כ-10 אלף צופים נכחו הערב בטדי, וקיוו לראות את המשך המומנטום - לאחר הניצחון הקליל מול חדרה בשבת. אבל למרות האנרגיות, בית"ר לא הצליחה להתמודד עם היכולת של ריינה - שהתגוננה בחוכמה, ידעה לעקוץ ולכבוש ברגעים המתאימים (גם באדיבות ההגנה החלשה של הירושלמים, בוודאי בגול הראשון), ובסופו של דבר ניצחה בצדק. כנראה שהסטטיסטיקה לא משקרת; מאז שעלתה לליגת העל, ריינה פגשה חמש פעמים את בית"ר - וניצחה בארבעה מתוכם.
בסופו של דבר, זו היתה הופעה לא טובה - ובעיקר לא חכמה של בית"ר. גם אחרי המחצית הראשונה החלשה, לאחר החילופים שלכאורה החזירו אותה למשחק - בסופו של דבר היא בעטה בסך הכל שלוש פעמים למסגרת בתשעים דקות, ורוב הזמן היתה רחוקה מאוד מן השער. היא אמנם החזיקה בכדור, אבל זה היה חסר תכלית - והקבוצה בצהוב שוב יורדת מנוצחת.
מנגד, שרון מימר שוב יכול להיות גאה בקבוצה שלו. ריינה, מועדון צעיר מאוד בכדורגל שלנו, נראית כמו אחת הקבוצות היציבות והחכמות העונה. אחרי המשבר הגדול שלה, היא שוב במקום החמישי בטבלה - חזק בתמונת הפלייאוף העליון. מי היה מאמין שזה היה אפשרי, רק לפני שנתיים? גם אם היא לא תסיים בשישייה הראשונה, ריינה יכולה לרשום לעצמה הישג גדול. ריינה תחזור למסלול בשבת - שם היא תפגוש למשחק קשה מול הפועל חיפה.
ובית"ר? היא, עם כל הבעיות והחולשה, תצא למשחק חוץ קשה נגד הפועל תל אביב בבלומפילד - עוד יריבה שקשה לה נגדה בשנים האחרונות. אבוקסיס יודע שיש לו הרבה מה לתקן, ובעיקר - כנראה אחרי הערב - יסתכל נואשות לעבר חלון ההעברות בינואר. במיוחד אחרי הערב, בית"ר חייבת שינוי.
