(דני מרון) (צילום: ספורט 5)
(דני מרון) | צילום: ספורט 5
פלורס. שאלה של כלים (דני מרון) (צילום: ספורט 5)
פלורס. שאלה של כלים (דני מרון) | צילום: ספורט 5
מכבי חיפה נגד בית"ר ירושלים. מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש כשאתם חושבים על המשחק הזה?  גולים, והרבה. מסורת ארוכת שנים של מפגשים מרתקים, מרגשים ומלאי אקשן, אף רגע אחד לא דל או משעמם.

ואתמול, לעיני טדי כמעט מלא, תפאורה יפהפייה של שני קהלים גועשים ורועשים המזכירה נשכחות מן העבר, הכל היה מוכן להצגה גדולה של כדורגל, מכל צד. חבל שהקבוצות על הדשא לא התאימו את עצמן למעמד, כי בפועל, קיבלנו משחק סופר מאכזב ואנמי מאוד, בעיקר במחצית השניה.

הכרטיס האדום הטיפשי להפליא של זסנו עיצב את המשך המשחק, ולאו דווקא לטובה עבורנו. נכון, יתרון שחקן, בטח בטדי, הוא משמעותי מאוד, אבל ההרחקה כפתה על המשחק דינמיקה שמבליטה דווקא את החולשות של מכבי חיפה. 

אם בית"ר הייתה נותרת ב-11 שחקנים, היא הייתה משאירה הרבה יותר שטח מאחור, ומאפשרת יותר הזדמנויות נוחות לשחקנים שמהירות היא הנשק העיקרי שלהם (היחיד, במקרה של פודגוראנו) מול הגנה חשופה. ברגע שבו בית"ר נשכבה לאחור, מכבי חיפה נאלצה למצוא פתרונות איכותיים מחוץ לקופסא, ואלו לא היו אתמול בנמצא. 

גם החילופים, שיש לומר שהיו נכונים (למעט אחד - הייתי מכניס את עומר דהן ומוקדם יותר) ובתזמון סביר, לא רק שלא תרמו למשחק אלא אף הפכו אותו ליותר מסורבל. כאן, לדעתי, האשמה היא בעיקר על השחקנים, ובעיקר סטיוארט, שלא נכנסו טוב למשחק. נהואל, שהתחיל מצוין והיה סופר פעיל במחצית הראשונה, דעך במחצית השנייה ולא הצליח להפעיל בצורה מספקת את החלק הקדמי. 

המשחק הזה הבליט עד כמה מכבי חיפה חסרה איכות, בין אם מעוד מנוע בקישור האחורי שיודע להניע קדימה ולקחת את העול משחקני התקפה שנאלצים לרדת נמוך לקבל כדור (נהואל). נוסף על כך, דרוש לנו גם עוד שחקן בקו שני שיכול לתת מספרים (היי, יש אחד כזה בהונגריה, עם דרכון ישראלי והכל) ובין אם מעוד שחקן התקפה (אולי זה שהיה אתמול בצהוב על הדשא בדקות האחרונות?). אלו לא מסקנות חדשות, וחבל מאוד שהן לא הופקו כבר מבעוד מועד, כי כרגע אין לנו מחץ התקפי שדומה אפילו לאף אחת מהקבוצות הגדולות. 

וזה לא קשור רק לרכש - זה קשור גם לתיאום והיכרות של שחקנים האחד על השני, ולשם כך, נהואל, קנג׳י גורה, סטיוארט וגם סילבה קאני לכשיגיע, צריכים לשחק ביחד - והרבה.

כל עוד נעלה עם בלוק של שלושה קשרי אמצע אולי ניראה טוב הגנתית, אבל מול קבוצות שנשכבות, כמו אתמול, בהיעדר תיאום וביטחון של שחקני ההתקפה שלנו, לא נצליח לייצר ולא להיראות התקפיים כפי שאנחנו שואפים. להיות בהתאם לרוח המועדון. אתמול השינוי של פלורס היה נכון ובזמן, אבל הכלים שעמדו לרשותו פשוט לא היו איכותיים מספיק לייצר שטף התקפי. 

למרות האכזבה הברורה מהעובדה שלא השכלנו לנצל את היתרון המספרי ונפלנו לדינמיקה ששירתה בעיקר את בית"ר, לא הכל שחור. ממש לא. באופן כללי, אפשר לראות שמכבי חיפה קבוצה יותר מאומנת מהעונה שעברה, והחשש הראשוני בנוגע לדייגו פלורס התפוגג קמעא. הקבוצה לא נראית חסרת מושג כמו במשחקים מול ראקוב, ואפשר לראות עבודה ולחץ טובים מאוד, אבל זה לא מספיק. צריך לומר - אי אפשר להאשים אותו בהיעדר האיכות ובכך שהכלים שלו לא מספיקים בשלב מתקדם זה של פתיחת העונה. זו אשמתם של קברניטי המועדון, שמשום מה, מאמינים שיש להם את כל הזמן שבעולם ושיש להם פריבילגיות למשחקי כבוד מול שחקני הכרעה פוטנציאליים.

