ליגת העל חזרה, ויחד איתה גם ברק בכר. המאמן הישראלי הטוב ביותר כיום, ואולי גם בכל הזמנים, שב לסיבוב השני ולפלייאוף העליון עם מכבי חיפה, בדרך למה שעשויה להיות האליפות השישית ואולי גם האחרונה שלו בליגת העל לפני מעבר לאירופה.
אוהדי מכבי חיפה לא יאהבו לשמוע את זה, כמובן, אבל גם בכר התייחס בעצמו לשמועות השונות. הוא קושר בעבר לגלאזגו ריינג'רס (שכבר הספיקה למנות את מייקל ביל) וטען כי ההצעה מחמיאה לו, בעוד במכבי חיפה בטוחים שבן ה-43 יסיים את העונה בכרמל לפני שיקבל החלטה על עתידו. אחרי חמש אליפויות בשבע שנים, זה מרגיש כאילו הכדורגל המקומי כמעט "קטן" על בכר. יציאה לאירופה עשויה להיות צעד טבעי, כמובן אם המאמן עצמו יבחר בכך.
אבל לפני שהוא מקבל החלטה, ניסינו לנתח את ההתאמה של בכר לכדורגל האירופי. עם כל האהבה לכדורגל הישראלי, פה זה לא אירופה. בקצרה, הסיטואציה מורכבת ותלויה כמובן במועדון בו הוא ינחת, אבל יש כמה דברים שאנחנו יכולים לדעת כבר עכשיו. לזכותו אפשר להגיד הצליח בכל תחנה בארץ, גם מבחינת תארים וגם בכדורגל.
התאמות, התאמות, התאמות
הדבר הכי חשוב למאמן הוא היכולת להתאים את עצמו לקבוצה אליה הוא מגיע. בכר, בשונה ממאמנים רבים שעשו את הקפיצה ממועדון מוצלח לליגות אחרות, רשם הצלחות עם שלוש קבוצות שונות. בעונתו הראשונה כמאמן ראשי, בעירוני קריית שמונה (אחרי שנים כעוזרו של רן בן שמעון) הוא הרשים עם קבוצה צנועה בקנה מידה ישראלי ואירופי כאחד בשלב בתים אירופי. בהמשך הוא הגיע עם הפועל באר שבע, מועדון אותו ירש אחרי תבוסה היסטורית בגמר הגביע, לניצחון בסן סירו ולשלב 32 האחרונות בליגה האירופית. את מכבי חיפה הוא הוביל השנה לניצחון על יובנטוס בליגת האלופות. מועדונים שונים, ציפיות שונות, הישגים יוצאי דופן.
זה סימן מעודד מאוד, בטח לפני מעבר לליגה אחרת. ראינו את סגנון הכדורגל משתנה ממועדון למועדון ויחד איתו גם הציפיות: הוא הגיע אמנם לאלופה מכהנת בדמות קריית שמונה (קבוצה שהוא היה משמעותי בבנייתה כעוזרו של רן בן שמעון), אך מועדון קטן מבחינת התקציב והקהל. במקרה של הפועל ב"ש ומכבי חיפה, הוא הגיע למועדונים לחוצים שהיו גדולים גם לפני שהוא הגיע אליהם, אך כאלה שהתקשו לעשות את הקפיצה מטובות לטובות מאוד.
בכר ידוע לא מעט בזכות יכולת ההתאמות שלו במהלך המשחק והשינויים בסגל. מכבי חיפה (שתי אליפויות ושלב בתים באלופות) של 2022/23 משחקת כדורגל שונה מאוד מזה של 2021/22, וראינו קבוצות שונות בסגנון ובחומר השחקנים גם בבאר שבע (שלוש אליפויות, שני שלבי בתים אירופאיים ועליית שלב באחד מהם) ובקריית שמונה (איתה זכה בגביע). בכל קבוצה היה לחץ שונה ומבנה רכש שונה, כשבחיפה ובב"ש הוא עבד בהצלחה עם מנהל ספורטיבי – מודל שקיים גם ברחבי העולם.
חשוב לזכור שהוא ירש סיטואציות טובות מאלישע לוי וממרקו בלבול, בטח בהתחשב בזה שהוא כנראה יגיע לקבוצה שפיטרה את מאמנה ולכן החליטה למנות חדש. סיטואציות בהן מאמן עובר לקבוצה טובה יותר ומתפנה תפקיד, כמו זאת של רוברטו דה זרבי בברייטון, נדירות יותר. עדיין לא ראינו את בכר מגיע למועדון במצב רע (הוא הגיע להפועל ב"ש אחרי עונה של המקום השלישי וגמר הגביע, למרות טראומת ה-6:2) וזאת עשויה להיות נקודת פתיחה מעניינת.
