ערן זהבי, ללא צנזורה. הפרק השני בסדרה "זהבי" המשודרת ב"יס" סיפקה הצצה נדירה לתקופת שלו במדים הצהובים של מכבי תל אביב. החלוץ מספר על ההתפוצצות שלו תחת פאולו סוזה ומספר לראשונה על הבעיות שצצו תחת אוסקר גארסיה, כולל התייחסות לשמועה שהופצה על רומן של המאמן עם אשתו, שי.
הסדרה "זהבי" משודרת ב-YES ובהמשך תשודר בערוץ הספורט
המשחק הראשון
זהבי: "אני מגיע למשחק הראשון במכבי, פתאום לשים בגדים צהובים.. זה היה אסור. כששיחקתי בהפועל, אין דבר כזה לשים צהוב. כשהיינו ילדים זה היה הפוך הרי. היינו עד איזה גיל שמונה-עשר מכבי - מעריצים אבי נמני איציק זוהר, יש לי תמונות עם חולצות של מכבי בגיל שש. כשהייתי בהפועל, אתה לא יכול להיות אוהד מכבי ולשחק בהפועל, זה לא עובד".
שי: "כשערן הגיע, האוהדים של מכבי לא קיבלו אותו. לא כולם".
רונן קצב: "כשהיה ברור שערן בדרך למכבי וזה עדיין לא נחתם, הלכתי למשחק, קם מולי בנאדם ואמר: ושלא תעז להביא את ערן זהבי, וירק לי בפרצוף. זו היתה קבלת הפנים הראשונה של ערן בדרך חזרה לארץ".
זהבי: "כשהגעתי, הייתי במקום מאוד נמוך. הביטחון שלי היה מעורער, זה בטוח. באתי מפאלרמו אחרי שלא שיחקתי שנה. הפחד לא להצליח היה דחף מאוד משמעותי.
ג`ורדי: "מוזר להגיד את זה, זה שדברים לא הלכו בפאלרמו, הפכו אותו לשחקן טוב יותר. זה הכריח אותו לעבוד קשה יותר, הוא נהיה אובססיבי. הוא וורקוהוליק, והוא אחד השחקנים שצריכים לעצור כי הוא דוחף יותר מדי".
ייני: "בדרך כלל אני מפוצץ שחקנים באימון, נתנו לו כדור וידעתי שאני יכול לגמור אותו ולקחת את הכדור ולא לעשות פאול. ואני אומר: טוב, שחקן רק הגיע לקבוצה, אני אקבל כמו שצריך. באתי לשים עליו יד והוא שם לי יד אחורה ודפק לי מרפק בפנים. התחלתי לקלל אותו. הוא ביקש סליחה. אמרתי לו: אל תבקש סליחה, ככה צריך לשחק. עכשיו אני אפרק אותך. וככה זה התחיל".
זהבי: "המוטו שלי תמיד היה - רושם ראשוני עושים פעם אחת. בפעם הראשונה שבנאדם רואה אותך על הדשא, צריך להיות וואו. הכדור הגיע לאן שצריך להגיע, במקום הנכון בזמן הנכון, משם אני יודע לעשות את הדברים. אם לא היה גול? לא נעים".
סוזה
זהבי: "מגיע פאולו סוזה, בחור משוגע לגמרי. דרישות אחרות לגמרי, הרבה יותר ספציפי, הרבה יותר טקטי, הרבה יותר קשוח עם השחקנים. הוא ראה אצלי משהו שהוא מאוד מאוד אהב, אבל היה חייב לעבוד מאוד קשה והוא היה איתי מאוד קשה".
ייני: "אי אפשר לצאת מתכנית המשחק של פאולו, הוא גומר אותך. צרחות שאני לא יכול לתאר".
זהבי: "אם היה אומר לי שאני עם הגב לשער לתת פס אחורה, לא משנה אם אני מרגיש בוויז`ן שלי שאני יכול לעבור את הבלם, להסתובב ולתת גול - אז לא תעשה את זה, ותעשה מה שאני דורש ממך ותחזור לעמדה שלך. אני זוכר אימון שהסתובבתי על הבלם, ואני מול השוער ואני שומע שריקה - מסתכל: תעביר את הכדור ליריבה, אתה לא תעשה מה שאתה רוצה, אלא מה שאני רוצה. היה לי קשה עם זה".
"הוא גרם לי לחשוב הרבה יותר נכון, אבל זה עלה לי בהרבה מאוד אנרגיות ולקח לי את האינסטינקט שלי כשחקן שהייתי. והוא מאוד מאמין במה שהוא דורש ממני, ואני בהתחלה לא רואה תוצאות".
