לרדת מהגלגל: הלקח שבכר למד מהחזרה לחיפה

השבת שהיתה - היתה סיפורם של שלושה מאמנים. והנה הם:

1. בכר. ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון ז"ל, היה דמות שנויה במחלוקת (כל פעם מצד אחר של הספקטרום הפוליטי), אבל הוא גם היה איש מאוד חכם. וכל מי שהכיר את שרון, אהב לדבר על "תיאוריית הגלגל שלו". בפוליטיקה, כך הוא האמין, המטרה היא תמיד להישאר על הגלגל. פעם תעלה ופעם תרד - אבל כל עוד תישאר עליו, תוכל גם להגיע הכי גבוה שאפשר. הוא ידע את זה על בשרו - אחרי שהודח מתפקיד שר הביטחון ב-1983, ואז חזר כראש ממשלה 18 שנים לאחר מכן.

ואם נחזור רגע למאמן מכבי חיפה - הרי שלבכר היתה "דילמת גלגל" כזו בקיץ שעבר. כשבכר הגיע לכוכב האדום בלגרד בקיץ 2023, זה נראה כמו מהלך טבעי - המטאור של הכדורגל הישראלי, שבאמת עשה הכל, עולה לשלב הבא - ומתחיל לאמן באירופה. אבל הכישלון בכוכב, דווקא בגלל ההשקעה הגדולה וה"הילה" שהיתה סביבו, היתה מכה לא קטנה לקריירה ולשאיפות של בכר. זה כמעט היה כמו סיזיפוס - עשר שנים מדהימות בכר גלגל את האבן במעלה ההר, רק כדי שברגע אחד האבן תתגלגל חזרה למטה.

וכשבכר החליט לחזור למכבי חיפה (ובמידה רבה זו היתה החלטה שלו, שעיצבה את כל מה שקרה אחר כך - כולל הפרידה של הירוקים ממסאי דגו), הוא עשה זאת מתוך אמונה שמה שחשוב זה לחזור לגלגל. שירידה ממנו עלולה להוריד אותו מהתודעה לגמרי. ובמכבי חיפה היתה מערכת שמכירה אותו, והנהלה שמכבדת אותו, וקהל שמאוהב בו - הוא יכול לחזור כמו מלך. אבל האמת היא שאחרי כישלון צורב כמו בסרביה (מדינה שאינה סלחנית למאמנים לא מצליחים), הוא לא חזר להיות אותו מאמן.

וברור שזאת חוכמת בדיעבד; בקיץ, לבכר לא היתה אופציה יותר טובה ממכבי חיפה - וגם להפך. אבל גם אם היתה אמת לשעתה, אין ספק שבראי ההיסטוריה - ובראי הקריירה שלו, ההחלטה לחזור למכבי חיפה היתה טעות. כי מהנקודה שבה עזב, אחרי אליפות וקמפיין סביר בשלב הבתים, אפשר היה רק לרדת. כי כל דבר שהיה פחות משחזור של ההישגים המדהימים שבאו אחד אחרי השני, כבר יתקבל כאכזבה; על אחת כמה וכמה, עונה כמו שעברה מכבי חיפה - עם מרחק עצום ממאבק האליפות, הדחה מוקדמת מאירופה והתבטלות מוחלטת מול ב"ש במשחק הגביע.

יכול להיות שבעת כתיבת שורות אלה, בכר כבר ייפול מהגלגל. וביושר צריך להגיד - הוא בוודאי לא האחראי היחידי על העונה הכי גרועה של המועדון מאז עידן גיא לוזון. אבל בכל זאת, נדמה שהיא טומנת בחובה לקח למאמן הכי גדול בדור הנוכחי: לפעמים, הרצון להישאר על הגלגל הענק בלונה פארק - רק מביא איתו סחרחורת.

2. רוני לוי. פעם כתבתי בטור הזה שלאהוד קבוצה שרוני לוי מאמן זה בעצם לחתום על עסקה ברורה: מצד אחד, המאמן יציע לך יציבות - הקבוצה שלך תעמוד טוב על המגרש, לא תתבזה ולא תתפרק, ותשרוד גם תקופות לא טובות. מצד שני, ייצא לך החשק לחיות - הכדורגל שהקבוצה תשחק יהיה לרוב שבלוני, מרדים, בלי רגעים של ניצוצות. כדורגל של חיילים, ולא של יוצרים.

