בית"ר ירושלים הגיעה אמש (שבת) לסמי עופר כמו מערכת של כיפת ברזל. מערכת סטטית ששולחת כדורים ארוכים לדנילו אספרייה ויון ניקולסקו. יוסי אבוקסיס לקח בחשבון שההגנה שלו תהדוף את עומר אצילי, דיא סבע, דולב חזיזה וצ'ארון שרי, אבל יכול להיות שהוא לא לקח בחשבון שגם פרנטצדי פיירו ייכנס להרכב. כיפת הברזל של אבוקסיס היתה קצרה מול כל כך הרבה חיצים ששלח ברק בכר לעברו.
אבל מכבי חיפה של אמש היתה הרבה מעבר לכישרון על המגרש. החודשיים האחרונים היו בגדר הר געש שקט, כזה שכל קבוצה יכולה לבוא, לזרוק אבן ולהיות בטוחה ששום דבר לא יתפרץ. הפעם זה היה שונה. מכבי חיפה התפוצצה עוד לפני הטריגר של ירדן שועה בפנדל בתחילת המשחק. לחץ על כל המגרש, תשוקה ורעב של כל השחקנים, החל מהרביעייה האחורית ועד פיירו, שחזר לכבוש בדיוק מתי שהאלופה הזדקקה לו. עבדולאי סק ושון גולדברג הרגישו כמו החוט האחרון שמחזיק את הבגד שלא ייקרע. כל היתר הלכו קדימה בטירוף. במחצית הראשונה זה גרם למכבי חיפה להיות חשופה לפעמים, אבל כשיש את כל שאר האלמנטים, אז גם כאן הדברים הולכים לטובתך.
מול עשרה שחקנים של בית"ר במחצית השנייה, היה ברור שמכבי חיפה תנצח את המשחק הזה. בקבוצה הנוכחית של בכר אין חיזיון עיניים. מה שאתה רואה על הדשא, הוא מה שיבוא לידי ביטוי על הלוח בסיום. לפעמים הטירוף הזה בא לידי ביטוי בהתפוצצות של שלישיות ורביעיות, אבל אמש, אחרי הפיגור המוקדם, גם אופי ומהפך הם משהו שאפשר ורצוי לקחת הלאה.
היה קצת מוזר לשמוע טענות של אנשי בית"ר על השיפוט. הרי לולא מערכת ה-VAR לא היה נפסק פנדל לזכותם בתחילת המשחק. חוץ מזה, מערכת הקווים לא היתה תופסת את הקוקו של צ'ארון שרי לפני דולב חזיזה בשער שנפסל לזכות האלופה ויכול להיות שבית"ר היתה יורדת בפיגור עוד במחצית הראשונה. הדריכה של אבו פאני על דנילו אספרייה בפנדל והקוקו של שרי הם בדיוק הסיבה שיש שופטי מסך, שעשו צדק עם בית"ר בשתי החלטות נכונות. איפה בדיוק השיפוט היה מגמתי? בנגיעת היד הברורה של בורודין בפנדל שהחמיץ עומר אצילי או במכה של גרגורי מורוזוב לפניו של דולב חזיזה? אם כבר, בית"ר הפסידה את המשחק הזה במערך של יוסי אבוקסיס ובניסיון היחיד שלו לשחק על התקפות מעבר בלי רצון בסיסי לשלוט בכדור.
מכבי חיפה חייבת להשלים את העבודה בשני המשחקים שנותרו לה עד תום הסיבוב. זה יבטיח לה שני משחקי בית עם פתיחת הפלייאוף העליון וסמי עופר הוא הר הגעש שמפחיד כל יריבה שמגיעה אליו. שם אי אפשר לזרוק אבן פנימה בלי שהכל יתפרץ החוצה.
