אילון אלמוג עבר לא מעט בשנים האחרונות. שחקן ההתקפה בן ה-26 הושאל בשנה החולפת להפועל ירושלים אחרי לא מעט פציעות, ומצא את עצמו אצל המועדון של זיו אריה בו הבקיע 5 שערים ב-15 הופעות. כעת, אחרי שההשאלה הסתיימה, הוא חוזר להפועל באר שבע ובטוח כי הוא יכול לחזור להיות שחקן מוביל במועמדת לאליפות. מהתקופה אצל זיו אריה, דרך ההתמודדות הקשה עם הפציעה ועד השיחות עם קוז`וך ורובי קין, הוא פותח הכל בראיון לחדשות הספורט.
אלמוג התייחס, בין היתר, לפציעות החוזרות ונשנות: "עברתי כל כך הרבה. אימונים, טיפולי פיזיותרפיה, אימוני בריכה, אימונים בחדר כושר. `פיזיוספורט` בראשון לציון הפך לבית השני שלי. כל העבודה הזאת הגיעה ואז חזרנו לשחק. בתור ילד, אתה רק עולה לשחק. פתאום אתה מבין שיש עבודה קשה עם הפציעה הזאת".
"ידעתי שהכתף היא עוד מהמורה בדרך ושזה לא שובר אותי. אין מצב. גם אם אהיה עוד שלושה חודשים בחוץ, זה לא ישבור אותי. כשאתה מתמסר לתהליך של אחרי הפציעה, אתה לא מסתכל על הזמן, רק איך אני חוזר 100% או אפילו 110% כדי להוכיח שאתה שם".
"הבנתי שאני הולך לניתוח, השלמתי עם זה מהרגע הראשון. בכיתי יום-יומיים, ראיתי את אמא שלי בוכה ואמרתי שזהו. אני לא יכול לראות אותה בוכה. הבטחתי לעצמי שאני מפסיק לבכות. אמרתי שאחזור יותר טוב ממה שהייתי. ניצלתי את הזמן לדברים שבדרך כלל פחות קורים, צריך להנות גם מהדברים האלה. צריך להיות חזק".
"הרגעים האלה לא קלים לספורטאי. אני תחרותי, רוצה להגשים את עצמי. כל משחק היה חשוב לי. אני נזכר ברגעים האלה, למדתי להעריך עוד יותר את הרגעים שאני משחק. אתה מקבל כאפה ועוד כאפה. החזרה הראשונה הייתה כיפית, היית רעב. רציתי את השער, רציתי לשחק. הכל מרגש".
"אחרי שלושה חודשים ברצף הרגשתי את הכתף יוצאת מהמקום. כאבי תופת חזקים, מי שעבר יודע. אמרו שיש פריקה מלאה וחודשיים בחוץ, תוך 10-14 ימים חזרתי לאימונים מלאים. שמעתי רחשים שטוענים שאני פציע. לא נעים לשמוע".
"התבאסתי שתקופת ההשאלה בהפועל ירושלים היתה קצרה"
אלמוג סיכם את החזרה לכשירות במדי הפועל ירושלים: "החיים על המגרש טובים. שמח שעברתי להפועל ירושלים לחצי שנה. ברגע שהייתה הזדמנות, ידעתי שהיא הנכונה עבורי. ידעתי את זה מהרגע הראשון. הרגשתי טוב עם האנשים והבאתי את היכולת לידי ביטוי על המגרש. צריך להוכיח את עצמי, כמו בכל מקום. השיחות שלי ושל זיו אריה היו טובות, הוא הוציא ממני את מה שהייתי יכול לעשות. התבאסתי שזה היה קצר".
בהמשך, אלמוג התייחס למה היה קורה אילו היה מגיע בתחילת העונה: "קל להגיד בדיעבד. אם הייתי מגיע בתחילת העונה, הייתי יכול להגיע למספרים דו ספרתיים. אם היכולת הנוכחית הייתה שם מתחילת העונה, היינו יכולים לעשות פלייאוף עליון".
