס היה אחד הזרים שהצטרפו לקבוצה. בדיעבד, התברר שהוא הגיע לישראל ישירות לאחר תום העונה באורוגוואי - מה שהקשה על הקליטה שלו בקבוצה התל אביבית, והוא רשם במדיה 12 הופעות ליגה בלבד.
לאחר מכן, הגיעה התקופה המרכזית שלו בארץ - בתום אותה עונה, הוא עבר למ.ס. אשדוד והיה חלק ממנה במשך ארבע שנים (למעט עונה אחת בה הושאל לדפנסור ספורטינג מהמולדת). מאשדוד, הוא עבר בקיץ 2010 לבית"ר ירושלים - שהיתה התחנה השלישית והאחרונה שלו בישראל. ב-2011 הוא חזר לאורוגוואי, שם שיחק עד שפרש סופית ב-2019.
"באתי לישראל בשלב מאוד חשוב בקריירה שלי", סיפר גונסאלס בראיון שהעניק לכלי תקשורת באורוגוואי ב-2015. "הייתי אחרי קמפיין עם הנבחרת, וה היה מצב מורכב כי הייתי בפניארול עם עוד שנה בחוזה - וזה היה דבר מאוד חשוב. הייתי צריך לקבל החלטה, שאני לא מתחרט עליה, ללכת למדינה שאני לא מכיר. לא ידעתי כמה זה יהיה קשה".
"בחיים יש חוויות שלא תמיד אתה רוצה לחוות, אבל זה יפה להרגיש אותן - לראות איך היהודי, הישראלי, חווה אותן. האנושיות הישראלית שימחה אותי, והרגשתי נוח כל הזמן. הם היו מאוד קרובים אליי, הם לא עזבו אותי - אני ואשתי תמיד הרגשנו טוב, גם כשהיינו רחוקים מהבית".
"אלה היו שש שנים בלתי נשכחות. אני מקווה שיהיה לי המזל לחזור לשם מתישהו, ולראות את החברים שהשארתי שם, אלה שתמכו בי בזמנים הקשים. נהניתי לשחק שם כדורגל. הכדורגל שם צומח מאוד מהר, והוא ימשיך לצמוח. לראות אנשים שמגיעים מכ"כ הרבה מקומות זה מעשיר את הענף, מגיעים לשם מאמנים ושחקנים מכל קצוות אירופה. זו הסיבה שהכדורגל שם מצליח כל כך במהירות".
"חוץ מהמדינה ומההיסטוריה, יש את המקומות שראיתי הודות לכדורגל - לא דמיינתי שאהיה קרוב לכל כך הרבה מקומות היסטוריים כמו בישראל. הצד הכלכלי לפעמים בעייתי, אבל המדינה שינתה אותי: לראות איך האנשים האלה - עם כל המלחמות שהם חווים והבעיות בגבולות, תמיד צריכים להיות על המשמר - ובכל זאת הם חיים, נהנים, אוהבים את המדינה שלהם ומגנים עליה".
וכן, מתישהו מגיע גם השלב שבו מדברים על המצב הבטחוני - גונסאלס היה בישראל בכמה תקופות בעייתיות, וסיפר על כך. "היו שתי תקופות עיקריות - אחת היתה שונה, כי זה קרה בצפון, המלחמה עם לבנון וחיזבאללה ב-2006. הבעיה האמיתית היתה בינואר 2008 - חזרתי לאורוגוואי כדי לבלות עם המשפחה שלי את חג המולד. בדיוק איך שבאתי לעזוב, גיליתי שירו טילים לכיוון ישראל. אלה אמנם לא היו טילים רבים, אבל זה הרגיש כמו התחלה של משהו".
"עד הרגע שזה קורה, זה נראה לך רחוק - אבל כשהגעתי לשדה התעופה בישראל - וזה רגע שיישאר איתי תמיד - הייתי במונית, דיברתי עם הנהג שידע ספרדית כי הוא נשלח ע"י המועדון - והיה לי מזל, הוא הסביר לי איך להתמודד עם המצב. זה משהו שעד שאתה לא מתמודד איתו, אתה חושב שהוא לא יקרה לך".
בראיון אחר, גונסאלס סיפר: "גרתי באשדוד, עיר שהיא 30 קילומטרים מעזה. היה לי חבר שגר בבניין והיה לו מקלט, אבל אף אחד לא הסביר מה בדיוק עושים. בעל הדירה פשוט השתמש בזה כמחסן. שמעתי טילים, ולא ידעתי איפה להתחבא. המקלט היה נעול. בסוף, נכנסתי מתחת למשקוף של דלת, התכופפתי והתחלתי להתפלל. אבל חוץ מפעם אחת, לא חוויתי משהו רציני מדי. הרגשתי בטוח".