ייני: "עלינו לאחד המשחקים והיתה מחצית. שיחקנו גרוע מאוד, סוזה הקרין לנו מהלכים שלא הצליחו. אתם יודעים מה לא הצליח? כולם תשחקו אותו דבר, ערן צריך לשנות את המיקום שלושה מטר לכיוון ההגנה שלנו. זה הכל. ערן, כמה שאומרים שהוא סוס פרא ולא מקשיב, ערן שומע הוראה ויודע ליישם בצורה מושלמת. ניצחנו 0:3. קרענו אותם".
דרבי
זהבי: "אתה תמיד מתרגש לפני משחקים, אבל יש משחקים שמרגישים משהו אחר באוויר. מגיע דרבי, לא יודעים מה לעשות".
ייני: "בתל אביב, אם אתה מפסיד דרבי ואתה הולך ברחוב, לגיטימי לקלל אותך ואת אמא שלך בזמן שאתה עם הילדה שלך על הידיים. זה דרבי. נוצר פחד, מה יקרה אם תפסיד דרבי?".
זהבי: "כשמבקיעים שער בדרבי חוץ, יש שקט כזה. אתה שומע מרחוק את הקהל שלך, זה משהו מטורף. אין זכות לבקש ממני לא לחגוג. אני משחק כרגע בשביל קהל אחר, אם אני מבקיע שער אני חוגג בשבילו".
ייני: "ערן מאוד אמוציונלי, לפעמים בכוונה ולפעמים לא בכוונה, תמיד יעשה דבר שיגרור תשומת לב".
זהבי: "לא מכחיש את זה. התגריתי בהם איפשהו. לא ראיתי את זה התגרות באותם ימים. ראיתי את זה כהזדהות עם הקהל שלי כרגע ושם פס עליכם".
הדרבי 2:3
זהבי: "זה נראה שהפעם נפסיד את המשחק... אני הולך לכדור, ואומר: אני מעיף את הרשת, לא משנה מה, אין סיכוי. אני בועט ואני זוכר את הרעש של הרשת. בדש מחבק אותי ואמרתי: `בדש, תן לי עוד כדור, אני עושה עוד גול`. מאוד גרידי, אבל הרגשתי שאם יגיע עוד כדור, אני במוד של לעשות עוד גול. הורדתי את הראש, ידעתי איפה אני שם את הכדור... אקסטזה מטורפת כולם רצים אחריי ואני רץ בטירוף ואני רואה אוהדים נופלים מהיציע, ואוהדים מצטלמים איתי בתוך הדשא - מה הם עושים פה?".
"אני מאמין שהדרבי הזה ייזכר שנים קדימה. הדבר הכי כיף לראות זה את האצטדיון מתרוקן. בום - שלוש דקות לא היה שום דבר אדום. רק צהוב. יש אנשים רואים אותי ברחוב, אוהדי הפועל שאומרים לי - אתה אחראי על הרגע הכי שמח שלי בחיים בכדורגל והכי עצוב בחיים שלי בכדורגל".
פיו פיו
ג`ורדי: "אם הייתי אוהד, זה היה פוגע בי. אל תעשה את זה, תנסה לשמוח, אבל אל תעשה את זה - פשוט לך ככה. הוא לא הקשיב. ניסיתי להגיד לו - זה תגובה פרובוקטיבית. כבר הבקעת שער, עשית את המקסימום שחלוץ יכול לעשות. למה צריך לעשות את הפיו פיו? בשביל מה? אבל ערן זה ערן".
זהבי: "הוא ביקש ממני להפסיק. עד שזה הגיע למרצ`נדייז, ואז היה לו סבבה (צוחק). אם הייתי בינוני במכבי, זה לא היה לו קשה. היה לו מאוד קל. הוא היה אומר: מה, תראו את המטומטם הזה. עושה ככה וחוגג ככה, שחקן בינוני, שיילך אליהם. נכון? אז שיתמודדו עם ההצלחה".
שי: "היום שקיבלו אותו, זה היה בדרבי 2:3. אחרי הדרבי הזה, כבר לא היה אוהד אחד שלא אמר `אוקיי, ערן משלנו`. נהיה משחקן לה-שחקן".
רונן קצב: "המאמנים שלו פספסו אותו. כששאלתי את ערן זהבי מה עשית באימונים: גולים. אז איך המאמנים לא ראו את זה?".