"רציתי מישהו שמכיר אותי ויודע לתת לי את הבמה. יש שם הכל, מאפסנאים ועד פיזיותרפיסטים. האימונים ברמה גבוהה. כיף להגיע למתחם. שיחקתי עם שחקנים ששיחקו בהפועל ירושלים, זה אלמנט שהוסיף".
"גיא בדש הגיע לפניי לקבוצה. אנחנו בכושר טוב, דיברתי איתו לפני שהגעתי. שיחקתי במכבי ת"א והפועל ב"ש, שני המועדונים הגדולים בארץ. עברתי למשחקים עם קצת פחות קהל. היססתי, לא אשקר. הייתי במועדונים גדולים לאורך השנים וידעתי שאני עובר לחצי העונה, לא ידעתי מה יהיה כי עברתי פציעה אחרי פציעה. עברתי את הצולבת ואז את פריקת הכתף. חזרתי מהר מהפציעה, אבל היה סוג של סיכון. הייתי צריך להיות מושבת ליותר זמן. אמרתי לעצמי שאעלה עם חבישות".
"אחרי כל כך הרבה זמן מחוץ להרכב, פתחתי במשחק הראשון. היה לי משחק מגומגם, אבל מהשני דברים הלכו בצורה טובה יותר. מתן חוזז נתן לי לבעוט פנדל, נכנסתי לעניינים. אין תחליף לדקות האלה, אין תחליף, בטח לשחקנים צעירים. בהפועל ירושלים האימונים ברמה גבוהה, יש תחרות בכל שבוע. גם במשחקים האחרונים, שכביכול לא היה על מה לשחק, באנו ונתנו 200%. זה הרגיש כאילו אנחנו לפני עלייה לפלייאוף העליון. כל אחד בא לעבוד. כיף לעבוד ככה".
"אני מחפש את השער מכל זווית, מגיע למצבים. הלוואי שזה היה קל. אם זה היה קל, הייתי עם עשרה שערים. היו לי עוד הרבה מצבים, אני כועס ומאוכזב מעצמי. אחרי זה הגיע צמד בחיפה. היו גם משחקים טובים שבהם לא הבקעתי. אני שמח שחזרתי. הגיע הזמן להגיד תודה לאנשים שהחזירו אותי".
אלמוג התייחס למשחק בו כבש צמד והוחלף במחצית מול מכבי חיפה: "זה מצחיק. הרגשתי טוב, ואז הגיע השער השני. הרגשתי שהשלושער מתקרב ושאני לוקח את הכדור הביתה, בטח נגד קבוצה גדולה באצטדיון כזה. יש מאמן שמחליט, אתה צריך לכבד אותו. לקחתי אוויר, התפללתי שיישאר 0:2. המשחק הזה הראה שחזרתי. הייתי רוצה להמשיך, זה מוזר לי עד היום, אבל זה חלק מהכדורגל".
”הייתי יכול לעזור. כנראה שראו דברים אחרת"
בהמשך, אלמוג התייחס לחצי הראשון של העונה בהפועל ב"ש: "שיחקתי בשישה משחקים בהפועל באר שבע ונפצעתי. אני קצת מתבאס כי לא הרגשתי את הקהל, זה היה בזמן המלחמה. לא הרגשתי את טרנר מלא, רציתי להבקיע מול האוהדים. האצטדיון פשוט וואו. לא הספקתי להרגיש אותו, זה ביאס אותי מאוד. חזרתי אחרי שהשנה התחילה ודברים כבר עבדו, לא קל להכנס לקבוצה רצה. אני שחקן טוב ומאמין בעצמי, אבל יש מאמן וצוות שרץ. הייתי יכול לעזור, כנראה שהם ראו דברים אחרת. אני בשל ומוכן לעונה הבאה".