עוד נחזור לעניין זה, רק נאמר שהשינויים הפרסונליים בהגנה, דוגמת יילה בטאי (פשוט נהדר), קורנו וכמובן ירמקוב, מוכיחים את עצמם ומכבי חיפה נבנית קודם כל באופן חזק מהחלק האחורי. זו ראשית חוכמה בכל הנוגע לבניית קבוצה, וזה לא משהו לזלזל בו. יש את המשפט המפורסם שהתקפה טובה מנצחת משחקים והגנה טובה לוקחת תארים, ואם לא סופגים - לא מפסידים. אבל בכדי שנהפוך לקבוצה שמאיימת על התואר ברצינות, נהיה חייבים עוד כמה שחקנים שיעזרו לנו להזרים את המשחק ולהפוך אותו למה ה יותר, וחשוב מכך - לעזור לנו לגרד שתי נקודות נוספות בימים שבהם פחות הולך. שחקנים כמו מספר 77 בצהוב, נניח. תשאלו את הזוויות בסמי עופר, יש להם לא מעט סיפורים על השמאלית שלו במשחקים תקועים. 

אז כן, בהחלט מאכזב שלא הצלחנו לקחת שתי נקודות מהמשחק, בטח לאור התפתחות המשחק, ויש עוד הרבה על מה לעבוד. מצד שני, נקודה בטדי, גם בהתחשב בנסיבות, היא לא סיבה לקינה ונהי. לא לחגיגות, כמובן, אבל בטח לא לגז׳דרת הלא ברורה שהולכת פה ושם. יכולנו גם להיעקץ שם בדקת הסיום, חלילה, ואז זה היה סרט אחר לגמרי. לשחק מול עשרה שחקנים בטדי זו לא ערובה לכלום, תשאלו את מכבי תל אביב על העונה שעברה.  
 
זהו, עכשיו מגיע תורה של פגרת נבחרת נחוצה מאוד, למנוחה ובעיקר לחיזוק משמעותי. מכבי חיפה חייבת לנצל את הפגרה הזו לעיבוי ולמילוי של הקבוצה באיכות, נוסף על כל חבילת הטריידים מול בית"ר.

אוי לה, למכבי חיפה, אם תתחיל לשחק משחקי כבוד וחישובים מעוותים על כמה אבו פאני שווה או לא שווה - כבר היינו בסרט הזה, וההתנהלות היהירה משהו מול אבו פאני עלתה לנו כבר ביוקר פעם אחת. הבאה של אבו פאני היא מהלך שיכול לשנות עונה שלמה, והיא מהלך שהולך והופך להיות לא רק לאפשר זה אלא גם מתבקש. זאת, בלי שום קשר לעוד שחקן קישור דפנסיבי יותר, מנוע, שחובה להביא. לא הייתי פוסל גם עוד שחקן התקפי יותר, אבל כרגע, עמדות הקישור האחורי וה-50:50 הם החיזוקים שהם בגדר מאסט, לא רשות.

אני שומע כל מיני דיבורים על כך שזה או זה - או זה, והם מדאיגים אותי מאוד. מכבי חיפה לא יכולה להיות שומעת מקפריזות, היא חייבת לחזק ככל שהיא יכולה את הנקודות החלשות שלה בכדי להקפיץ את רמת האיכות של הקבוצה, אין ברירה אחרת. ראינו אתמול - בכוח בלי מוח ובלי עוד קסם, זה פשוט לא יילך.

יאללה, לאפסן את התירוצים ולהוציא את הצ׳קים. אתם חייבים לקהל הענק שלכם, שהביע אמונו והשקיע ממונו, את הקבוצה הכי טובה שתוכלו לבנות - ולהתחרות על האליפות בכל הכוח. כרגע, זה פשוט לא המצב. 

והכי חשוב, כמו תמיד - האחים שלנו בעזה. שום ניצחון לא יכפר על הפקרתם. תחזירו אותם הביתה עכשיו.

פגרה נעימה וירוקה לכולם!

נ.ב. רבות דובר על הקהל הביתרי שהגיע בהמוניו, אבל מי שנתן את הטון ברוב שלבי המשחק (גם מכורח הנסיבות) היה הקהל הירוק שהזכיר נשכחות בצפוני. כמה טוב שכולנו יחד בטדי, מעודדים ודוחפים. אם רק היו דוחפים לנו גם איזה גול בשביל ההתפוצצות, בכלל היה שיגעון.