זהבי: "היה לי משהו מול העיניים, ולא עניין אותי. יכולתי לשחק כל יום מרוב שהייתי בטירוף ורק רציתי להבקיע עוד שערים ועוד ועוד. כל יום הכניס לי עוד רעב, לא יכולתי לנוח - תמיד חיכיתי למשחק הבא, לגול הבא. הבאתי את הכדור, רציתי להבקיע ארבע. הבקעתי ארבע, רציתי להבקיע עוד אחד. רציתי לאכול את העולם. אני מכור, אני מודה".
עונת 2014/15 - אוסקר חוזר
זהבי: "המשימה הראשונה זה לעלות לליגת האלופות. אוסקר אומר לי - תשמע, הקבוצה מאוד תלויה בך בגולים בישולים, צריך להוריד קצת את הדומיננטיות שלך. אני סומך עליך שתעשה את הדברים שלך, רוצה ששחקנים אחרים יקבלו יותר ביטחון לעשות פעולות אחרות, לבעוט לשער. זה אחרי עונה שהיה לי שיא השיאים, אמרתי מפה - למעלה. הוא הוריד אותי באנרגיות, בדרישה. אני מסתכל עליו ואומר - אני פשוט בהלם. ידעתי שאני והוא לא נסתדר".
ייני: "ערן ואוסקר זה מאוד מורכב. הוא רצה שהוא יבקיע פחות וישחק פחות ויעשה פחות, ואחרים יקחו יותר עליהם".
זהבי: "בנאדם שמבקיע כ"כ הרבה, אתה רוצה להוריד אותו בשביל להעלות אחרים? מישהו הפריע למישהו לבעוט לשער? צעקתי פעם על מישהו? אני המאמן? אם מישהו רוצה לבעוט לשער, שיעשה דריבל ויבעט. יעשה גול - מעולה. לא? בעיה שלך. תפקידך לשפר אותם, לא להוריד את הדומיננטיות שלי".
זהבי: "פירקתי עמוד לחצי, והוא המשיך את האימון כרגיל. בסוף האימון - זה לא בסדר, אמרתי: היית צריך להפסיק את האימון ולתת לי קנס. לא עשית את זה".
מאריבור
זהבי: "משחק לא קל, ליגת האלופות, ואוסקר מחליט שאני משחק בצד ימין. אני משחק ועולה, להגיד שאני נקי בראש? ממש לא. ידעתי שאני לא אהיה טוב, זה לא המקום שלי, זה לא התפקיד שלי. אני משתגע. שים אותי על המגרש, שב בצד אל תפריע לי - תקבל 20-30 גולים בעונה. רוצה להפריע לי? תקבל 10. מרגישים פספוס, ברור. קיבלנו גול דקה 95. הוא בחדר ההלבשה שטף אותנו, ולא יכולתי לשמוע את הדברים שהוא אומר. הוא אומר לנו דברים כמו: באירופה זה אחרת, אתם לא מספיק טובים לא מספיק מקצוענים בדברים קטנים. אם עושים טעויות כאלה באירופה, משלמים עליהן. הרגשתי שהוא מזלזל בנו ובמה שעשינו, בזמן שהוא מדבר - אני שם פס ואני בטלפון. לא אכפת לי מה שהוא אומר. שרן אומר לי - `ערן, די אתה עם הטלפון`. אמרתי לו - `עדיף שאני אהיה בטלפון כי אני עוד שנייה יוצא עליו`. הייתי מאוד מאוד מתוסכל מהמצב, מהמאמן, מכל מה שקורה - מסוף עונה כזה להגיע לחודש כזה. בראש שלי לא ראיתי אף אחד ממטר, רציתי להתקדם ולהתקדם והוא עוצר את זה. נהיינו סוג של אויבים".
ייני: "מאמן דומיננטי שחושב לא כמו ערן, נכנס להרבה קלאשים, כי ערן יגיד את שלו. היתה תקופה חמורה, ערן היה במצב לא טוב".
שי: "ערן הוא מאוד בנאדם של מערכות יחסים. הוא חייב שתהיה מערכת יחסים טובה עם המאמן כדי להצליח. זה חלק מההצלחה שלו".
זהבי: "לא נהניתי משום דבר שקרה באותה תקופה".