"אני מחובר לאנשים שם. לאלונה ברקת ולכולם, אנשים טובים. היה חיבור טוב. על הדשא לא הספקתי, אני רוצה להרגיש את הקהל ואת האוהדים. קצת צובט שלא הייתי חלק מההצלחה, רגעי ההכרעה הם הרגעים הכיפיים ביותר. לקחתי אליפות וגביע עם מכבי ת"א, אלה המשחקים שאתה חולם עליהם בתור ילד. מאמין שהכל לטובה, הכל מלמעלה. אני שמח בחלקי".
"הייתי יכול לעזור מאוד. אני ברמה, באנרגיות, במהירות הנדרשת. יש דברים שלא בשליטתנו, אעשה מה שבשליטתי. הרגעים במשחקים המכריעים יגיעו בקרוב".
"התייעצתי עם רן קוז`וך וקיבלנו את ההחלטה ביחד שאצא לקבל דקות. אלונה מעורבת, יש לי רק מילים טובים להגיד עליה. היא תמיד מתעניינת אחרי שערים, אחרי משחקים, מדברת. מעריך אותה מאוד. זה הדבר שנתן לי הכי הרבה ביטחון. אני מאמין שהכל יקרה על הדשא. אעבוד קשה, אתן למאמן סיבות לתת לי לשחק".
על האקסית המיתולגית, מכבי ת"א, הוסיף: "מכבי ת"א יקרה לליבי. גדלתי שם מגיל 10, כל יום לקחתי אוטובוס מנס ציונה. זאת אותה דרך עד גיל 24, זה הבית שלי. הייתי מלך השערים בנוער, בנערים, בשנתון מעל. זכיתי בהרבה תארים. הכל הלך במסלול שרציתי, הכל היה מושלם. גם כשסיימתי את הנוער זכיתי באליפות".
"בית"ר ירושלים רצתה לקנות אותי, זה לא הסתדר. נשארתי במכבי ת"א, שיחקתי בחדרה והגעתי לאימונים עם איביץ`. לא ידעתי מה קורה, כי הקבוצה זכתה באליפות עם שמות מפוצצים כמו עומר אצילי, דור מיכה, אלירן עטר, איתי שכטר, יונתן כהן, מתן חוזז וניק בלאקמן, כשאני חוזר מהשאלה. אני מחזיק מעצמי, אבל אתה לא מבין מה קורה".
"דיברתי עם איביץ`. הוא אמר לי שאני נשאר ושאני נלחם כמו אריה, שצריך להוכיח את עצמי ושאשחק. מהשיחה הזאת הבנתי שאני נשאר. היה תענוג לשחק, להתאמן באיכות כל כך גבוהה וזומנתי לנבחרת. העונה הבאה התחילה טוב. הרגשתי שאני רוצה לשחק יותר, לא הייתה לי עונה רצופה".
"התחרות במכבי ת"א גבוהה מאוד. אתה לא בורח מזה, אבל הזרים והישראלים הטובים ביותר מגיעים אליה. רציתי לעשות עונה אחת בה אשחק, אבקיע ואחזיר את הביטחון. רציתי שההצלחה שלי תהיה שם, רציתי להוביל קבוצה. לכן יצאתי לאוסטריה, אבל הגעתי לקבוצה שהרגישה לי כאילו היא פחות ברמה ואז חזרתי למכבי ת"א. רציתי לשחק".
"היה קשה לעזוב את מכבי תל אביב. מאוד. הייתי שם שנים, היה לי חיבור טוב עם כולם, אבל רציתי לעשות עוד דברים. ככה זה בכדורגל".
אלמוג סיכם: "היו לי רגעים יפים ואכזבות עם כל דבר. כל מה שקרה לימד אותי המון, שמח גם על הדברים האלה. יודע שמכאן אקח את הקריירה למקום הכי טוב שאפשר. הטוב עוד לפנינו".
