מעטים המקרים בהם מראים לשחקנים, בעיקר לזרים, את הדרך החוצה על אף שהם מחזיקים בחוזה לעונה נוספת - והם שומרים על ממלכתיות. ברוב המקרים זה נגמר בפיצוץ, בראיון טעון אחרי העזיבה או אפילו בתביעות. במקרה של ז`אן מרסלן, המצב שונה.
הוא מאוכזב שדרך ראיון של אברמוב ברדיו, הבין שלא ימשיך בבית"ר ירושלים. הוא גם מרגיש שהיו אוהדים שחיפשו אותו על כל טעות, אבל הוא בוחר להסתכל על חצי הכוס המלאה. על אלמוג כהן, ברק יצחקי ומשה אוחיון, שידעו להיות לצידו גם ברגעים פחות טובים.
אחרי שחתם בראפיד וינה, מרסלן מתראיין לראשונה לערוץ הספורט. בתקופה שעוברת המדינה שלנו - יש לו מסרים שלא מובן מאליו שהם מגיעים משחקן שלא גדל פה.
"לא עזבתי בגלל המלחמה, או המצב הביטחוני בישראל, זה לרגע לא עניין אותי. ישראל מדינה מדהימה, אנשים טובים וחמים, קיבלו אותי בצורה הכי יפה שיש ולנצח אזכור את הפרק שלי בכדורגל הישראלי", אומר מרסלן בראיון בלעדי. "אמליץ לשחקנים להגיע כי מה שרואים בטלוויזיה בחו"ל זה לא מה שקורה באמת והאנטי שיש נגד ישראל הוא לא במקום. אני מבטיח שעוד אבוא לבקר".
היו רגעים בעונה האחרונה שהקהל שרק נגדך, זוכרים את הטעויות בהפסד 4:1 להפועל ב"ש לדוגמא.
"בכדורגל יש משחקים שדברים לא הולכים לך כמו שאתה רוצה ומנגד פתאום אתה תופס יום מצוין. לא היה אכפת לי שהיו כאלה ששרקו לי בוז כשנגעתי בכדור או דיברו נגדי. לא באתי לשחק כדורגל כדי שיאהבו אותי, אלא כדי לעזור לקבוצה שלי לנצח ולתרום את חלקי".
הבחירה להגיע לבית"ר היתה טעות בעינך?
"ממש לא. זו היתה בחירה מצוינת. חזרתי להנות מכדורגל אחרי פציעה. אלמוג כהן וברק יצחקי נתנו לי הזדמנות לחזור לעצמי ועובדה שדרך בית"ר ירושלים והעונה הזו - הגעתי לראפיד וינה שהוא מועדון ענק".
פספסת תואר עם בית"ר ברגע האחרון.
"זה היה רגע קשה. היינו בדרך לשם ולא היה חסר לנו הרבה. אני בטוח שאם בבית"ר יידעו לשמור על מה שיש שם היום מבחינה ניהולית ומקצועית, המועדון הזה יגיע למטרה שלו. מערכת יחסים טובה על המגרש, בחדר הלבשה ומחוצה לו - תוביל לשם".
מי מהשחקנים בעיניך יכול להגיע הכי רחוק שיש?
"ירין לוי חד משמעית. הוא צעיר וכוכב כדורגל. שחקן איכותי שיהיה חייב לעבוד עוד יותר קשה, יום יום, ואם הוא יעמוד בזה הוא יתקדם מהר מאוד לאירופה. עם זאת, יהיה מישהו אחר שיגיע קודם לאירופה ולא מדובר בשחקן. אני מדבר על אלמוג כהן".
"הוא מבין כדורגל, בחור של מילה, שיחד עם יצחקי נתנו לי ביטחון מהרגע הראשון. שניהם צעירים, אבל אצל אלמוג זה חריג כי בגילו אין הרבה מנהלים מקצועיים בגילו, בעוד מאמנים צעירים יש לא מעט. מספיק לראות שהוא מגיע לפנינו והולך אחרינו כדי להבין שבית"ר הרוויחה איש מקצוע שאם ייתנו לו לעבוד הוא יביא תארים".
איפה היה הרגע שהבנת שלא תמשיך בבית"ר למרות שאתה מחזיק בחוזה?
"בראיון של ברק אברמוב ברדיו. התאכזבתי מהאמירה שלו והייתי מופתע שהוא הודיע שרק מיגל סילבה יישאר ויתר הזרים ישוחררו. היה לי קשה, אבל ככל שעבר הזמן הבנתי שזה הכדורגל. העזיבה שלי לא באה ממני, זו היתה החלטה שלהם, אבל עובדה שהעתיד זימן לי הגעה למועדון גדול ולליגה בכירה יותר".
מי היה החלוץ שהכי קשה היה לשמור עליו?
"לא היה אחד כזה. מבחינת כוח, עוצמות ומהירות לא התקשתי. החוכמה של ערן זהבי זה משהו שראוי לציון. הוא לא מהיר, לא דרבליסט, אבל מאוד חכם במשחק שלו".
מה ההבדל בין בית"ר למועדונים אחרים בקריירה שלך?
"הייתי מאוד מופתע מההתלהבות סביב המועדון. זה מועדון מאוד משפחתי, האוהדים מאוד קרובים לשחקנים ואני מעריך את זה. היו לי הרבה רגעים נהדרים בבית"ר, במיוחד השערים שכבשתי, החגיגות עם האוהדים והאנשים שפגשתי במדינה. אוהדי בית"ר קיבלו אותי בזרועות פתוחות ואני תמיד אודה להם על זה. הם שונים מאוהדים אחרים כי בית"ר היא משפחה, משפחה מאוד גדולה. היום הראשון בנמל התעופה היה מדהים".
כולם זוכרים את השער שלך מול מכבי ת"א
"בכנות, באותו רגע חשבתי שהאצטדיון הולך להתפרק. היה הרבה רעש. אני מקווה שכל שחקן יחווה רגע כזה".
תשקול לשחק בעתיד בקבוצה אחרת בישראל?
"בכנות, אני לא יודע מה יהיה מחר, אבל לעד בית"ר תהיה חקוקה בליבי".
