תימור אביטן: "כנראה שלא אחזור לשחק כדורגל מקצועני"

אחרי 14 שנים ברצף בכדורגל בוגרים, חלקן בליגת העל וחלקן בליגות הנמוכות,

 נשאר בבית בתחילת העונה הנוכחית. הוא עוד לא רוצה להגיד שהוא פורש, אבל בגיל 33 ההחלטה מתקרבת. בינתיים, הוא התפנה לראיון סיכום קצר בתקווה שעוד יהיה לו מה לתרום לכדורגל הישראלי. 

"האמת שזאת שאלה שעד עכשיו לא ידעתי לענות עליה וגם כשאני עונה, אני בטוח לא שלם עם התשובה, אבל כנראה שלא אחזור לשחק כדורגל מקצועני".

"אחרי 14 שנים ברצף כשחקן בוגרים, הייתי צריך כמה חודשים לעצמי ולמשפחה ובכלל לעכל מה אני רוצה לעשות. לפרוש, להישאר בתחום או כל דבר אחר, ובסוף החלטתי שלא להחליט או לצאת בהצהרות".

"גם בתור שחקן, עסקים תמיד היה משהו שעניין אותי, אז הרגיש לי טבעי אחרי שהבנתי שסיימתי עם הכדורגל לעסוק בתחום. אני מקווה להצליח גם בתחום הזה".

"את ההבנה שאני לא חייב לפרוץ בגיל 20 ולהיות שחקן הרכב מהרגע הראשון. רציתי שהכל יקרה מהר ואם אני לא משחק, ישר רציתי לעזוב. צריך סבלנות. זה משהו שהיה חסר לי".

"מ.ס. זה מועדון טוב מאוד לשחקן צעיר, מועדון שנותן לך המון כלים להצליח, אבל במבט לאחור, אם היו קצת יותר רגישים לשחקנים צעירים ומחבקים אותם, שני הצדדים היו מרוויחים".

"בליגה א` יש המון שחקים כישרוניים, שפשוט לא מקצוענים. בליגה לאומית יש המון שחקנים מקצוענים, אפילו יתר על המידה, אבל פחות כישרוניים. בליגה העל אתה חייב כישרון ומקצועיות. אתה חייב להיות גם חכם ולהבין את המשחק וגם פיזי, ⁠וההבדל הכי גדול הוא הזרים".

"חד משמעי. היום אני יודע שכן. היו הרבה סיבות, אבל העיקרית היא שבכל קבוצה שהייתי, אהבתי להיות דומיננטי ושחקן מוביל שיודע שאי אפשר לגעת בו. לא היתה לי את הסבלנות לחכות לזמן שלי ולהסתפק בדקות מועטות".

"אחרי שחלוץ עולה ליגה ונותן מספר שערים שהוא דו ספרתי, הוא הופך לשובר שוויון בליגה לאומית וקבוצות בליגה הזו מוכנות לשלם על זה הרבה. אז כן, גם השכר זה שיקול מאוד חשוב בהחלטה. בדיעבד, אולי צדקתי ואולי טעיתי, אבל באותם רגעים זה היה נראה לי הכי נכון".

"לא יודע אם זה רגע השיא מבחינה מקצועית, אבל בהרגשה - כשכבשתי את הגול בגביע נגד אשדוד. זה הרגע היה הרגע הכי מספק".

"יש בליגות הנמוכות המון שחקנים טובים שאם יתנו להם את הבמה, יוכלו להשתלב וגם להיות שחקנים בכירים, כמו שנתנו ליובל אשכנזי את הבמה והוא הגיע עד לנבחרת ולמכבי חיפה. יש עוד המון דוגמאות של שחקנים שהגיעו מליגה נמוכה והצליחו בליגת העל".

"זה תלוי איזה שחקן אתה בליגות האלה. יש שחקנים שעושים הרבה כסף ומתפרנסים בכבוד ויותר ⁠ויש המון שחקנים שלא מגרדים את המינימום. לשמחתי, לאורך כל הקריירה התפרנסתי יפה מאוד".

"בשנים האחרונות שידרגו משמעותית את כל אצטדיוני הכדורגל בכל המדינה ומחייבים את הקבוצות לשחק בתקנון מסוים, וזה חשוב שהמשחקים יהיו במגרש ראוי, אבל התנאים בהרבה קבוצות מחפירים. לא נותן כלים לשחקן להתקדם - מגרשי אימונים גרועים, ציוד לא לרמה, חדרי הלבשה לא נעימים והאמת שיש עוד כל כך הרבה דברים לשפר שזה כבר נשאיר לשיחה אחרת".

"שיחקתי עם המון שחקנים שעשו קריירה מפוארת כמו ניר ביטון, דימיטר מקרייב, אפה אמברוז, משה אוחיון, דוד רביבו, משה בן לולו וריף מסיקה, אבל האמת שאמיר לביא זה השחקן עם הכישרון הכי גדול מבין כל השמות. לאמיר יש כדורגל שבשום מקום אי אפשר ללמד. כישרון טהור".

"חודדה, לטוב ולרע. היה לנו המון שנים של הצלחות ביחד ורגעים אדירים, והיתה שנה שעדיף לא לפרט...".

"אני יודע שזה קיים. מה התדירות? אני לא יודע ואף אחד לא יכול לדעת, אבל מה שכן, חייבים להשקיע הרבה יותר משאבים כדי להילחם בזה, כי זה הורס לנו את הכדורגל".

"מאמין שאני עוד אחזור לכדורגל באיזה תפקיד. אני לא יודע איזה, אבל אחזור".