ושוב עולה הזמר. ישראל מדינה יוצאת דופן בכל פרמטר, מדינה מערבית ליברלית, עם הראש לאירופה והגוף במזרח התיכון נכנסת לדיון העקרוני ביותר בספורט הישראלי - כמות הזרים.
והפעם גם בכדורסל וגם בכדורגל.
הדיון העקרוני לא השתנה כבר שנים - בעלי המועדונים אלא שמחזיקים פה את הספורט דורשים להגדיל את כמות הזרים ומולם מתייצבת קואליציית ״האינטרסים והפופוליזם״ שצועקת חמס. אותה קואליציה צועקת שביום שמכבי חיפה תעלה למשחק מכריע עם 8 זרים ולא עם 6 זרים ו-4 מתאזרחים שמערכת הסקאוט שלה איתרה ברחבי העולם בדרכים מיוחדות - ובכן היום הזה שבו לא יצטרכו לחפש מגן ימני עם זוגיות מתקדמת שיכולה להוביל לאישור במשרד הפנים, זה היום שבו הכדורגל המקומי יקרוס.
אם זה יקרה, הם יטענו שהשנתונים יתרוקנו משחקנים והעניין ייצא מהליגה והנבחרות הלאומיות שלנו. בתרחיש האימה שלהם במקום שרק בפונקציה הבוגרת יהיו רגעי רגעי אכזבה, אז גם בטורנירים השוליים לנוער שהפכו פה למשהו הרבה יותר גדול ממה שהוא נפסיד. אוי ואבוי אם לא נרכיב שנתון מוצלח לטורניר איזוטרי ונכה שוק על ירך נבחרת ממדינת כדורגל ששלחה לאותו טורניר שנתון חלש.
איך נוכל לדבר על הצלחות ולעוף על עצמנו בפוזה מכובדת בזמן שאותה הצלחה בטורנירים האלה מגיעה אם כבר מבוגרי מחלקות נוער שגדלו אצל אותם בעלי הון ״רשעים״ שמחזיקים פה את הענפים ומבקשים להכניס שומו שמיים חשיבה עסקית במקום שבו מקדשים קלישאות?
הגדלת מספר הזרים בסל וברגל תפגע בעיקר ב-2 אוכלוסיות שעליהם מיותר לצאת למאבק - האוכלוסיה הראשונה היא השחקן הבינוני - השחקן הבינוני הישראלי הוא טוב ממקבילו השחקן הלא הטוב ופחות טוב ממקבילו השחקן הישראלי הטוב מאוד - השחקן הישראלי האיכותי נוסע לשחק בכל מקום בעולם ועושה זאת לפעמים בהצלחה גדולה, השחקן הישראלי הפחות איכותי מוצא את עצמו במקומות לא טובים כי לפעמים למרות כל הרגולציה בעולם אי אפשר להחביא חוסר איכות.
אבל השחקן הישראלי הבינוני נמצא בגן עדן. הוא מספיק טוב כדי לשחק בליגה המקומית ומספיק לא טוב כדי לקחת את העסק קדימה - תעודת הזהות והיכולת הבינונית מביאה אותו להרוויח כ-20-30-40% יותר ממה שהוא שווה - מי משלם עבור הבינוניות הזאת? בעלי הקבוצות, על חשבון מה? גם על חשבון הקצאת משאבים לנוער.
נבחרות ישראל כמעט שלא עושות שימוש משמעותי בשחקן הבינוני, אם נגדל עוד המון בינוניים לא נגיע רחוק - המטרה היא אם כבר לייצר סיטואציה שתקטין את התלות בהם.
האוכלוסיה השנייה היא תעשיית שחקני התעודה הכחולה - המתאזרחים, העולים החדשים, אלו שבחסות חוק השבות או עורכי דין טובים הצליחו למצוא דרך שלא להיספר כזרים - כן, מקרינגטון בהפועל ירושלים, עלי מוחמד במכבי חיפה, יוריס ממכבי תל אביב או טי ג׳יי ליף.
בואו נסתכל למציאות ונשאל במה טי ג׳יי ליף נחשב ישראלי ועד כמה צריך להחזיק את הישראבלוף הזה שבו בני 18 ישראליים מוכשרים יילכו לשחק תמורת המון כסף במכללות ואנחנו נביא לפה את הטי ג׳יי ליף של העולם וניתן לקרינגטונים של העולם שכר של פי 2 ממה שהם שווים בכל מקום אחר, אבל נספר לכולם שזה שעשינו את זה, יביא את הילד בן ה-15 למצוינות.
וזה אומנם נכון לסל אבל בינתיים במכבי חיפה ות״א כדורגל יהיו השנה מאמנים זרים, שיאמנו סגלים שבהם יהיו הרבה יותר מ-6 זרים - חלק מהזרים אולי לא יירשם כזר אבל בתכלס אם זה הולך כמו ברווז וכל זה.
קואליציית הפופוליזם תצא למאבק על הזכות של כל שחקן לעשות עלייה, על הרעיון שפה בארץ לכל אחד מגיע להרוויח הרבה יותר גם אם הוא לא כזה טוב בספורט והיא תשתמש בסיסמאות, קלישאות ואפילו תכניס את נשק יום הדין שהוא השוואה לאיזה מודל אופנתי במדינה עם תנאים שאינם רלוונטיים אלינו לשום השוואה אבל למה לא.
את הליגות בישראל צריך לפתוח עוד ועוד, לא רק את הבוגרת, גם את הנוער, את בעלי המועדונים צריך לחבק ולהקשיב למה שהם מבקשים ואת הפחד של אנשי העבר משינוי מתבקש שכבר היה צריך להגיע מזמן צריך לעזור להרגיע אבל לא לקבל.