"חוץ מהמדינה ומההיסטוריה, יש את המקומות שראיתי הודות לכדורגל - לא דמיינתי שאהיה קרוב לכל כך הרבה מקומות היסטוריים כמו בישראל. הצד הכלכלי לפעמים בעייתי, אבל המדינה שינתה אותי: לראות איך האנשים האלה - עם כל המלחמות שהם חווים והבעיות בגבולות, תמיד צריכים להיות על המשמר - ובכל זאת הם חיים, נהנים, אוהבים את המדינה שלהם ומגנים עליה".
וכן, מתישהו מגיע גם השלב שבו מדברים על המצב הבטחוני - גונסאלס היה בישראל בכמה תקופות בעייתיות, וסיפר על כך. "היו שתי תקופות עיקריות - אחת היתה שונה, כי זה קרה בצפון, המלחמה עם לבנון וחיזבאללה ב-2006. הבעיה האמיתית היתה בינואר 2008 - חזרתי לאורוגוואי כדי לבלות עם המשפחה שלי את חג המולד. בדיוק איך שבאתי לעזוב, גיליתי שירו טילים לכיוון ישראל. אלה אמנם לא היו טילים רבים, אבל זה הרגיש כמו התחלה של משהו".
"עד הרגע שזה קורה, זה נראה לך רחוק - אבל כשהגעתי לשדה התעופה בישראל - וזה רגע שיישאר איתי תמיד - הייתי במונית, דיברתי עם הנהג שידע ספרדית כי הוא נשלח ע"י המועדון - והיה לי מזל, הוא הסביר לי איך להתמודד עם המצב. זה משהו שעד שאתה לא מתמודד איתו, אתה חושב שהוא לא יקרה לך".
בראיון אחר, גונסאלס סיפר: "גרתי באשדוד, עיר שהיא 30 קילומטרים מעזה. היה לי חבר שגר בבניין והיה לו מקלט, אבל אף אחד לא הסביר מה בדיוק עושים. בעל הדירה פשוט השתמש בזה כמחסן. שמעתי טילים, ולא ידעתי איפה להתחבא. המקלט היה נעול. בסוף, נכנסתי מתחת למשקוף של דלת, התכופפתי והתחלתי להתפלל. אבל חוץ מפעם אחת, לא חוויתי משהו רציני מדי. הרגשתי בטוח".
בנוסף, גונסאלס התייחס בראיון גם לביקורת שישראל ספגה אז (הדברים נאמרו ב-2015). "תמיד הייתי מקבל שיחות טלפון מתחנות רדיו באורוגוואי, והיו שואלים את דעתי. אני חושב שהתקשורת הבינלאומית לא הוגנת עם ישראל. הערוץ היחיד שראיתי בארץ בספרדית, אני הפסקתי לראות אותו, אפילו שהוא היה היחיד שדיבר ספרדית. כל פעם שראיתי חדשות, הם מיקדו את הביקורת בישראל, כאילו היא הגורמת היחידה לסכסוך".
"הם תמיד אמרו שישראל הורגת חפים מפשע, ומי ששם לא יודע מה באמת קורה - שהטרוריסטים היו מתחבאים מאחורי אזרחים כמגן אנושי. אלה בעיות שהישראלים מכירים, ואני לא רוצה לחפור עמוק מדי בנושא. מה שאני יכול להגיד בוודאות: ישראל מגנה על הארץ שלה ועל האזרחים שלה. יש מי שמבין את זה, ויש את מי שלא".
היום, גונסאלס הוא מאמן כדורגל. "אני אוהב קבוצה שרצה על המגרש, ומתמסרת הרבה כשהיא עם הכדור - קבוצה שלא מאבדת את האגרסיביות, זה חלק ממה שהפך את הכדורגל באורוגוואי למצליח. הייתי רוצה להתחיל בקבוצות צעירות (הוא אמר ב-2019). האם אחזור פעם לאמן בישראל? לא אפשרות מופרכת".
"הם תמיד אמרו שישראל הורגת חפים מפשע, ומי ששם לא יודע מה באמת קורה - שהטרוריסטים היו מתחבאים מאחורי אזרחים כמגן אנושי. אלה בעיות שהישראלים מכירים, ואני לא רוצה לחפור עמוק מדי בנושא. מה שאני יכול להגיד בוודאות: ישראל מגנה על הארץ שלה ועל האזרחים שלה. יש מי שמבין את זה, ויש את מי שלא".
היום, גונסאלס הוא מאמן כדורגל. "אני אוהב קבוצה שרצה על המגרש, ומתמסרת הרבה כשהיא עם הכדור - קבוצה שלא מאבדת את האגרסיביות, זה חלק ממה שהפך את הכדורגל באורוגוואי למצליח. הייתי רוצה להתחיל בקבוצות צעירות (הוא אמר ב-2019). האם אחזור פעם לאמן בישראל? לא אפשרות מופרכת".
