המתלוננת נגד אחד מכוכבי הכדורגל הגדולים שהיו בישראל - מדברת. בראיון ראשון לגיא פלג היא חוזרת איתו שבע שנים לאחור, אל הרגע שלדבריה החבר הקרוב, שהוא גם בן הדוד שלה, אנס אותה. היא מספרת איך ניסתה למחוק את האירוע, למה בכל זאת החליטה לפנות כעת למשטרה, על התגובה המחבקת של בן זוגה - בעצמו כוכב כדורגל ששיחק עם מי שנחשב בעינה כתוקף, ובני המשפחה שלא תומכים בהחלטה שלה לא לשתוק עוד: "עבור המשפחה שלי זה כתם על הגיבור שלהם".
התלוננת, החקירה בעיצומה. אנחנו כנראה ערב קבלת ההחלטות בפרקליטות. איפה את עומדת היום?
"אני מודה לעצמי שניקיתי את זה מהמערכת, שהוצאתי את זה, שהקאתי את זה", היא מספרת. "אני מודה על העימות, שהתעמתתי מולו. זה מבחינתי כבר שם אותי במקום אחר, ומכאן ואילך זה מה שהפרקליטות תחליט".
מי הוא היה בשבילך?
"הוא הכבוד של המשפחה, הגאווה", היא מוסיפה. "מאוד התגאיתי להיות בת דודה שלו. מאוד הייתי גאה בו, מאוד. הוא הכוכב של המשפחה".
היא מספרת שהוא התגרש סביב 2012, ואז נוצר ביניהם קשר מיוחד. "התחלנו לצאת אחרי חצי שנה לערך, משהו כזה. יצאנו המון, לברים בתל אביב, והיינו בקשר מאוד טוב. הייתי משתפת אותו בדברים אישיים שלי, הוא היה משתף אותי ומאוד סמכתי עליו, בטחתי בו. אבא שלי היה ציפור הנפש שלי - אז אוטומטית העברתי את התחושה הזו לאחיין שלו. תמיד בכל בילוי היה חשוב לי שהוא יהיה מרוצה, שהכול יהיה נעים".
ובכל זאת אנחנו יושבים כאן. מה קרה?
"ב-3.3.2015 יצאתי איתו לבילוי בבר בתל אביב, ושתיתי. כל מי שמכיר אותי יודע שאני מכוס-שתיים גג, שיכורה. סיימנו את הערב ונכנסנו לאוטו, הוא הקפיץ אותי כי זו הייתה הליכה. והוא פשוט העמיד את האוטו, הרים את הבלם, ואמר לי 'עולים'".
היא המשיכה לתאר את שקרה: "אמרתי לו 'למה? יש לך נסיעה, אתה צריך לנסוע לצפון', הוא ענה לי 'לא, לא, נעלה רגע'. אמרת לעצמי 'לא יודעת, אולי יש לו פיפי'. כבר פה זה הביך אותי, פה הרגשתי כיווץ".
"גרתי קומה רביעית בלי מעלית. אני זוכרת שפתחתי את הדלת ואמרתי לו 'יש לך נסיעה' ואז הוא פשוט הוביל אותי לחדר, זרק אותי על המיטה, הוריד לי את המכנסיים. אמרתי לו: 'די, זה לא נעים לי'. דחפתי אותו, הוא היה עליי והוא הלך".
"למחרת בבוקר התקלחתי המון זמן, ומבחינתי אחרי המקלחת זה לא קרה. מחקתי את זה, מחקתי את זה מהסיסטם. התנתקתי מזה. מאז לא יצאתי לבלות איתו לעולם, ולא הייתי איתו לבד. פגשתי אותו רק בשמחות ובלוויות. כשראיתי אותו באירועים משפחתיים כאילו כלום לא קרה מבחינתי. מחקתי את זה, קברתי את זה כאילו זה לא היה".
שבע שנים הדחקת את הדבר הנורא הזה. מה קרה שחזרת לאותו לילה?
