נבחרת ישראל בכדורגל סיימה אתמול (רביעי) את חלון המשחקים הראשון של מוקדמות מונדיאל 2022 עם 4 נקודות מתוך 9 אפשריות. זה התחיל בשבוע שעבר עם הפסד 2:0 מול דנמרק בבלומפילד, המשיך עם 1:1 מאכזב מול סקוטלנד גם כן בבלומפילד, והסתיים אתמול עם ניצחון 1:4 בינוני בקישינב מול מולדובה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

את ההפסד לדנמרק, שאחרי הניצחון על ישראל פינקה את מולדובה בשמינייה ואת אוסטריה ברביעייה (בווינה!), אנחנו עוד יכולים לקבל בהבנה. השחקנים דווקא שיחקו טוב מול הנבחרת הבכירה בבית הרבה דקות, אפילו לחצו, אבל ספגו (כמעט כרגיל) אחרי שתי טעויות בהגנה. אחת של איתן טיבי הכבד שלא הצליח לעמוד בקצב של מרטין בריית'וויט ואחת של חאתם אלחמיד שלא הצליח להרחיק כדור פשוט.

דור פרץ נבחרת ישראל (צילום: רויטרס)
דור פרץ אחרי הגול מול סקוטלנד | צילום: רויטרס

התוצאה המאכזבת מבין השלוש היא דווקא התיקו הביתי מול סקוטלנד ביום ראשון. השחקנים של וילי רוטנשטיינר שטפו את המגרש מול הסקוטים, הגיעו למצבים, נראו כמו נבחרת ברמה גבוהה ודור פרץ כבש שער שרואים בליגות גדולות באירופה – אבל כל זה מדובר על המחצית הראשונה. במחצית השנייה הכול התהפך ובמזל המשחק הסתיים ב-1:1 ולא בהפסד נוסף. כשנשאל רוטנשטיינר בסיום מדוע הנבחרת לא שמרה על הרמה של המחצית הראשונה, הוא אמר שקשה לשמור על רמה אחידה 90 דקות.

המשחק שסגר את החלון הראשון, אתמול נגד מולדובה, כמעט ונגמר בפארסה. הנבחרת נקלעה לפיגור בדקה ה-28 מול מולדובה, אחת הנבחרות החלשות בעולם בדירוג פיפ"א, ונראתה פשוט רע במערך 3 בלמים מול שחקן התקפה אחד. אבל זהבי השווה ממש לפני השריקה למחצית, שחקן מולדובי ראה אדום בפתיחת המחצית השנייה ומכאן הדרך ל-1:4 כחול-לבן הייתה קצרה. אבל האם אפשר ללמוד משהו משלושת המשחקים האלה?

מתעקש על השיטה שלו. רוטנשטיינר | צילום: ספורט 5

רוטנשטיינר מאמין מאוד במערך שלושת הבלמים, גם כשנראה שבמערך אחר הנבחרת יכולה הייתה לשחק טוב יותר. הוא כל כך מאמין במערך שהוא שקל לפתוח עם דור פרץ, שהצטיין כקשר אחורי מול דנמרק וסקוטלנד, כבלם. ואם הנבחרת כמעט בכל מקרה סופגת גול מול כל נבחרת מולה היא משחקת, למה לא לעלות עם שחקן יצירתי אחר שיכול להחזיר אותנו מהפיגור אליו אנחנו יודעים שניקלע?

נעבור לערן זהבי. אחרי שני המשחקים הראשונים, בעיקר אחרי המשחק מול סקוטלנד, הוא ספג ביקורות על העובדה כי ניסה לבדו "להציל את המולדת" ולהבקיע את שער הניצחון. נכון, יכול להיות שהיו מצבים בהם הוא היה צריך למסור, אבל מעובדה אחת אי אפשר להתעלם - זהבי הוא השחקן היחיד בנבחרת שיכול להכריע את המשחק בכל רגע שבו הוא על המגרש. כל אותן בעיטות שנעצרו בדרך לשער היום, פעם הלכו לחיבורים. ההרגשה הכללית היא שאם זהבי לא ינסה, שאר השחקנים פשוט ימשיכו עם מסירות הרוחב וכלל לא נראה בעיטות לשער.

מנור סולומון, שנשמר על ידי ההתאחדות בצמר גפן, לא עשה מספיק בחלון הנוכחי. כולנו מכירים את הדריבל המפואר שלו, את היכולת הפנומנלית לעבור על שחקן בעולם גם בשטח קטן, אבל אם במדי קבוצתו, שחטאר דונייצק, הוא עושה את הדריבל ומוסר קדימה, במדי הנבחרת כמעט תמיד לאחר הדריבל הגיעה מסירה אחורה שהוציאה את העוקץ מכל המהלך. לא ברור אם אלו ההוראות שהוא קיבל או שהוא פשוט לא מאמין בשחקני ההתקפה שמשחקים איתו - אבל הוא חייב להפוך להרבה יותר מסוכן ולהבקיע הרבה יותר שערים, בדיוק כמו שהוא עושה במדי קבוצתו.

מנור סולומון נבחרת ישראל (צילום: getty images)
חייב להיות יותר מסוכן. סולומון | צילום: getty images

אולי כבר שכחנו, אבל את פתיחת החלון הנוכחי ליוותה אמירה על "תהליך הצערה". שחקנים כמו אור בלוריאן, ליאל עבדה ומוחמד כנעאן זומנו לראשונה, ולצידם זומנו שחקנים עם פחות מ-5 הופעות בנבחרת, כמו דולב חזיזה, מוחמד אבו פאני ועופרי ארד. אבל בסופו של דבר, למעט עופרי ארד שפתח בשני המשחקים האחרונים, אף אחד מאלה לא קיבל הזדמנות אמיתית בחלון הנוכחי.

גם לאחר שלא היה ברור אם יש לנבחרת 3 בלמים כשירים, בלוריאן שמצטיין במדי מכבי פ"ת אפילו לא נספר ברוטציה. דור פרץ, שהיה מותש עוד לפני פתיחת המשחק נגד מולדובה, הועדף עדיין על פני מוחמד אבו פאני. ושלא נדבר על מוחמד כנעאן שלא היה אפילו במחשבות של רוטנשטיינר גם לאחר שהיה בפיגור מול מולדובה. אף שחקן צעיר לא יכול להוכיח את עצמו ללא דקות משחק.

הנבחרת תתכנס שוב ביוני לשני משחקי ידידות: אחד מול מונטנגרו ואחד מול אלופת אירופה פורטוגל. כל השחקנים ירצו להוכיח את עצמם במשחקים האלה. המשחקים הבאים במוקדמות המונדיאל יהיו בחודש ספטמבר ובתוך 6 ימים יפגשו הכחולים-לבנים את איי פארו, אוסטריה ודנמרק. אם בחלון הזה סבלנו מלוח הזמנים, בחלון הבא יתווספו גם טיסות בין המשחק הראשון לשלישי. לכן, אם המטרה היא המקום השלישי, צריכים להבין בנבחרת איך מחלקים טוב יותר את הדקות, כדי שלא נמצא את עצמנו נלחמים עם מולדובה על מי היא נמושת הבית.