ככה עושים אליפות: ההבדל בין הפועל באר שבע לבית"ר ירושלים
חיזיון התעתועים הקוז`וכי והגיבור המפתיע של מכבי פ"ת. סיכום השבת
פורסם:
ומצד שני, יש את הניצחונות ה"קטנים". בדרך כלל, אלה משחקים של 0:1 או 0:2. משחקים שאליהם אנחנו אוהבים להדביק קלישאות כמו "משחקים כאלה צריך לדעת לנצח", או "טוב יותר לתקן אחרי שמנצחים". אלה הניצחונות הלא מושלמים, ה"דחוקים", הלא יפים. אלה שבקושי נכנסים לקלטת האליפות של פעם, או לטיקטוקים והיוטיובים של היום. משחק שעליו מסמנים "וי" וממשיכים הלאה.
ולכאורה, הניצחון של הפועל באר שבע אתמול מול מ.ס. אשדוד - שייך לקטגוריה השנייה. הוא נגמר 0:2, ועוד עם גול בתוספת הזמן, ועוד כשליריבה הרחיקו שני שחקנים, ואפילו היתה איזו החמצה ליריבה, ועוד באשדוד עם השוליים הצרים והאין VAR - מגרש שהוא אידיאלי לניצחון דחוק, קטן אך משמעותי, מהאלה שפרשנים מלומדים אוהבים להגדיר "ניצחונות שמגדירים עונה". ככה לוקחים אליפות, גם אם זה לא הכי אסתטי. לא כל שבוע אפשר לנצח 0:3.
אלא שזו אשליה אופטית. מקרה שבו ההסתכלות על התוצאה עושה עוול למה שהתרחש על המגרש. כי הפועל באר שבע רקדה על הדשא. היא בפירוש נתנה קונצרט - היא היתה יותר טובה מהיריבה שלה, היא הגיעה להרבה יותר הזדמנויות והיא הציגה יותר איכות בחלק הקדמי (כולל עומק מהספסל, אפרופו יורי מדיירוש). אני מבין קטן מאוד ב-XG (למען האמת, עצם המילה גורמת לאונה מסוימת במוח שלי להירדם), אבל התוצאה הריאלית של המשחק אתמול היתה צריכה להיות 1:4 (בכל זאת, לאשדוד היו גם את המצבים שלה). אם ב"ש טיפה יותר מרוכזת, זה נגמר בתוצאה גדולה - מהסוג שאחריה כולנו היינו מדברים אחרת.
אבל באר שבע החמיצה והחמיצה והחמיצה, ובסוף כבשה רק פעמיים, ואז אנחנו שמתבוננים מבחוץ קצת מעקמים את האף. שהאף יישאר עקום. באר שבע לא "עקצה" את הניצחון הזה, ובטח לא "שדדה" אותו - אלא לקחה אותו בזכות מלאה, כמו הרבה ניצחונות שהיו לה במהלך עונת 2024/25. ולפעמים, מה שמבדיל בין ניצחון "גדול" לניצחון "קטן" - זה רק טיפת מזל.
2. בית"ר.
3. נתניה ואבוקסיס.
המנצח: יורי מדיירוש.
המפסיד: אלמוג כהן.
המספר החזק: 60.7%.
השם החם: אמיר אלטורי.
אל תשכחו את: אלון תורג`מן.
מצאתם טעות לשון?