פסח היה היו״ר הראשון של ב״ש, שהקפיץ את ויקו חדד כיתה והעלה אותו לליגה של הגדולים. שניהם עברו יחד דרך ארוכה, ופעם אחת כמעט נפרדו דרכיהם בנסיבות מוזרות. ״לפני העלייה על המטוס למחנה אימונים ברומניה, התברר ששני שחקנים חסרים לנו״, נזכר חדד. ״רן שלח אותי לחפש אותם בדיוטי פרי, ועד שמצאתי אותם, המטוס המריא בלעדינו. אז התברר שהדרכון שלי אצל אמיר אביגדור, שכבר היה באוויר״. השחקנים נחתו בבוקרשט, ופסח דיווח לתקשורת שהמאמן איבד את הפספורט ונשאר בישראל עם שניים מחניכיו. העלילה קיבלה תפנית כשנמצאה טיסה מאוחרת לרומניה. ויקו והשחקנים האבודים עלו עליה, ובנחיתה חיכה להם מריאן בקו, כדורגלן עבר רומני שחיזק את ב״ש, ותחזק קשרים עם משטרת הגבולות הרומנית, כשברשותו הדרכון של המאמן.
את הפן הפחות מחוספס של פסח חשף אפרים דוידי: ״רן הזמין את הקבוצה למסיבת פורים באחד הפאבים, ובזמן שאכלנו אוזני המן, רקדניות בטן יצאו בהפתעה מתוך קרטונים ועשו שמח״.
שלמה אילוז, שותפו של דוידי לצמד חומה ומגדל, עדיין מתקשה לשכוח את היום שבו רקד על גבעולי הדשא בבלומפילד. ״אני בלם שמאלי, ולפני המשחק עם בית״ר תל אביב אמרו לי שיוהאן קרויף ראה קלטת שלי לפני ששיחקנו נגד ברצלונה, ומתוך רספקט לוויקו, הציע להעביר אותי לקישור האחורי. הצטיינתי וניצחנו 1:6, אבל באוטובוס חזרה מבלומפילד לבאר שבע אמרתי למאמן - גם אם יתנו לי ציון 9 בעיתון, או ציון 10, אני לא רוצה לשחק בקישור. במשחק הבא אני חוזר להיות בלם״.
ראש עיריית ב״ש רוביק דנילוביץ׳, שכיבד את המפגש בנוכחותו, בוחן את האפשרות לקיים אירוע מיוחד לציון יובל שנים לאליפות הראשונה שבה זכו מאיר ברד וחבריו בשנת 1975.