בתנאים שלו
במקביל, לא בטוח שבכר יגיע למועדון בסיטואציה לא טובה. התחנה הראשונה באירופה יכולה להיות קריטית, כמו שוולדימיר איביץ' למשל למד על בשרו. איביץ' עזב את מכבי תל אביב לטובת ווטפורד, קוטלת מאמנים סדרתית, פוטר ממנה אחרי חודשים ספורים ונותר בלי קבוצה במשך שנה וחצי עד שחזר למכבי ת"א. בכר, וייתכן שגם צוותו, יכולים להרשות לעצמם לחכות להצעה מקבוצה טובה או לליגה שמתאימה יותר מהצ'מפיונשיפ, ליגה פיזית ושונה מאוד מהכדורגל הישראלי. מאמנים אחרים, כמו כריסטיאן גרוס שזכה בכמה אליפויות בליגה השווייצרית, קרסו כשיצאו ממדינתם. יכול להיות שאם היה מעבר פחות חד מהמעבר בין גראסהופרס לטוטנהאם (במקום העשירי בפרמייר ליג טרם הגעתו ועם דיוויד ז'ינולה ויורגן קלינסמן בהרכב), הוא היה הופך למאמן מוצלח יותר.
בכר שונה מהמאמנים האחרים בכדורגל האירופי, והכדורגל הישראלי שונה מליגות כמו השווייצרית או האוסטרית. אין סגנון משחק אחיד לקבוצות של הישראלי בן ה-43, אבל יש מספר מוטיבים שחוזרים על עצמם. מצד אחד הן אוהבות להחזיק בכדור, בליגה, אבל מצד שני הצליחו להרשים גם מול קבוצות טובות יותר ובמשחק שלא מרובה מסירות. הכדורגל שלו נוטה להתאים את עצמו בחלק גדול מהמשחקים. הוא מוכן לשנות את עצמו בהתאם ליריבה, אבל פילוסופיית המשחק קבועה.
הסוכן בעז גורן, שהחתים את בכר על חוזהו הראשון בב"ש, תומך בגישה זו: "עסקאות מאמנים מורכבות ונשענות על אמון בין הסוכן לקבוצה, מכיוון שהמאמן הוא צינור מקשר בין ההנהלה לשחקנים. האתגר הראשון הוא למצוא קבוצה שמתאימה לדרך בה המאמן עובד ולנסות להתאים סביבה שדומה לזו שהוא מצליח בה, אם זה מבחינת תהליכי גיוס שחקנים, מטרות, רמת הכוכבות של השחקנים מסביב והקהל".
ככל שהסיטואציה בה המאמן הצליח טובה יותר, הוא יגיע באופן טבעי לקבוצות טובות יותר. גורן המשיך: "לקבוצה קשה להעריך את חלקו של המאמן בהצלחה בקבוצתו האחרונה, ומעורבים הרבה אלמנטים של שכנוע, כמו החלק של הראיון שהוא אחד החלקים החשובים ביותר. אין ממש דעה באירופה על המאמן הישראלי, זו לא חיה קיימת או משהו שמדברים עליו. במקרה של ברק הרזומה שלו בולט והוא לא כפוף ללאום או לדרכון שלו. עם זאת, ברור שאם הוא היה ספרדי או פורטוגלי היה לו קל יותר לעשות את המעבר המשמעותי הבא".
מעטים המאמנים הישראלים שהצליחו באירופה. אברהם גרנט אמנם הגיע לצ'לסי ואימן את הקבוצה בגמר ליגת האלופות, אך נכשל בהמשך, והאחרון שהותיר חותם היה גיא לוזון שהגיע למקום השני בליגה הבלגית עם סטנדרד ליאז' בעונתו הראשונה בקבוצה.
בשיחה עם ערוץ הספורט, לוזון התייחס לפער בין הקבוצות השונות בארץ לבין ליאז': "העוצמה והגודל של המועדון היו שונים לגמרי. אין לשום קבוצה בארץ מתקן שמתקרב למתקן של ליאז', ואין משהו דומה מבחינת האיכות שהייתה אז בקבוצה. הופתעתי מהעוצמה של המועדון, מזה שבמשחקי אימון היו 7,000 איש או מכמות החתימות שצריך לחלק אחרי כל אימון. לא הלחיץ אותי, זה ריגש אותי. הרגשתי בשל כשיצאתי לאירופה. מי שמגיע לשם יכול להצליח".
הצלחה של מאמן באירופה מורכבת. בליגה קשוחה יותר או ליגה "גדולה מדי", כמו הצ'מפיונשיפ או הליגה האנגלית, יכול להיות שהמעבר יהיה חד מדי ויוביל את בכר חזרה לישראל. למרות זאת, הוא הוכיח שהוא מאמן מספיק טוב בשביל להצליח גם בחו"ל. כל עוד גם המעבר עצמו יהיה בדרך שלו.
Follow @Roi_Weinberg