אחד הטקסים העתיקים ביותר בעולם הכדורגל הוא החלפת החולצות. התיעוד הראשון בכדורגל קיים עוד ב-1931, במשחק בין צרפת לאנגליה, והמנהג קיים מאז ועד היום. שילוב בין מזכרת ממשחק מול יריבות גדולות והכרה הדדית אחד בגדולתו של השני, הפך לאחרונה לסוג של פארסה במשחקים בהם קבוצות קטנות פוגשות גדולות יותר. שחקני נבחרת אנדורה, למשל, דרשו את מכנסיו של קירן טריפייר לא מזמן, וכך גם במחוזותינו: עומר אצילי ודולב חזיזה הפכו לוויראלים אחרי שביקשו את חולצתו של מסי מיד לאחר הגרלת ליגת האלופות.
מכבי חיפה גרסת 2022/23 היא השישית שמשתתפת בשלב הבתים של ליגת האלופות, ותפגוש היום (רביעי, 5SPORT) את פריז סן ז'רמן במשחק בו סיכויי הישראלים קלושים, במקרה הטוב. כמו בחלק מהפעמים הקודמות, החולצה שתישאר יכולה להוות זיכרון משמעותי מהופעה בטורניר היוקרתי של היבשת.
הראשונה להיות שם, כזכור, היתה מכבי חיפה של 2002/03, שהפסידה 5:2 למנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד בפתיחת שלב הבתים. יניב קטן ורפי כהן הבקיעו לירוקים מהכרמל, אך אחד הדברים הזכורים מהמשחק הוא תקרית הזויה בסיום כפי שדווח בזמנו ב"מעריב". שני שחקני חיפה הגיעו לחדר ההלבשה של סר אלכס פרגוסון עטופים במגבת, וניסו להדחק פנימה כדי לזכות בחולצה. לאחר מכן האפסנאי של יונייטד, יצא עם חולצות השחקנים והתחילה מהומה. קטן עצמו החליף את החולצה עם דיוויד בקהאם, בעוד שחקנים אחרים קיבלו חולצות משלהם.
איגביני יעקובו, שהמשיך ממכבי חיפה לקריירה מוצלחת מאוד עם 96 שערים בליגה האנגלית, נתן לנו זווית שונה על אותה החלפה: "ראיתי ששחקנים החליפו חולצות איתם אחרי המשחק. זה כבוד גדול. אחד המועדונים הגדולים בעולם, אחד המועדונים הגדולים באנגליה. שיחקנו נגד דיוויד בקהאם, ריו פרדיננד, נמניה וידיץ', ראיין גיגס. אתה רוצה להחליף חולצה עם שחקנים כאלה כי אולי לא תפגוש אותם שוב. להיות במקום הזה זה מדהים".
החלפת החולצות, ברמה מסוימת, סבבה סביב הדיון הזה. מצד אחד שחקנים רוצים להחליף חולצות מול השחקנים הטובים בעולם, מצד שני זה עלול להראות רע. המחזה של שחקנים שרצים אחרי מסי, ניימאר או כל אחד אחר ומבקשים את החולצה מיד בשריקת הסיום בסמי עופר יכול לשדר ערכים שונים מהמקצועיות וההישגיות שהביאו את מכבי חיפה עד לשלב הבתים של האלופות.
לכן ראינו את זה גם בקמפיינים אחרים, ברמות שונות. ב-2004/05, למשל, דוד טרזגה החליף חולצה עם סאלם אבו סיאם, מגנה השמאלי של מכבי תל אביב וברוך דגו עם פאבל נדבד, אחד השחקנים הגדולים של הגברת הזקנה בכל הזמנים. "לפני משחק הבית מול יובנטוס בליגת האלופות פניתי לנדבד. מאוד אהבתי אותו יחד עם אלכסנדר דל פיירו, ג'אנלואיג'י בופון, זלאטן איברהימוביץ' ועוד", אמר דגו לערוץ הספורט. "אמרתי לו שבסיום המשחק אשמח אם נחליף חולצות כי ידעתי שכל שחקן יתנפל עליו, ואז ירדנו לשחק".
"שיחקנו, הסתייים 1:1 והבקעתי שער", נזכר דגו, "ראיתי התנפלות מטורפת ומובנת של שחקנים להחליף חולצה, כי לא משחקים בכל יום בליגת האלופות. אמרתי לעצמי שבטח כבר החליפו חולצה עם נדבד ולא אוכל להחליף, כי רציתי איתו, אבל ראיתי שהוא הזיז את השחקנים האחרים והגיע אליי במרכז המגרש. דיברנו באנגלית, החלפנו חולצות, התחבקנו וירדנו לחדרי ההלבשה".
"זה אחד הערבים הכי מאושרים בחיי. גם הבקעתי שער בליגת האלופות וגם החלפתי חולצה עם שחקן שאהבתי, הערצתי ורציתי כל כך להחליף איתו חולצה. רגע שלא אשכח לעולם, לא חשבתי בכלל שהוא יזכור שדיברתי איתו. הערכתי אותו עוד יותר בסיום. החולצה אמורה להיות אצל ההורים שלי. נתתי אותה בזמנו לאחי הקטן", הוסיף.