תיאורייה נחמדה, נכון? נחמד מאוד איך שהמציאות פשוט שטפה אותה, כמו שארמון נשטף מגל בחוף הים. כי רוני לוי בהפועל חיפה הצליח מכל הכיוונים - הוא גם הפך את הפועל חיפה לקבוצה שקשה להכניע, אבל הוא גם הפך אותה לקבוצה מלהיבה, סקסית, עם הרבה שחקנים טובים. ומעל הכל - במועדון שלא פשוט להצליח בו, הוא הצליח לבנות קבוצה שחזקה מהכל.

זכרו איך סערו הרוחות סביב העזיבה של גיא מלמד. רבים וחכמים דיברו על כך שהקבוצה תקרוס אל תוך עצמה עם עזיבת מלך השערים, תתפרק ואפילו תיקלע למאבקי הירידה. אבל לא אצל לוי - הפועל חיפה ידעה ירידות ועליות, אבל בסופו של דבר היא מסיימת את העונה הזאת עם פלייאוף עליון, עם זרים שכנראה יעשירו את הקופה בקיץ - ומעל הכל, עם ניצחון ענק בדרבי, שייזכר לדורות.

מאז שרוני לוי סיים את דרכו במכבי חיפה ב-2008, הוא ניסה לשווא למצוא מקום אחר שיהווה לו בית. ניסה, ולא ממש הצליח; עד ההגעה להפועל חיפה ב-2022, ב-14 שנה, הוא מונה 11 פעמים למאמן (כולל שלוש קדנציות שונות בבית"ר ירושלים). ממכבי נתניה ומכבי פ"ת, עד אנורתוזיס וסטיאווה בוקרשט. הוא היה בכל מקום, ולא מצא מקום - עד שהגיעה האדומה מהכרמל.

מפה לשם, רוני לוי סוגר בהפועל חיפה עונה שלישית. זה משהו שהוא לא ידע מאז מכבי חיפה בתחילת הדרך. מה יש בהפועל חיפה? אולי אווירה קצת יותר אינטימית, אולי קבוצה קצת יותר צנועה במטרות שלה, בוודאי פחות לחץ והדים תקשורתיים. מה שבטוח הוא, ששיתוף הפעולה בין המאמן לקבוצה טוב לשני הצדדים. והוא צריך להימשך.

3. קורצקי. כשמנחם קורצקי הגיע לבני סכנין, זה נראה לנו כמו מינוי מוכר. בדיוק כמו שהוא בא להפועל ת"א אחרי הקפאת הליכים, והידיעה שהיא הולכת לרדת; ובדיוק כמו שהוא בא בשעתו להפועל פ"ת וירד גם איתה - גם עם סכנין, המאמן אמור להיות זה שיטבע עם הטיטאניק. זה שבסופו של דבר, כשיירדו, הוא תמיד יוכל להגיד שלא הוא בנה, לעזוב ברוח טובה ולהמשיך לתחנה הבאה.

אבל משהו קרה בסכנין מאז שהוא הגיע. זה כמובן לקח קצת זמן, אבל ככל שהעונה הזאת מתקדמת - הוא נמצא במאזן מדהים. בפלייאוף התחתון, יש לסכנין ארבעה ניצחונות משישה משחקים - עוד תיקו, והפסד אחד להפועל ירושלים. כשהוא הגיע לקבוצה, היא כמעט נראתה כמו יורדת בטוחה - עכשיו, הוא משאיר אותה בליגה מחזור אחד לפני הסיום.

קורצקי הצליח להשאיר בליגה קבוצת כדורגל מאוד לא טובה. איך אני יודע? כי עד קורצקי, סכנין היתה נקודה אחת מעל הקו האדום, עם 6 ניצחונות ו-14 הפסדים. כלומר, משהו שם בפירוש השתנה - אם מאחוזי הצלחה של 28.2% לפניו, יש לה כבר 72.2% איתו. וזה לא רק "אפקט המאמן" - זו היכולת לעמוד מול שחקנים, בסיטואציה קשה (לא רק מקצועית), ולדעת לגרום להם להאמין בעצמם.

כנראה שקורצקי ימשיך להסתובב באיזורי "ליגת ישראל השנייה", גם בעונה הבאה. אבל העונה הזאת היתה חשובה עבורו - היא החזירה אותו ללופ, ובעיקר היא הראתה שוב שמדובר במאמן שאי אפשר לבטל.