הסיפור הוא לא אוהדי בית"ר. עוד נחזור אליהם בהמשך. אופיר קריאף, שאני ממש מחבב באופן אישי, שחקן נשמה אמיתי, קרא לזה התפרצות יצרים. אני קורא לזה פשוט: טמטום. אם אתה השחקן ה-12, ובסוף מבקיע גול עצמי מטופש ודופק את הקבוצה שלך, אתה לא שחקן 12. אתה טיפש.
השאלה היא כמובן איזה עונש יבקש התובע להטיל על המעסיקים שלו שאחראים לבושה הזאת. לא במקרה עקצה אלונה ברקת את ההתאחדות. אם הם רואים בקבוצות אחראיות לכל אבוקה ביציע או מצית שנזרק לדשא, איזו אחריות תוטל על שינו זוארץ הפקות, למחדל הגדול ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי.
אני מציע: 5 שנות השעיה מארגון משחקי גמר ומשחקי נבחרת ובכלל. הפרטת האירוע. תנו לאנשי מקצוע לנהל את העסק הזה, לפני שבשנה הבאה תקבלו את אסון מירון בסמי עופר. וכן, אתם בטח לא אשמים, רק אחראים, אבל ניר רשף בטוח יהיה קשוח איתכם כמו שהוא חסר רחמים עם הקבוצות שעומדות אצלו לדין.
כבר כתבתי כאן בעבר. אני נגד עונשים קיבוציים. אם 100 אוהדים משתוללים ביציע, אתה לא מעניש את עשרות האלפים שלא חטאו ולא פשעו, לא סוגר יציעים, לא מקיים משחקים בלי קהל, לא מוריד נקודות. המקרה אתמול היה שונה. זה לא היה קומץ ולא מיעוט. אלה היו אלפים. זה היה הקהל של בית"ר שביזה את הכדורגל, את הנשיא, את המדינה. ועדיין: אני נגד לשלול להם את הגביע ולהעביר אותו לנתניה. גם אם זה כתוב בתקנון, זה חסר הגיון וצדק. שועה והחברים השיגו את הגביע בצדק. הוא מגיע להם. אל תקחו אותו מהם.
מה כן? בית"ר לא יכולה לשחק באירופה אחרי דבר כזה. תשאירו לה את הגביע, קחו לה את הזכויות. נתניה תשחק באירופה. בית"ר תסביר לטיפשים שאפשר לשמוח ולפרוק יצרים, בלי לשרוף את המועדון. והאוהדים? הם בטח יטענו שההגמוניה הלבנה של שינו זוארץ דופקת אותם. מצד שני, אם נכונה ההערכה הפוליטית שלבן גביר יש ביציע שלהם רוב מוחלט, נדמה לי שגם הוא, אוהד בית"ר בעצמו, למד אתמול משהו על מצבה של המשילות במדינת ישראל.
והיה גם כדורגל - בווידאו למטה - תקציר ה-0:3 הענק של בית"ר י-ם