"החלטתי שאני לא שותקת יותר. הרגשתי שדי, אני משחררת, בא לי לשאוג. תביאו לי מגפון כדי להוציא את כל הקיא שיש לי בגוף. ופשוט הוצאתי. הוצאתי הכול, סיפרתי".
"שאלתי את בן הזוג שלי 'אתה זוכר שתמיד שאלת אותי אם מישהו פגע בי מינית?', הוא שאל אותי כמה פעמים, אנחנו ביחד עוד מעט שלוש שנים והייתי אומרת לו 'נראה לך? מאיפה הבאת את זה?', ואז אמרתי לו 'אתה צדקת'. סיפרתי לו והוא קפא. הוא לקח את זה מאוד קשה. הוא אמר לי 'מחר בבוקר נדבר עם האחים שלך, תשתפי אותם'.
"אחרי שסיפרתי לו הקאתי בכל הבית. הוא נרדם ונסעתי למשטרה בשלוש וחצי בלילה. היה שם חוקר וסיפרתי לו הכול לפרטי פרטים, זכרתי הכול. אני זוכרת את הכול. כשיצאתי מהתחנה, זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שלא הייתי צריכה להגביר את הרדיו. היה לי שקט ואנחת רווחה".
ואת הולכת למשטרה ומגישה נגדו תלונה על אונס
"כי הוא אנס אותי. ונראה לי שזה הדבר שהייתי צריכה לעשות. זה הדבר שאני כמהה שמישהו יגיד לי 'טוב שעשית את זה', כי אני כבר ארבעה חודשים במחול שדים מול המשפחה הקרובה שלי של 'למה לא התייעצת איתנו, למה עשית את זה?' זה משהו שהייתי חייבת לעשות בשבילי. אני רציתי לשאוג את מה שעבר עליי. מה פסול בזה?"
היא מספרת על הלחצים שהופעלו עליה בקרב המשפחה: "אחרי ארבעה ימים הפרשה יצאה. אני ואחי לא היינו קרובים לפני זה, ומאז הוא תקשר איתי רק בוואטסאפ ולא בשיחות רגילות. המון הודעות של "תלכי איתי, יהיה לך שקט" ו"התיק בעיר מגוריו, יאכלו אותך בלי מלח, הם בצד שלו. מה את צריכה את זה?. הוא לקח אותי לתחנה ואמר לי 'תגידי שאת סוגרת את התיק כי את לא סומכת עליהם'. הוא כתב: 'סיבת סגירת התיק - שהתיק נמצא במקום מגוריו של החשוד', וחתמתי על זה".
"למחרת בבוקר התעוררתי וראיתי פרסומות: 'המתלוננת חזרה בה'. התעצבנתי, אמרתי 'זה לא נכון. למה הם מוציאים את זה ככה?' לי הובטח שהתיק ינוהל במקום ביצוע העבירה, ואחרי כשבוע וחצי פנו אליי מגלילות להגיע.
"למחרת אחי הגיע אליי הביתה וצרח 'מה עשית? למה לא אמרת לי?!', והתחיל לרקוע עם הרגליים על הרצפה. ואחי אדם אסוף, הוא לא אמוציונלי. הוא איבד את זה לגמרי. טרק את הדלת, שלח לי הודעות 'חכי, תראי מה הולך להיות, חכי ותראי'.
"זימנו אותי לעימות, ותוך כדי העימות הוא הסיט את הנושא, כל הזמן סטה מהנושא ואני ניסיתי להחזיר. היה לי קשה. באמצע העימות החוקרת אמרה שמשטרת ישראל הוציאה איכונים ותדפיסי שיחות טלפון ממנו אליי, ושהוא היה באזור שאמרתי, ברוטשילד. ואז מ'לא היה ולא נברא', מזה שאני ממציאה - פתאום הוא אמר שהוא הוא לא זוכר, הוא לא יודע על מה אני מדברת".
היישרת אליו מבט ואמרת לו: אנסת אותי?
