sportFive1562956 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
בן ביטון. זכה באליפויות עם הפועל ב“ש (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
בן ביטון. זכה באליפויות עם הפועל ב“ש (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
ממשיכים בדרך: לרגל 25 שנה למילניום, הגיע הזמן לבחור את נבחרת "גדולי הדור" - השחקנים הכי טובים בדור האחרון של הכדורגל הישראלי. עמדת השוער כבר מאחורינו, ואנחנו עוברים אל חוליית ההגנה. כמו תמיד, מתחילים מימין לשמאל עם עמדת המגן הימני.

10 מועמדים יש לנו - איך הם נבחרו? קריטריון אחד היה ההופעות בנבחרת ישראל, השני הוא תארים בקריירה - והשלישי, השפעה ונוכחות מחוץ למגרש. העשירייה לפניכם, וגם ההזדמנות שלכם לבחור.

אלי דסה - הפרצוף של הכדורגל הישראלי, וקפטן הנבחרת נכון להיום. מי שהחל את הקריירה בסקציה נס ציונה, עלה לבוגרים בבית"ר ירושלים כבר בגיל 18, ומשם הפך לשם דבר במכבי תל אביב - כשלאחר מכן המריא לאירופה, שם שיחק שלוש שנים בוויטסה ההולנדית ועוד שלוש שנים בדינמו מוסקבה. היה שותף לשלב הבתים של מכבי ת"א בליגת האלופות. השלל: 67 הופעות בנבחרת ושער אחד, אליפות אחת.

בן ביטון - גדל בהפועל תל אביב, אבל צמח באדום אחר לגמרי. ביטון היה מגן ימני יחסית אלמוני בשורות האדומים מתל אביב, שהושאל בין היתר לנס ציונה ונצרת עילית. רק ב-2013, כשהיה בן 22, הפועל באר שבע החתימה אותו - ובהדרגה הפך לשחקן משמעותי בבירת הנגב. 186 הופעות ליגה יש לביטון בב"ש, כולל השושלת האדירה - והופעה בלתי נשכחת בסאן סירו נגד אינטר. אחד הסמלים המובהקים לתקופה הגדולה בתולדות המועדון. אח"כ עבר במכבי ת"א, חזר הביתה להפועל - וסגר קריירה לא רעה. השלל: חמש הופעות בנבחרת, שלוש אליפויות וגביע.

אבישי ז`אנו - הילד מנתניה, שהפך לאייקון ירוק. ז`אנו החל לשחק עוד בסוף שנות השמונים, אבל רשם סיבוב יפה גם במילניום השלישי - הוא עזר למכבי חיפה להחזיר את האליפות ב-2001, בדרך לשושלת ואפילו היה חלק מהקבוצה שהעפילה לראשונה אי פעם לשלב הבתים בליגת האלופות. לאחר מכן הספיק לחזור לנתניה, שיחק גם בטבריה וחדרה - אבל לנצח ייזכר כמגן הימני החרוץ של החיפאים. השלל: 16 הופעות בנבחרת, שלוש אליפויות וגביע.
שפונגין. זכה בטרבל עם מכבי ת“א (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
שפונגין. זכה בטרבל עם מכבי ת“א (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
אלון חרזי - עוד מישהו שנכנס לאלף השלישי כשחקן פעיל, אבל שם הפך לאגדה ממשית. הבחור שגדל בהכח רמת גן, הפך לסמל של מכבי חיפה (למרות עונה אחת בבית"ר שעמדה בדרך), ומאז שנת 2000 זכה בשש אליפויות עם הירוקים - מתוך תשע בסך הכל בקריירה. היה שותף לשני קמפיינים בבתים של ליגת האלופות, ואפילו שיחק את משחקו האחרון בקריירה - נגד בורדו באצטדיון רמת גן. השלל: 89 הופעות בנבחרת ושער אחד, שש אליפויות.

אילן בכר - לא הכי נוצץ, אבל כזה שעבר בכמה מהמועדונים הבכירים שלנו. בכר שגדל בהפועל ר"ג פרץ לתודעה בבית"ר ירושלים של עונת 98/99, כשעונה לאחר מכן גם עבר להפועל תל אביב - איתה זכה בדאבל והיה חלק מהקמפיין ההיסטורי בגביע אופ"א. בהמשך, שיחק בחו"ל בסנטאנדר ובבראגה. מגן ימני קלאסי - לא כל כך זוהר, אבל כזה שעושה את העבודה. השלל: שש הופעות בנבחרת, אליפות וגביע.

יובל שפונגין - עוד מישהו שהצליח לעשות לא מעט בקריירה - בעיקר בקבוצת נעוריו, מכבי תל אביב. ב-2005 הוא עלה לבוגרים של הצהובים, במסגרת "עונת הגלקטיקוס" - וגם אחרי שהכוכבים נפלו, הוא נשאר. הסתובב באירופה באומוניה ניקוסיה מקפריסין ומונס בלגיה, אבל חזר לעוד ארבע עונות במכבי תל אביב - כולל "הטרבל" המפורסם עם פאקו אייסטראן, והופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונה שלאחר מכן. השלל: 27 הופעות בנבחרת, אליפות וגביע.

קלמי סבן - מגן ליגה קלאסי, שגדל במכבי נתניה, ובהמשך שיחק גם במכבי חיפה - אבל יותר מכל, ייזכר בזכות משחק אחד שבו שמר את רוביניו, עם סטיאווה בוקרשט נגד ריאל מדריד. גם בנבחרת הוא צבר נוכחות, כולל ב-0:0 הסנסציוני של אברם גרנט נגד צרפת - שבו הצטיין. השלל: 25 הופעות בנבחרת ושער אחד, אליפות אחת.

עופר טלקר - גם הוא החל לשחק עוד בשנות התשעים, אבל נכנס למילניום כשחקן משפיע - כולל בנבחרת ישראל. טלקר שיחק בהפועל חיפה (גם אחרי האליפות ההיסטורית, שהפכה אותו לשם דבר) עד הקריסה, עבר לבית"ר ירושלים ועזר לה להישאר בליגה בעונת 2001/02. לאחר מכן שיחק גם במכבי נתניה והפועל כפר סבא, עד שפרש. השלל: 23 הופעות בנבחרת ושער אחד.

אייל משומר - גדל בכפר סבא, אבל הצליח בירוק יותר - זה של מכבי חיפה. המגן הימני העיקש, רשם כמה החמצות גדולות (אבל כמה שערים גדולים מהחיים) כששיחק 11 שנה במדים של הירוקים מהכרמל, כולל 233 הופעות. הופיע עם חיפה גם בשלב הבתים של ליגת האלופות, כשחקן הרכב. השלל: 10 הופעות בנבחרת, שתי אליפויות וגביע.

דני בונדר - נדיר לראות ברשימה מגנים שזוכרים שהם בסוף, ובכן, מגנים. ובונדר היה כזה - מישהו שיודע את עבודת ההגנה בצורה נהדרת. בונדר שגדל בהפועל ת"א הפך לשחקן בכיר אצלה, כששיחק שבע שנים במדים האדומים והיה שותף גם לעונת הדאבל הבלתי נשכחת. את הקריירה הוא גמר דווקא ברוסיה, במדיה של נובגורוד. השלל: שבע הופעות בנבחרת, אליפות ושלושה גביעים.