ליגת העל בכדורגל, כפי שאתם כבר יודעים, מספקת לנו הרבה משחקים כל שבוע. מחר (שבת) מחכה לנו אחד המעניינים שבהם בין שניים מהמועדונים הגדולים בישראל, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה. השילוב בין משחק שמפגיש בין שני מועדונים גדולים, שני מועדונים במומנטום שונה ושתי פילוסופיות שונות מבטיח לנו מפגש טקטי מבטיח במיוחד בין ברק בכר ויוסי אבוקסיס, מי שלמעשה החליף אותו על הקווים של הפועל באר שבע.
חיפה ובית"ר צפויות להיפגש שוב בפלייאוף העליון, אם הירושלמים (שכרגע במקום השישי) יצליחו להגיע אליו. זה הופך את המשחק לחשוב עבור שתיהן - בית"ר צריכה להגיע לפלייאוף העליון, בעוד חיפה ניצחה משחק אחד מ-5 האחרונים ורואה את מכבי תל אביב והפועל באר שבע מצמצמות פער שהרגיש כאסטרונומי.
ולכן המפגש הזה, בין שתי קבוצות כל כך שונות בתכלית, יכול להיות מרתק. מצד אחד מכבי חיפה מגיעה כאלופה במגרשה הביתי וכקבוצה שאוהבת לשלוט בכדור (ומחזיקה בו יותר מכל אחד אחר), מצד שני זה מרגיש כמו משחק קלאסי לבית"ר ירושלים - היריבה תחזיק בכדור ותתמסר עד הסוף, ובשנייה אחת ירדן שועה ודנילו אספרייה יהפכו טעות לשער. המשחק הקודם הסתיים ב-1:4 ירוק בטדי, אך היום בית"ר טובה משמעותית ועם סגל טוב יותר. אז מי תנצח?
הקייס של מכבי חיפה: הכדור אצלה
זה אולי נשמע פשוט, אבל זאת שיטת משחק שכלל לא מובנת מאליה. הירוקים מהכרמל מחזיקים בכדור ב-60.04% מהזמן, מקום ראשון בליגת העל, עם מרכז שדה חזק. כשהקבוצה הייתה בכושר טוב יותר ראינו אותה גם מצליחה לנצח יריבות אחרי דקות ארוכות של התשה, וכלל לא מקרי שמכבי חיפה ראשונה באיומים למסגרת בליגת העל או בקרנות. בית"ר, לשם השוואה, במקום השישי באיומים למסגרת וה-11 בקרנות.
וחיפה, לפחות במשחקיה הטובים, ידעה לנצל את ההזדמנויות האלו. היא ידעה להניע את הכדור, לסכן במצבים נייחים הודות לשחקנים כמו עבדוליי סק ולמצוא נקודות תורפה. יחד עם הכוח מהספסל והכושר הגופני הם הצליחו לשמור על משחקים גם אם לא נראו יוצאי דופן, בלשון המעטה. ברוב המשחקים זה עבד, פשוט כי מכבי חיפה הייתה הרבה יותר טובה מהיריבה שלה.
ב-5 המשחקים האחרונים, לעומת זאת, הם מתקשים. מול אשדוד הקבוצה של בכר החזיקה בכדור ב-67% מהזמן לאחר שפתחה ב-3:5:2 והפסידה 3:1. מול הפועל חדרה היא החזיקה בכדור ב-72% מהזמן וסיימה ב-1:1, מול ריינה ב-73% מהזמן וסיימה ב-0:0.
בשלושת המשחקים הקבוצה פתחה עם שני קשרים הגנתיים או קשרי אמצע באופן יחסי (מחמוד ג'אבר ומוחמד אבו פאני נגד אשדוד, אבו פאני ועלי מוחמד נגד חדרה, מוחמד וגוני נאור נגד ריינה) ושיחקה בשלושה מערכים שונים, אבל מכבי חיפה למעשה שמטה פה 7 נקודות, אולי הנקודות שהן הפער של המרוץ לאליפות. החזקה בכדור לא מביאה שערים, ולכן הפתרון מצד מכבי חיפה יכול להיות קצת שונה.
בית"ר ירושלים, כפי שנראה בהמשך, לא קבוצה שנוהגת לשחק על התקפות מסודרות. הכוח שלה נמצא במתפרצות של שועה וחבריו, ולכן הפתרון מצד חיפה יכול להיות דווקא קישור התקפי יותר בזמן שההגנה מתמקדת בהן אישית. בית"ר תלויה כמעט בלעדית בשלישייה הקדמית שלה, ולכן חיפה יכולה לשחק קצת יותר התקפי.
