מכבי חיפה חושבת על ההמשך. ברק בכר עלול לעזוב את הקבוצה בסיום העונה, אחרי קדנציה מדהימה עם שלוש אליפויות רצופות והשתתפות בשלב הבתים של ליגת האלופות, ומשאיר אחריו ואקום גדול. המאמן שיעמוד על הקווים במקום בכר ינסה להוביל את הירוקים מהכרמל לאליפות רביעית ברצף, הישג שלא ראינו בישראל מאז הפועל פתח תקווה של שנות ה-60.
האינטרס הירוק הוא כמובן להשאיר את בכר, המאמן הטוב בארץ, אך אחרי 6 אליפויות ב-8 שנים הוא ירצה להמשיך הלאה. לכן, אולי, הגיע הזמן להתייחס לזהות המחליף של בכר. יש מועמדים לא רעים, אבל לפני שאנחנו יורדים לשאלת ה"מי" אפשר לשאול את שאלת ה"מאיפה".
מכבי תל אביב, היריבה הגדולה של מכבי חיפה באופן מסורתי, הגיעה להצלחות גדולות עם צוות (מאמן ומנהל מקצועי) זרים. במקרה של הפועל באר שבע, סגנית האלופה היוצאת ואולי גם הנכנסת, קשה לדמיין מצב בו אליניב ברדה עוזב את המועדון בו הוא הפך לסמל בשביל הכרמל. בעקבות זאת אנחנו שואלים את עצמנו – הדבר הנכון למכבי חיפה הוא מאמן זר או ישראלי?
מאמן זר: סטנדרטים אחרים
העונה האירופית של מכבי חיפה תתחיל מוקדם. במקרה הסביר בו הירוקים זוכים באליפות המדינה אז הם יתחילו את הדרך לליגת האלופות כבר בסיבוב המוקדמות הראשון ויכולים למצוא את עצמם משחקים בקרבות גורליים על המשך העונה האירופית כבר ב-11 ביולי. הירוקים יכולים לזכות באליפות לכל המוקדם במאי, וזה משאיר להם מעט מאוד זמן.
גם אם חיפה עצמה מגיעה למשחקים האלה כמכונה משומנת ואחרי הזכייה באליפות, ההכנה למפגשים אירופאיים משמעותית. בשנה שעברה הם קיבלו הגרלה קשה בדמות אולימפיאקוס, אותה אולי הם לא היו עוברים אם היה שם מאמן שונה מברק בכר. הסכומים הכספיים משמעותיים וכך גם משמעות ההדחה, שתוריד את מכבי חיפה ישירות למוקדמות הקונפרנס ליג, ולכן יכול להיות שהירוקים מהכרמל צריכים לחשוב דווקא על אירופה.
בכר, כך מדווחים, ידרוש שכל הצוות שלו יעזוב איתו. מכבי חיפה לא מאבדת כאן רק את המאמן שלה, אלא גם את גיא צרפתי, דרור שמשון וגיא וייזינגר. זה ואקום משמעותי, ולכן יכול להיות שהיא צריכה לחשוב דווקא על צוות אימון זר. מאמן שמגיע מחו"ל עם צוות מוכן ומוכח באירופה, במועדון שיכול וצריך למצוא את עצמו בשלב בתים אירופי גם בשנה הבאה (בין אם זה באלופות, באירופית או בקונפרנס ליג), יכול להיות יתרון על הרוב המוחלט של המאמנים הישראליים שלא מנוסים במעמדים האלה ולא מגיעים עם צוות משלהם.
חיפה אמנם נכוותה עם מאמנים זרים בעבר, וכולנו זוכרים את אלכסנדר סטויינוביץ', רנה מולנסטיין או פרד רוטן שלא בדיוק הותירו רושם טוב, אבל כאן המצב שונה. כל שדרת האימון עוזבת, אך המנהל המקצועי גל אלברמן אמור להשאר. סגל השחקנים אמור להישאר, ומכבי חיפה של 2023 שונה מאוד ממכבי חיפה שמולנסטיין קיבל לידיו ב-2016. היא מועדון גדול בקנה מידה ישראלי, מועדון שהגיע להישגים באירופה, ועם סגל טוב בהרבה.
זה לא אומר שלואיס אנריקה או יוליאן נגלסמן ינחתו פתאום בכרמל כמובן, אבל זה כן אומר שהם יכולים למשוך מאמנים טובים יותר מליגות אחרות או אפילו כאלה שמקבילות למכבי חיפה. קארל הופקנס, למשל, הצליח מאוד עם קלאב ברוז' באלופות, נכשל בליגה ומאז בלי קבוצה. בהתחשב בכסף שיש למכבי חיפה ובוואקום המקצועי הגדול, כמה קשה יהיה לירוקים מהכרמל להביא מישהו מסדר הגודל שלו?