הסיפור הנהדר הזה של דגו משקף את האהבה לכדורגל ולפאבל נדבד. בסוף זה חלק מהסיפור: הכדורגלנים אוהבים כדורגל, ולא בכל יום משחקים כמו שמות בסדר הגודל הזה. סביר להניח כי אם רובנו היינו על המגרש, אולי היינו עושים אותו דבר. ההתנפלות עצמה, למרות זאת, יכולה להראות לא טוב.
לכן במכבי חיפה לא ביצעו מראש חלוקה ממוקדת של החולצות אותן השחקנים יחליפו. קבוצות לעתים מחלקות את החולצות מראש, לאחר ששחקנים רבים בחרו לשמור את החולצה בסיום המשחק מול בנפיקה באצטדיון האור בליסבון. זה לא אומר, כמובן, שהשחקנים לא יחליפו חולצות. לפעמים פשוט צריך להיות במקום ובזמן הנכון. כך שי מימון, לדוגמא, החליף חולצה עם מריו גומז.
"הוא עמד לידי, נגמר המשחק והחלפנו", ציין מימון לערוץ הספורט, "לא היה שם משהו גדול מדי, הכוכבים היו פרנק ריברי ואריאן רובן והם שיחקו רק במשחק הראשון בארץ. החולצה שלו מגיעה לי לברכיים עד היום, אני לא יודע מה הם אוכלים שם". מימון ציין כי היחיד שהתרגש באופן משמעותי לפני החלפת חולצה היה ניר דוידוביץ', שביקש את האפודה של השוער האגדי ג'אנלואיג'י בופון.
שחקנים לפעמים מסמנים מטרות מראש, בהצלחה שנויה במחלוקת. איתי שכטר, למשל, העיד לפני משחקה של הפועל תל אביב מול שאלקה 04 על כך שהוא רוצה את חולצתו של ראול, אך לא קיבל אותה לאחר שהחלוץ הספרדי האגדי הבטיח אותה ליוסי שבחון. ביברס נאתכו עורר סערה אשתקד, כשהחליף חולצה עם כריסטיאנו רונאלדו במחצית. נאתכו עצמו טען ש"הוא הסתובב לכיוון שלי ושאל אם אני רוצה להחליף חולצות. אני אגיד לו לא? זה כבוד בין קפטנים".
אחד שלא ישכח את המפגש עם כוכב גדול הוא יוסי שבחון, ששיחק בהפועל ת"א מול שאלקה ב-2010. במשחק ההוא בגרמניה שבחון לא שיחק, אבל הוא כן סיים אותו עם החולצה של ראול, אחד מהשחקנים הגדולים בתולדות ספרד. "אין ספק שזה היה אחד משלושת הרגעים הכי מרגשים בקריירה. מגיל 16 אני מעריץ אותו. צפיתי בו בכל משחק, חיקיתי את התנועות שלו אחרי גולים", שבחון סיפר בראיון לערוץ הספורט אז, "כשהפועל ת"א הוגרלה לשלב הבתים אני ידעתי, אמרתי לשחקנים ששאלקה יהיו איתנו בבית. לראות אותו אחרי כל כך הרבה שנים, להחליף איתו חולצות, להחליף איתו כמה משפטים. זה היה עבורי רגע שאני יודע ששלחו לי אותו מלמעלה כמו שאומרים".
מה אמרת לו?
"פתאום אני רואה את ראול הגדול מגיע לעברי. הלב שלי דפק על 200, אבל אמרתי 'זה עכשיו או לעולם לא'. ניגשתי ואמרתי לו בספרדית 'היה לך משחק מצוין', כי הוא כבש שני שערים באותו משחק, 'אני אוהד שלך מגיל מאוד צעיר וזה יהיה כבוד בשבילי שנחליף חולצות'. הוא אמר לי להמתין, עברה דקה שנראתה לי כמו נצח, הלך לחדר ההלבשה והוציא לי את החולצה שלו. שנינו היינו מספרי 7 באותה תקופה. זה היה מדהים. איפה החולצה היום? היא במקום שקשה מאוד למצוא אותה. בוא נגיד שצריך להביא שוטרי יס"מ כדי להוציא אותה מאיפה ששמתי אותה".
הפער הזה, בין המעמד הכמעט מיתולוגי של כדורגלנים מבעד למסך או מהיציע באצטדיון למפגש הפיזי, יוצר סיפורים מרתקים. בסוף כולם בני אדם, כפי שאפשר ללמוד מהסיפור המדהים של אמיר אדרי על בופון. "יובנטוס התאמנה לפנינו באצטדיון בטורינו לפני המשחק, בופון ברח הצידה במהירות. רציתי את הכפפות שלו, אז התקרבתי אליו וראיתי אותו מדליק סיגריה. הייתי נבוך ושבתי על צעדיי, אבל במשחק חטפתי לו את החולצה כבר במחצית".
בוב דילן אמר בזמנו שגם נשיא ארצות הברית, לפעמים, צריך לעמוד ערום. על אותו משקל, גם ג'יג'י בופון לפעמים צריך להדליק סיגריה. בלי קשר לתוצאת הסיום של המשחק בין חיפה לפ.ס.ז', עצם ההתמודדות עצמה היא הישג. שחקנים טובים בקנה מידה ישראלי כמו דולב חזיזה, נטע לביא ודין דוד הגיעו למצב בו הם ראש בראש מול אחת הקבוצות הטובות בעולם, בשיאה, במשחק תחרותי. בדיוק האירועים שהייתם רוצים מהם מזכרת.
Follow @Roi_Weinberg