(צילום: אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
(צילום: אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

2022 היתה שנה מוצלחת מאוד עבור הירוקים מהכרמל. היא זכתה באליפות, הגיעה לכל הגמרים - והשיגה גם דובדבן שבקצפת עם העפלה לשלב הבתים בליגת האלופות.

ואם לשפוט מהיום הראשון, השנה החדשה התחילה באותה צורה: הערב (ראשון), ב-1 לינואר 2023, מכבי חיפה גברה 0:2 על הפועל באר שבע במסגרת המחזור ה-16 של ליגת העל. הקבוצה של ברק בכר פתחה פער של שש נקודות ממכבי ת"א, שבע מהפועל באר שבע - ונמצאת בדרך הבטוחה לאליפות שלישית ברציפות.

קשה להגיד שמכבי חיפה הרשימה הערב. רוב הזמן היא לא החזיקה בכדור, ואיימה על השער פחות מהיריבה שלה - אבל בסופו של דבר, יש לה בוורידים את מה שמאפיין קבוצות אלופות: היכולת לנצח משחקים גם ביכולת פחות טובה, שהתגלמה באופן מושלם הערב - במשחק שהיא חייבת לקחת, מול יריבה חזקה, כדי לשמור על התואר בכיס שלה. ברק בכר והשחקנים שלו עברו מבחן חשוב מאוד, שסימל את העוצמה שנבנתה בכרמל בשנים האחרונות.

דווקא הגיבורים הקלאסיים של הירוקים לא הגיעו הערב: צ'ארון שרי, עומר אצילי ועלי מוחמד הפגינו יכולת חלשה מהרגיל - או לפחות ממה שהורגלנו. אבל שני שחקנים התעלו והביאו את הניצחון הזה - הראשון היה דין דוד, שכמו בעונה שעברה גם העונה - "צ'אקרת" השערים נפתחה לו. הוא כבש חמישה שערים בארבעת המשחקים האחרונים, צמד במשחק החשוב הזה, ושוב נראה כמו החלוץ הדומיננטי שמכבי חיפה כל כך זקוקה לו.

גיבור שני, והרבה פחות צפוי, הוא השוער רועי משפתי. מי שמשמש בדרך כלל כשוער מחליף, ונכנס לשער בגלל הפציעה הקשה של ג'וש כהן - התעלה לגודל השעה. באר שבע לא ממש סיכנה אותו (למרות המצבים הרבים), אבל כשהיה צריך אותו - הוא היה שם, וספציפית ברגע אחד קריטי. זה קרה בתוספת הזמן של המחצית הראשונה, כאשר שאפי סוליימאנוב קיבל הזדמנות להשוות - אבל משפתי עצר את הכדור היטב והרגיע מאוד את הרוחות (תרתי משמע) בסמי עופר.

במקרה של הפועל באר שבע, היא עשתה כל שביכולתה - ובכל זאת, זה לא הספיק. אליניב ברדה והשחקנים שלו התעלו על מכבי חיפה, שלטו במשחק, החזיקו בכדור והגיעו ללא מעט הזדמנויות - כולל החמצת ענק של דור מיכה, שהוא לא ישכח הרבה זמן. אבל בסופו של דבר, המחץ - שמאפיין בדרך כלל את באר שבע העונה - נעלם. מכבי חיפה אולי איימה פחות ממנה, אבל הצליחה גם לשים את הכדור ברשת - וזו המטרה שבסופו של דבר, מחפשים בכדורגל.

וייתכן ואליניב ברדה יילך להחלטה אחת שלו טרם המשחק. שני שחקנים הביאו לו את המחץ העונה - אחד הוא רמזי ספורי, והשני הוא רותם חטואל. שניהם לא היו חלק מההרכב של הפועל ב"ש למשחק הזה. וכמובן שזו חוכמת בדיעבד, ובכל זאת ברור שהם היו חסרים לו הערב. במשחק כל כך גורלי בשביל ההזדמנות להביא אליפות לבירת הנגב, הם היו צריכים להיות על הדשא - ונכנסו בשלב מאוחר מדי, כאשר הטיפוס היה קשה משמעותית יותר מאשר בדקות הראשונות.

מכבי חיפה שוב הוכיחה את העוצמות שלה. עוצמות של קבוצה אלופה. בכל פעם שהיא נתקלה העונה בליגה באתגר של היריבות לצמרת - פעמיים מול הפועל ב"ש ופעם נוספת מול מכבי ת"א, היא הפגינה את כושר העמידה - וספגה רק שער אחד ב-270 הדקות הקריטיות. הקבוצה של ברק בכר, שכבר אספה לחיקה שני תארי אליפות, היא מוכשרת מאוד - אבל גם הכי מחוברת מבין יריבותיה. והאליפות, כנראה, תהיה אצלה גם בסוף העונה הזאת.

ועוד אירוע שקשה להתעלם ממנו היה הערב: מעבר לרוחות החזקות באצטדיון סמי עופר, היו גם רוחות של מחאה מהיציעים. אוהדי מכבי חיפה נכנסו באיחור למגרש ושבתו מעידוד במהלך חלק משמעותי במחצית הראשונה, לאות מחאה נגד האלימות המשטרתית שאוהדיה סבלו במשחק הקודם נגד מכבי נתניה, ואוהדי קבוצות אחרות סובלים מהם כל העת. נותר רק לקוות שגם הממשלה החדשה, שעולה לשלטון בימים אלה, וגם ההנהלה החדשה בהתאחדות לכדורגל שנבחרה זה עתה ישמעו את הקולות.