אפונסו טיירה שיחק שתי עונות בכדורגל הישראלי. ב-2017/18 בהפועל קרית שמונה ובעונה שלאחר מכן בבית"ר ירושלים. בראיון במולדתו, הפורטוגלי מספר על התקופה כאן בארץ הקודש.
"הכדורגל בישראל מאוד לא רגוע, בדיוק כמו האוהדים. במיוחד אוהדי בית"ר, שהם באמת נלהבים מאוד ומעורבים מאוד במה שקורה בקבוצה. מדובר במועדון עם קהל האוהדים הגדול ביותר בארץ, קצת כמו בנפיקה כאן בפורטוגל. חוויתי שם רגעים מאוד טובים, למרות שהעונה שלנו לא הייתה כל כך מוצלחת".
"היו לי גם חוויות פחות נעימות, אבל עימותים? זה לא הגיע לזה, אם כי היו משחקים שבסיום האוהדים ניסו `לנער` אותנו. מצד שני, חוויתי גם את ההפך. היינו פותחים בפניהם את השערים במתחם האימונים, ולא היינו מצליחים להתאמן כי כל הזמן הם היו באים לחבק אותנו, אפילו היו מארגנים לנו מנגלים. הייתה להם גם מסורת בחימום לפני משחקים. כל שחקן היה ניגש ליציע כל שתי דקות כדי לברך את האוהדים. כלומר, היינו יכולים לעשות ספרינטים או תרגילי הנעת כדור, ופתאום שחקן היה עוזב והולך אל הקהל".
"ישראל זו מדינה שבה הדת והתרבות מתערבבות, הגבולות מאוד מטושטשים. אחד הדברים שהכי השפיעו עליי היה דווקא הצד הדתי. היו המון דברים יומיומיים שהוכתבו על פי הדת והפכו למשהו מצחיק. יש להם חוקים לגבי שימוש בחשמל בימי שישי ושבת. המעליות, למשל, אסורות לשימוש בימים אלה. אז הם מצאו פתרון והמנטליות הזו של למצוא פתרונות מאוד מאפיינת את הישראלים. הם יצרו מעלית שפועלת לבד".
"הדלת נפתחת, אתה נכנס, היא עולה עד הקומה האחרונה ויורדת, עוצרת בכל קומה אוטומטית. ככה בעצם השתמשת במעלית מבלי שלחצת על כפתור. זה מה שהם קוראים לו `מעלית שבת`. בפעם הראשונה שעליתי עליה, לא הבנתי מה קורה. היו לי שכנים שבאו אליי לדלת ב-11 בלילה כדי לבקש עזרה. המתג קפץ בארון חשמל קפץ להם והם לא היו יכולים להרים אותו בחזרה. הם ידעו שאני זר, אז הם באו אליי. אם לא הייתי שם, הם היו מבלים את כל הסופ"ש בחושך".
