ועדת המשנה לספורט בראשות ח"כ סימון דוידסון דנה היום (שלישי) בנושא העלייה באלימות בספורט הישראלי. בפתח הדיון, הציג דוידסון נתונים שפורסמו בשבוע שעבר ע"י הקרן החדשה לישראל, במסגרת דוח הגזענות והאלימות לסיכום העונה הסדירה של 23/24. בין הנתונים שפורסמו: עלייה במקרי הגזענות - 153 לעומת 127 בעונה הקודמת. כמו כן נרשמה עליה במספר האירועים האלימים כגון השלכת חפצים והתפרעויות אוהדים במגרשים - 144 לעומת 93 אירועים בשנה שעברה, ועלייה במספר השירים המתייחסים לשואה או כוללים את המילה נאצים.
"האסון הגדול של האלימות בספורט הישראלי עדיין לא התרחש, אך אם לא נפעל זה יקרה", הצהיר דוידסון. "לאחרונה ראינו אלימות קשה מאוד כנגד אוהדים שבסה"כ באו ליהנות מצפייה במשחק. מה שזעזע אותי במקרה שהתרחש, זה שלא טיפלו באותו אוהד שהתפרע - אלא בקבוצה."
נציג המשרד לביטחון לאומי, רפ"ק איציק עמיר: "אנחנו עושים מאמצים להתחיל את האכיפה של קנסות מנהליים בחודש מאי הקרוב. עשינו ניסוי באצטדיון סמי עופר ובקרוב נעשה אחד גם בבלומפילד, במטרה למנוע הכנסת פירוטכניקה למגרשים שלעיתים מוחבאת במקומות מוצנעים. כמו שאתה מגיע לנתב"ג ויש לך מסלול ירוק ומסלול אדום, יהיה מכשיר שידגום את האוהדים. בנוסף, כל המצלמות באצטדיונים שודרגו ובמקרה הצורך מבצעים תחקור לאחור כיוון שאין יכולת לזיהוי פנים. באירופה לדוגמא, הכניסה למגרשים מתבצעת עם תעודת זהות, דרכון או כרטיס חכם. אוהד שהוא אנונימי יותר קל לו לבצע עבירות, ושימוש בכרטיס חכם זה דבר שהוכח כמועיל ברחבי העולם."
בתגובה לדבריו אמרה, ח"כ קטי שיטרית: "לא ברור איך אתם לא מזהים את האנשים? מה שלא מטפלים במגרש אחד יעבור לאחר". ח"כ צגה מלקו הוסיפה: "זיהוי פנים זה סיפור ארוך ויש פה עניין של פרטיות. אני מופתעת שגם במשחקים בהם רואים את הצילומים בגלוי הנושא לא מטופל".
סמנכ"ל מועדון הפועל ת"א בכדורסל, מתן קפלן, תקף את המשטרה לאחר סגירת אולמה הבייתי: "המשטרה צריכה להחליט האם הקבוצה היא הבעיה או הפתרון. לא היו צריכים לשלוח אותנו לחפש מקומות אחרים להתאמן בהם בזמן שהארגון שלנו משלם מיסים ועומד בכל החובות שהמשטרה מציבה לנו. המשטרה היא זו שצריכה לתת לנו שירות ולטפל בבעיית האלימות."
מנכ"ל מכבי ת"א עדלי מרכוס: "בכל פעם שאנו מרגישים שעומד להיות משחק 'בעייתי' אנחנו בקשר עם הקהל שלנו, ובמכבי ת"א אין בעיה של אלימות. באופן כללי אני חושב שהענישה צריכה להיות ספציפית כלפי מי שיתנהל בצורה פוגענית ולא חוקית".
נציג התאחדות הכדורגל רן כהן ניסן: "הבעיה השורשית זה שלא תמיד יש זיהוי אינטרסים בין האוהד לבין והקבוצה, ולכן היכולת שלנו לשלוט על האוהדים היא מוגבלת. הבעיה כרגע היא נמצאת בנושא האכיפה וכמו כן יש להקים בית דין לספורט מטעם המדינה". ח"כ סימון דוידסון: "נדאג ללחוץ שנושא האכיפה יכנס במהירות האפשרית לתוקף ולא נחכה לעונה הבאה. בנוסף נפעל להקמת בתי דין עם שופטים ייעודיים לנושאי ספורט במושב הבא."
ח"כ משה טור פז: "אני רוצה לזעוק בשם החנונים שמפסיקים להגיע למגרשים כי הם מפחדים. אני בעצמי אוהד בית"ר ירושלים, ובגלל שפחות נעים ללכת למגרשים במשחקים שלהם ביקשתי גם מבני שיפסיק ללכת. המדד ליציע ספורט טוב הוא ברגע שרואים בו ילדים ונשים."
זיו ישראלי, מנכ"ל התאחדות הספורט לבתי הספר בישראל: "בנינו תכנית חינוכית לצמצום תופעת האלימות ויצירת מרחב בטוח באירועי הספורט של בתי הספר. לבניית התכנית שותפים הפיקוח הארצי על החינוך הגופני במשרד החינוך, משרד התרבות והספורט וגורמים נוספים. אני קורא לכל משרדי הממשלה ולכל ההתאחדויות והאיגודים לשתף פעולה ולהצטרף אלינו לתכנית זו הן ברמת הפעילות החינוכית בבתי הספר והן ברמה התקציבית במטרה משותפת למגר את האלימות במגרשים לעתיד הספורט והחברה הישראלית."
אבישי רגב, סמנכ"ל ערכים בספורט: "אי אפשר לנתק את המועדונים מאחריות למה שקורה במגרשים ולהפיל את כל האחריות רק על המשטרה ולהגיד שזה קומץ. יש תכנית התערבות במועדונים שערכים בספורט מקדמת מטעם משרד התרבות והספורט יחד עם המועדונים, כולל במחלקות הילדים והנוער, כדי למנוע טרגדיה במגרשים. מצד שני, המשטרה חייבת לשנות את הגישה כלפי האוהדים ולראות בהם שותפים מלאים".
בתום הדיון ציין יו"ר הוועדה כי הוועדה תפעל לחקיקה של זיהוי פנים במגרשים ע"י מצלמות חכמות וקרא: "כל מי שאוהב את הספורט הישראלי, במיוחד בימים קשים אלו אל תנקטו באלימות".