"היישרתי אליו מבט ותיארתי לו כל מה שהוא עשה לי לפרטי פרטים, לתוך העיניים, לא פסחתי על כלום. הוא לא ענה. שתק. זה היה לי קשה. זה היה ריפוי. להתעמת ולהציף מולו, מול מי שעשה את זה - יש לזה כוח עצום. זה שווה ערך ל-30 שנה לשבת על ספת מטפל"
"ומאידך לא היה לי קל. מאוד אהבתי את אימא שלו, היא אחת הדודות שהכי אהבתי. אם היא הייתה חיה הייתי לוקחת את זה איתי לקבר. הוא גם דומה לאבא שלי ויזואלית. היה לי הרבה יותר קל אם הוא היה אדם זר. אני יודעת ואני בטוחה שאם זה היה אדם זר, המשפחה שלי הייתה שם עבורי ועומדת מאחוריי".
"הם רואים בזה כתם. כתם על המשפחה, כתם על גיבור המשפחה. זה בטל בשישים - המקרה שלי. ההשלכות של המקרה שלי, פיזית ונפשית. זה לא רלוונטי עבורם, זה כתם. כבוד המשפחה יותר חשוב להם.
בן הזוג שלך הוא כוכב כדורגל גדול ששיחק עם מי שאת אומרת שאנס אותך. איך הוא הגיב?
"בן הזוג שלי בכה, הוא התאכזב. הוא מאוד אהב אותו. אני חושבת שאף אחד לא אהב אותו כמו שבן הזוג שלי אהב אותו. ולהשתמש בו - זה גם עוד חלק מהנדבך הדמיוני".
עכשיו הוא טוען שמי שעומד מאחורי התלונה – זה בן זוגך, על רקע יריבות מקצועית ביניהם
"די, זה צ'יזבט שאפילו אין לי מה לענות על זה. זה מופרך, זה דמיוני. הוא כל פעם משנה משהו אחר ועכשיו זה הבן זוג שלי. לבוא לקחת נשמה שנקלעה לסיטואציה הזאת בעל כורחה. והוא שם, ולא פשוט לו, הוא מאוד חזק מנטלית והוא אחד האנשים הכי טובים שהכרתי בחיים שלי. הוא לא קשור לזה.
לשאלה 'האם את חושבת שמדובר בעבריין מין שהלך - והולך עם מסכה?' היא משיבה: "כן, כן. אני אומרת לך את זה בכאב עצום. בגלל זה בהתחלה לא רציתי להסיר את צו איסור הפרסום".
"הסיבה היחידה שנעניתי להסרת צו איסור הפרסום היא שאולי יש עוד! עוד נשים. אם הוא עשה את זה לי, למה שהוא לא יעשה את זה לעוד אחת? או עשה? מי יודע? שבע שנים אף אחד לא ידע מה שעברתי. את הכאב אתה לא רואה ויזואלית. הוא לא הרביץ לי. אין לי צלקות. זה הכול פנימה".
יש לך חשש שהפרקליטות תחליט לא להגיש כתב אישום?
"אני נותנת לפרקליטות לעשות את עבודתה. אני רוצה לסמוך עליהם, אני אכבד כל החלטה שלהם. העיקר שהוצאתי. לא משנה מה יהיה הלאה, העיקר שהסנטר שלי נקי, זה הכי חשוב לי. מה יהיה הלאה? זה כבר לא שלי. בזה אני לא יכולה לשלוט".
"אני משלמת מחיר. המשפחה הגרעינית שלי התפרקה, אבל אני אומרת שזה משהו שהנשמה שלי הייתה צריכה לעבור. לא בחרתי את זה, אבל כן לקחתי שליטה להוציא את זה, זה הכול. אני לא חושבת שיש בזה משהו רע".
מהחשוד נמסר בתגובה: "לא אנסתי, לא אנסתי, לא אנסתי. זאת עלילה מרושעת שמטרתה להרוס אותי. אני בטוח שהצדק ינצח".