האם זה אומר שנראה את צ'ארון שרי, דיא סבע, עומר אצילי ודין דוד ביחד על המגרש? לא מופרך. האם זה אומר שנראה קשר הגנתי אחד ושניים קצת יותר התקפיים? קשה לדעת, אבל יכול להיות שבמקרה של בכר פחות זה יותר. שגם אבו פאני או מוחמד לבד יצליחו להסתדר עם האמצע של בית"ר, ולכן לא מקרי שמכבי חיפה מתכננת לפתוח עם שלושה בלמים ועם חזיזה כקיצוני שמאלי. הירוקים, כרגע, צפויים לפתוח עם חזיזה, שרי, אצילי וסבע או דוד. זה מאוד התקפי, ויכול להיות שנראה אפילו משהו יותר התקפי מזה. יחד עם סמי עופר וההגנה הירושלמית - שפחות טובה מההתקפה של מכבי חיפה על הנייר - מצפה לנו משחק גדול.
הצד של בית"ר: לנצל הזדמנויות
הגדולה של בית"ר, בשונה מחיפה, היא היכולת לנצל הזדמנויות. בית"ר אמנם מחזיקה בכדור יותר מיריבותיה, אך במשחקים רבים ראינו אותה נותנת להן ליזום. כך היה ב-1:2 על אשדוד (39% שליטה בכדור) או ב-2:2 מול מכבי ת"א (45%).
שועה, אספרייה וניקולסקו, כאמור, מספיק מהירים בשביל לעשות שערים מכלום. בשמונה משחקים נגד קבוצות שכרגע בפלייאוף העליון, לפי InStat, היו לקבוצה 36 בעיטות מהתקפות מסודרות ו-33 מהתקפות מעבר. ב-3:6 על נתניה, למשל, בית"ר החזיקה בכדור ב-37% מהזמן וכבשה שישייה, למרות שנתניה שיחקה בעשרה שחקנים.
לקבוצה של יוסי אבוקסיס יש התחלה ויש סוף, אבל האמצע פחות משמעותי. תומא טרזי אמנם נראה נהדר ומצליח לעמוד מול מרכזי קישור שלמים, אך הסיפור של הקבוצה הוא ההגנה או ההתקפה של שלושת המובילים שלה. בטח מול מכבי חיפה בסמי עופר, קבוצה שדורשת מכל יריבה להסתגר.
לכן אין לנו שום סיבה לצפות למשהו אחר מלבד בונקר עם מתפרצות מהקבוצה של אבוקסיס, והן יכולות להיות יותר מסוכנות מכל דבר אחר בהתחשב ביעילות שלהם ובכושר הרע של שחקני חיפה. חוסר ריכוז של סק או של גולדברג יכול להיות חצי השנייה שניקולסקו ואספרייה צריכים בשביל לשים את הכדור ברשת.
מצד שני, כאן נכנסת ההגנה של בית"ר. מול ב"ש ומכבי ת"א קיבלנו את המשחקים אולי הטובים ביותר של ליגת העל העונה, ובסופו של דבר הם לא ניצחו כי היריבה הייתה טובה יותר. זה אולי הסיפור גם במשחק מול מכבי חיפה: כמה בית"ר תוכל להחזיק מול הלחץ של החיפאים, וכמה הלחץ של האלופה יספיק בשביל להרוס את המתפרצות של בית"ר.
אשדוד עלתה ל-0:2 זריז במיוחד מול הירוקים מהכרמל, בעוד מול קבוצה הגנתית אחרת (זאת של רוני לוי) בית"ר סיימה ב-0:0 למרות שהחזיקה פחות בכדור. אנחנו יכולים לשער שמכבי חיפה תחזיק בו יותר ולנחש איך המשחק יתפתח, אבל כל תוצאה ריאלית.
2:4 פסיכי של בית"ר? 0:5 של מכבי חיפה שחוזרת לחיים אצלה בבית? 3:3? משהו מזה באמת יפתיע אתכם? אותי, באופן אישי, לא. וזה בעצם נותן לנו את אחד המשחקים המעניינים ביותר שיש לליגת העל להציע.
Follow @Roi_Weinberg