אבל היום? שמיים וארץ. הערב (שני), הולנד השלימה את המשימה שלה בשלב הבתים כשהביסה ללא קושי 0:3 את צפון מקדוניה ב"יוהאן קרויף ארנה", בתצוגת כדורגל מסחררת. הולנד משלימה תשע נקודות מלאות ומבטיחה את המקום הראשון בבית ג', וסידר לה הגרלה נוחה - את אחת מהנבחרות שתסיימנה במקום השלישי - בשמינית הגמר.
הולנד עלתה הערב, לכאורה, כשהמשחק שלה מול המקדונים הוא לפרוטוקול בלבד. היא כבר הבטיחה את מקומה באמצעות הניצחון על אוסטריה, בעוד שיריבתה כבר סיימה את דרכה בתחרות. ובכל זאת, דה בור עלה הערב עם ההרכב הכמעט-הכי חזק שלו - אולי במטרה לרוץ עם ההרכב, אולי גם כדי לשדר ליריבות הפוטנציאליות: אנחנו כאן, ואנחנו מסוכנים.
וכך, כל השמות הגדולים של הולנד סיפקו תצוגת תכלית: ממפיס דפאיי, שרשם שער ושני בישולים; ג'ורג'יניו ויינאלדום עם צמד קליל; דוניאל מאלן שקיבל הזדמנות בהרכב ולקח אותה בשתי ידיים - ומעל כולם, פרנקי דה יונג, במופע ניווט מרשים ממרכז השדה ואינסוף כדרורים ומסירות עומק חלומיות.
מה צפון מקדוניה תיקח מהטורניר הזה? את ההשתתפות בטורניר גדול - ואת גוראן פאנדב, המנהיג שהביא אותה לשם קצת לפני גיל 38, ונפרד היום בדרך היפה ביותר שיש. גדול שחקני צפון מקדוניה ירד מהדשא המטופח של הקרויף ארנה, לקול מחיאות הכפיים של הקהל הביתי (שהפגין ג'נטלמניות אופיינית) ואף של השחקנים על הדשא. סיום ראוי לקריירה גדולה, על הבמה הכי יפה של הכדורגל האירופי. אין יותר טוב מזה.
הולנד תמשיך מכאן הלאה - אל שמינית הגמר, ואל יריבות קצת יותר חזקות מזו שפגשה הערב. אבל הערב, קיבלנו הצצה למה הולנד מסוגלת כשהיא ביכולת שיא: לכישרון המטורף שמסתובב שם, כולל מצד שחקני הספסל; לקסם שעובר בין השחקנים ובין הקהל, ורוח הכדורגל הקרויפית שריחפה מעל הכל. אם מישהו לא ספר את הולנד עד עכשיו, למרות היריבה הקצת חלשה - כדאי שיספור אותה. היא, בכל מקרה, תהיה שם כדי להפגין נוכחות.