והפעם גם בכדורסל וגם בכדורגל.
הדיון העקרוני לא השתנה כבר שנים - בעלי המועדונים אלא שמחזיקים פה את הספורט דורשים להגדיל את כמות הזרים ומולם מתייצבת קואליציית ״האינטרסים והפופוליזם״ שצועקת חמס. אותה קואליציה צועקת שביום שמכבי חיפה תעלה למשחק מכריע עם 8 זרים ולא עם 6 זרים ו-4 מתאזרחים שמערכת הסקאוט שלה איתרה ברחבי העולם בדרכים מיוחדות - ובכן היום הזה שבו לא יצטרכו לחפש מגן ימני עם זוגיות מתקדמת שיכולה להוביל לאישור במשרד הפנים, זה היום שבו הכדורגל המקומי יקרוס.
אם זה יקרה, הם יטענו שהשנתונים יתרוקנו משחקנים והעניין ייצא מהליגה והנבחרות הלאומיות שלנו. בתרחיש האימה שלהם במקום שרק בפונקציה הבוגרת יהיו רגעי רגעי אכזבה, אז גם בטורנירים השוליים לנוער שהפכו פה למשהו הרבה יותר גדול ממה שהוא נפסיד. אוי ואבוי אם לא נרכיב שנתון מוצלח לטורניר איזוטרי ונכה שוק על ירך נבחרת ממדינת כדורגל ששלחה לאותו טורניר שנתון חלש.
איך נוכל לדבר על הצלחות ולעוף על עצמנו בפוזה מכובדת בזמן שאותה הצלחה בטורנירים האלה מגיעה אם כבר מבוגרי מחלקות נוער שגדלו אצל אותם בעלי הון ״רשעים״ שמחזיקים פה את הענפים ומבקשים להכניס שומו שמיים חשיבה עסקית במקום שבו מקדשים קלישאות?
הגדלת מספר הזרים בסל וברגל תפגע בעיקר ב-2 אוכלוסיות שעליהם מיותר לצאת למאבק - האוכלוסיה הראשונה היא השחקן הבינוני - השחקן הבינוני הישראלי הוא טוב ממקבילו השחקן הלא הטוב ופחות טוב ממקבילו השחקן הישראלי הטוב מאוד - השחקן הישראלי האיכותי נוסע לשחק בכל מקום בעולם ועושה זאת לפעמים בהצלחה גדולה, השחקן הישראלי הפחות איכותי מוצא את עצמו במקומות לא טובים כי לפעמים למרות כל הרגולציה בעולם אי אפשר להחביא חוסר איכות.
אבל השחקן הישראלי הבינוני נמצא בגן עדן. הוא מספיק טוב כדי לשחק בליגה המקומית ומספיק לא טוב כדי לקחת את העסק קדימה - תעודת הזהות והיכולת הבינונית מביאה אותו להרוויח כ-20-30-40% יותר ממה שהוא שווה - מי משלם עבור הבינוניות הזאת? בעלי הקבוצות, על חשבון מה? גם על חשבון הקצאת משאבים לנוער.
נבחרות ישראל כמעט שלא עושות שימוש משמעותי בשחקן הבינוני, אם נגדל עוד המון בינוניים לא נגיע רחוק - המטרה היא אם כבר לייצר סיטואציה שתקטין את התלות בהם.
האוכלוסיה השנייה היא תעשיית שחקני התעודה הכחולה - המתאזרחים, העולים החדשים, אלו שבחסות חוק השבות או עורכי דין טובים הצליחו למצוא דרך שלא להיספר כזרים - כן, מקרינגטון בהפועל ירושלים, עלי מוחמד במכבי חיפה, יוריס ממכבי תל אביב או טי ג׳יי ליף.
בואו נסתכל למציאות ונשאל במה טי ג׳יי ליף נחשב ישראלי ועד כמה צריך להחזיק את הישראבלוף הזה שבו בני 18 ישראליים מוכשרים יילכו לשחק תמורת המון כסף במכללות ואנחנו נביא לפה את הטי ג׳יי ליף של העולם וניתן לקרינגטונים של העולם שכר של פי 2 ממה שהם שווים בכל מקום אחר, אבל נספר לכולם שזה שעשינו את זה, יביא את הילד בן ה-15 למצוינות.
וזה אומנם נכון לסל אבל בינתיים במכבי חיפה ות״א כדורגל יהיו השנה מאמנים זרים, שיאמנו סגלים שבהם יהיו הרבה יותר מ-6 זרים - חלק מהזרים אולי לא יירשם כזר אבל בתכלס אם זה הולך כמו ברווז וכל זה.
קואליציית הפופוליזם תצא למאבק על הזכות של כל שחקן לעשות עלייה, על הרעיון שפה בארץ לכל אחד מגיע להרוויח הרבה יותר גם אם הוא לא כזה טוב בספורט והיא תשתמש בסיסמאות, קלישאות ואפילו תכניס את נשק יום הדין שהוא השוואה לאיזה מודל אופנתי במדינה עם תנאים שאינם רלוונטיים אלינו לשום השוואה אבל למה לא.
את הליגות בישראל צריך לפתוח עוד ועוד, לא רק את הבוגרת, גם את הנוער, את בעלי המועדונים צריך לחבק ולהקשיב למה שהם מבקשים ואת הפחד של אנשי העבר משינוי מתבקש שכבר היה צריך להגיע מזמן צריך לעזור להרגיע אבל לא לקבל.