הנפש
זהבי: "יש לזה מחיר נפשי - שאף פעם אני לא מרוצה, גם אם אני טוב צריך לשמור על זה, ואם לא טוב - גם אם זה לא תלוי בה, זה עליי ועל הכתפיים שלי וכל הזמן הראש שלי עסוק. הכל בהתאם למה קרה בכדורגל, ככה החיים שלי מתנהלים. תשאלי את שי, איך שאני עונה היא יודעת אם אני בהיי או אני בדאון. חברים רוצים לבוא - אז היא מבטלת אותם, רוצים ללכת לאיזה מקום, היא יודעת שאין סיכוי כי הפסדנו או שניצחנו ולא הייתי מספיק טוב, אז אני מבואס. אז התכניות יתבטלו.
שי: "גם הילדים למדו את זה, יודעים מתי צריך לשחרר. אני עושה ככה עם העיניים, והם מבינים את הרמז. זה מקצוע שהוא לא תמיד מתגמל, כשהוא מתגמל, הוא מתגמל הכי טוב. כולם הולכים באצטדיון עם חולצות של ערן, זה זריקה לאגו מטורפת. אבל כשהוא לא, אז יש קושי רגשי מאוד גדול. התפקיד שלי? תומכת לחימה. יש מי שנלחם ואת צריכה להיות מהצד ולתמוך בו בהכל. אלה חיי משפחה ונישואים בריאים. הקריירה שלו מאוד דומיננטית והכל בחוץ, ויכולים לכתוב עליך מה שרוצים. להגיד מה שרוצים - אם זה נכון או לא נכון".
זהבי: "גררתי גם אותה לחיים האלה, אין מה לעשות".
השמועה
שי: "מתי נחצה הגבול? אני חושבת שהגבול נחצה ביום ששמעתי על השמועה. נסענו אני וערן ברכב, ומתקשר.. מישהו - ערן על רמקול. הוא אומר: `תקשיב אחי, שמעת מה אומרים? ששי הלכה עם אוסקר`. אני מסתכלת על ערן, הוא מסתכל עליי - `מה זה הלכה עם המאמן?` הוא אומר - `יש שמועה שאת היית עם המאמן שלי?`. אמרתי טוב, בסדר, שמועה לא נורא. לא הבנתי את הגודל. האתרי רכילות של הכדורגל לא עזרו בעניין. הם כתבו בסימן שאלה משהו על השמועה - ורשמו `שחקן זהב`. מה תביני מזה? אם הם אומרים, אז זה בטוח נכון. הגעתי למשחק נגד חיפה בבלומפילד, אני יושבת עם חמותי ופתאום שומעת זמזום של שיר. אני מסתכלת על חמותי, מסובבת את הראש - שמעתי נכון? היא בהלם, לא ידעה מה להגיד לי. עוד פעם ועוד פעם, מקשיבה למילים, העיניים שלי מתחילות להתמלא ככה. ירדתי לשירותים סגרתי את הדלת והתחלתי לבכות. בכיתי כמו ילדה קטנה. לא הייתי מוכנה לחזור. כ"כ נפגעתי, התביישתי. יותר קשה מהשיר כששרים לך - כולם מסתכלים עליך לראות מה תגידי אך תגיבי מה תעשי, עוד יותר מביך. לא יצאתי מהבית אולי שבועיים. כל פעם שיצאתי מהבית, הרגשתי שכולם מסתכלים עליי. לא הרגשתי, כולם הסתכלו עליי במבט מזלזל. בת דודה שלי סיפרה לי שהיא נכנסה לקיוסק ושמעה את המוכרים מדברים ביניהם והמוכר אומר לחבר שלי - `בדוק, בדוק, אומר לך מקור ראשון`. ביום הראשון את קוראת ונפגעת, ביום השני את קוראת ובוכה, ביום השלישי את קוראת ומתרסקת. אני חושבת שבמשך שנתיים לא התקרבתי לסמי עופר. לא הייתי מוכנה לבוא. ואני הולכת לכל משחק של ערן, משחק חוץ, נעלי ספורט, כובע, יושבת עם האוהדים הולכת לכל משחק, לא משנה איפה. לסמי עופר לא הייתי מוכנה לבוא".
ערן: "כל פעם שהיה מגיע השיר שלה נגד מכבי חיפה, הייתי אומר - `אני אזיין אתכם ואני אבקיע עכשיו שער`. וזה מה שקרה. היא היתה מתה שיתחילו לשיר את זה במגרש. אם לא הייתי מבקיע, היא היתה רוצה שיתחילו לשיר. היא היתה שרה באמצע, אני הייתי שר בעצמי. באלוהים זה נדבק לי, אני הייתי שר את זה. עזבי, נו. הוא גם לא נראה לי הטעם שלה בתכל`ס (צוחק)".