הדקות של חיפה מול פ.ס.ז', הניצחון על יובנטוס והאווירה המדהימה בסמי עופר משכו לא מעט אנשים באירופה. אם הם מצליחים להביא מאמן זר ברמה משמעותית – בהתחשב במבנה לוח המשחקים הקיים שמעניק חשיבות גדולה לחודש הראשון באירופה ופחותה משמעותית לליגה שמורכבת משני סיבובים ואז עוד שני סיבובים בפלייאוף העליון – הם יכולים להרשות לעצמם מישהו שלא מכיר את הליגה ומוכח באירופה.
שני המאמנים שהוזכרו כמועמדים, אוסקר גארסיה ומיצ'ל, בעלי ניסיון באירופה. גארסיה הדריך את זלצבורג בשלב הבתים בליגה האירופית ב-2016/17. הוא הגיע פעם אחת לשלב הפלייאוף של ליגת האלופות ופעם אחת לשלב השלישי, אך לא אימן במשך שנים באירופה. למרות זאת, כשהוא מכיר את הליגה הישראלית, הוא מעניין במיוחד.
מיצ'ל כבר עבר שני קמפיינים בליגת האלופות, באחד מהם הגיע לשמינית הגמר. השנה הוא אימן - ולא הרשים - באולימפיאקוס בשלב הבתים, בעוד בעבר גם עבר במארסיי וחטאפה. הוא מאמן שהוכיח את עצמו מספר פעמים באירופה.
מאמן ישראלי: מכיר את החומר הקיים
בסוף, גם אם אנחנו מדברים על "ניסיון אירופאי", המטרה היא לנצח משחקי כדורגל. מאמן ישראלי, בין אם זה רן בן שמעון, זיו אריה או כל שם אחר שחשבתם עליו, מכיר את החומר הקיים של מכבי חיפה. הוא רואה אותם כל השנה ויודע מה עומר אצילי יכול או לא יכול לעשות, מכיר את הזרים ואת המועדון. גם אם זה מישהו שלא היה לעולם חלק מהקבוצה.
אפילו אם מכבי חיפה תיפול על פריק סטייל מרסלו ביילסה, מהסוג שמתיימר לראות 50 משחקים של הקבוצה לפני שהוא חותם בה וטוען שהוא יודע כל פרט על כל שחקן, זה לא אותו דבר. הכדורגל הישראלי, כמו שכולנו יודעים, מתקיים במעין קצב משלו.
בתוך המיקרוקוסמוס המוזר והנפלא של הכדורגל הישראלי, בטח במועדון לוחץ כמו מכבי חיפה, צריך מישהו שיודע לאן דברים הולכים. אחד שלא ייכנס להלם תרבות או שיצהיר אחרי כמה חודשים, סטייל אייטור קראנקה, שהוא עדיין לומד את המדינה ואת השחקנים.
כאן נכנסים אריה, בן שמעון וחבריהם. הם מודעים ללחצים ולכל מה שקורה כאן וגם לחומר השחקנים, חלקם עבר אצלם בעבר, ולא בהכרח פחות טובים מהמאמנים שמכבי חיפה יכולה להביא. אם אריה המשיך לעמוד על הקווים אחרי ששיתף שישה שחקנים זרים והפסיד הפסד טכני בדרבי, ואם בן שמעון הגיע להישגים אחרי קדנציות לא טובות בהפועל ובמכבי תל אביב, מה כבר יכול להפתיע אותם?
לכן יכול להיות שמאמן ישראלי הוא ההימור הבטוח יותר. יש למכבי חיפה סגל שחקנים נהדר, כנראה הטוב בליגה גם אחרי העונה הזאת, ומנהל ספורטיבי טוב שיודע לפגוע בזרים כמו שראינו בשנה החולפת. יכול להיות שמה שהם צריכים אחרי ה-3 אליפויות של ברק בכר זה לא בהכרח מישהו שימציא את הגלגל מחדש, אלא מישהו שיודע מה לעשות מול היריבות מולן הן ישחקו ב-95% מהמשחקים וידבר עם השחקנים בשפתם.
זאת אחת הבעיות המורכבות ביותר של מכבי חיפה בכל הליך חיפוש המאמן. רוב הקבוצות מפטרות מאמן במצב משבר ונותנות לו קרדיט לבנות מחדש את הקבוצה, אך יש מקרים בהן הוא פשוט עוזב לקבוצה גדולה יותר בהתחשב במבנה השוק של הכדורגל. לא רק שהמאמן הבא של מכבי חיפה ייכנס לאחד המועדונים הגדולים בישראל, הוא ייכנס לחדר ההלבשה של אחת הקבוצות הגדולות בתולדות הכדורגל הישראלי (גם אם היא לא הרשימה לאורך חלקים גדולים מהעונה בליגת העל).
אולי דווקא כאן יהיה יתרון לישראלי, שמבין ומודע לסיטואציה אליה הוא נכנס. אם כמו שאמרנו מכבי חיפה תצטרך לפגוע ובמאמן ממשחקו הרשמי הראשון, בסיבוב המוקדמות ה-1 של ליגת האלופות, יכול להיות שעדיף שזה יהיה מישהו ישראלי שכבר יודע איך דברים עובדים.