אוסקר הולך
זהבי: "זה כבר לא היה זה. הגעתי למצב שאני לא מדבר איתו והוא לא מדבר איתי, היינו מדברים דרך הפסיכולוג. הפסיכולוג היה בא אליי לחדר, הייתי אומר מה שאני חושב, הולך אליו חוזר אליי עם מה שהוא אמר. הפסיכולוג הלך מחדר לחדר. עד שיום אחד הוא אמר לג`ורדי משפט - `צריך למכור את מספר 7, הוא לא ככה ולא ככה`. וג`ורדי אומר שזה היה היום האחרון שלו במועדון. זו היתה האמת באותם רגעים, הוא הבין שזה לא יקרה ביחד. או אתה או הוא? ככה זה היה. שמחתי שהוא הלך, זו האמת. כשהמאמן טוב ואנחנו מצליחים, אז זה לא כיף להחליף מאמן. כשהוא פחות טוב, אנחנו רק רוצים שהוא יילך".
פאקו
זהבי: "ופאקו הגיע, בשנייה האווירה באימונים השתנתה. האנרגיה חזרה, הרגשנו שאנחנו חוזרים לימי פאולו איפשהו. הרגשתי שחזרתי למקום שלי. כל משחק שאני מגיע, לא היתה שאלה אם אני מבקיע - זה מתי וכמה. כל משחק הבקעתי. מסי כבש יותר. 19 לדעתי. טוב, זה מסי. התבאסתי שלא עברתי איתו. זה לשים חותמת כזאת. (הטרבל) זה היה החותמת לעונה מטורפת".
התלות בזהבי
ייני: "באיזשהו שלב זה הפך לסוג של ביקורת, כי אנשים ציירו וחשבו שאנחנו מחפשים רק את ערן. אגיד לך כמה דברים - זה לא שערן גרם לשחקן עכשיו להגיע מול השער ולהחטיא. אם אני מגן, ומוסר לשחקן והוא מחטיא, ואם אני אמסור לערן, הוא יכניס - אני אחפש את ערן. זו לא אשמת ערן שאני יודע שהוא יבקיע, ושהוא ייתן לי עוד מספר עוד בישול. אכפת לי מי ישים גול? שסבתא שלי תשים גול, שננצח".
ג`ורדי: "כל השחקנים שמבקיעים 40 גולים בשנה, הקבוצה עובדת בשבילם. אלו חוקי הכדורגל. אני יכול לתת לך המון דוגמאות, ככה זה עובד. זו מתמטיקה, זה מאוד פשוט".
2015/16
זהבי: "15/16 אישית היתה העונה הכי טובה שלי. כמה שחשבתי שעם פאולו היה מדהים ועם פאקו היה מצוין, 15-16 היתה מטורפת. מגיעים אלופים ובסוף העונה מתחילים קמפיין ליגת האלופות, שזה היה החלום הגדול. יודעים שזה יהיה מאוד מאוד קשה. קבוצה ישראלית עולה פעם בעשור לליגת האלופות, זה לא משהו שקורה בקלות. אנחנו מסיימים במקום האחרון, אפס נקודות גול אחד. מי הבקיע? אני בפנדל. זה אחד הפנדלים הכי מלחיצים שהיו לי בחיים. איקר קסיאס בשער - שוער נבחרת ספרד, לקח כל תואר אפשרי, מה אני הולך לעשות? הולך חזק לפינה שלי וזהו. הפכתי למלך השערים של מכבי ת"א באירופה. מי שרוצה לעלות לליגת אלופות, שיתקשר. סתם.. הבקעתי הרבה שערים, סיימתי מלך השערים, שחקן העונה. הייתי בהיי".
"לא לקחנו אליפות. להוריד 20 גולים ולקחת אליפות עם 15 גולים? לא. לא הייתי עושה את זה. אם את רוצה שאני אתייפייף, הייתי מוריד 20 גולים בשביל לקחת אליפות. לא, מה אני אעשה? זה אני, מה אני אנסה לשנות את עצמי עכשיו?"
"בסוף העונה, אני מרגיש שזה הזמן להתקדם הלאה. אני מקבל טלפון מרונן קצב, הסוכן שלי - הוא אומר לי: תקשיב, יש קבוצה סינית, הוא אומר לי את המספרים ואני בהלם. הם הציעו למכבי שלושה מיליון. אני שם את שני החוזים האלה, מה הפלוסים מה המינוסים. צריך להחליט מה אני עושה".
