הקבוצה של המדינה: פורטלנד מוכנה להדהים את ה-NBA?

"זה כל כך מספק עבורי להיות איזשהו צינור מידע עבור האוהדים בישראל שממש אוהבים את דני ועכשיו גם את פורטלנד", אמר לנו הכתב הבכיר של הטרייל בלייזרס

 . "השחקנים עצמם ללא ספק מרגישים את התמיכה מישראל. במשחקי חוץ אי אפשר שלא לשים לב לישראלים שמתלהבים לראות את דני, ההייפ הזה מורגש וזה נהדר".

"ליכולת של דני יש השפעה אמיתית על הקהל שלו בישראל וזה נותן לו עוד מוטיבציה", הוסיף הולדול, "הוא מעניק להם תקווה בתקופה קשה. הסיקור שלי מקבל עוד קצת משמעות בזכות העניין מישראל. פורטלנד זו קבוצה שלא תמיד זוכה לתשומת הלב שמגיעה לה, וזה כיף שבישראל עוקבים ככה אחריה. זה עושה טוב לשחקנים, לדני ואני מקווה שגם לכם בישראל". 

העונה, תהיו בטוחים, קבוצתו של אבדיה תהיה בכותרות בארה"ב. רק לאחרונה אגדת ה-NBA קווין גארנט הצהיר שפורטלנד היא הקבוצה היחידה בליגה שהוא היה מוכן לאמן, כך שאפשר לומר שהיא כבר על הרדאר. נכון לעכשיו לבלייזרס יש 11 משחקים שישודרו בטלוויזיה הארצית באמריקה, כאשר הם מדורגים במקום ה-15 ברשימה לצד אינדיאנה (לשתיהן מגיע 20+ משחקים), ותוך כדי תנועה בארה"ב יבינו שהם מעניינים עוד הרבה יותר.

כי לפורטלנד הזו יש פוטנציאל להיות אחת הקבוצות הכי מרעננות של העונה ולסיים בטופ 4 במערב. אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו בליגה משלהן וקרוב לוודאי יסיימו בטופ 2, ומשם הכל פתוח. משחק הכיסאות על שני המקומות שנותרו ברביעייה צפוי לכלול חוץ מהבלייזרס את מינסוטה, דנבר, יוסטון והלייקרס, כשאף אחת מהן לא "באנקר" אפילו בטופ 6 במערב.

עונה קבוצתית מוצלחת ואנחנו נראה את דני ופורטלנד מארחים במודה סנטר את משחק 1 בסיבוב הראשון של הפלייאוף. המטרה של מייקה נורי בעונת הבכורה שלו כמאמן צריכה להיות טופ 6 בעונה הסדירה, ושאיפה לחצי גמר מערב בפלייאוף. להעלות את הקבוצה רמה אחת מהשנה שעברה עם טיאגו ספליטר. איך מגביהים את התקרה הזו של חצי גמר אזורי ומתקרבים (או מגיעים) לרמה של קונטנדרית? בואו נראה.

ב-2022 ו-2023 פורטלנד בחרה בדראפט, במקומות 7 ו-3 בהתאמה, את שיידון שארפ וסקוט הנדרסון. הראשון קרע את המניסקוס וייעדר עוד כארבעה חודשים לפחות, והשני נבחר ל-"MVP של מחנה האימונים" על פי

 . אם לפחות אחד מהם יצדיק את הבחירה הגבוהה בו, הבלייזרס יהיו במקום אחר, אבל השעון של הבלייזרס, או יותר נכון של דיים, מתקתק מהר מתמיד ומשהו צריך לקרות בקרוב.

לילארד כבר בן 36 ופורטלנד תעשה כל מה שהיא יכולה וכל מה שצריך כדי למקסם את חלון ההזדמנויות לאליפות הראשונה שלו והשנייה של המועדון (הראשונה הייתה ב-1977). החוזה של שארפ, 90 מיליון דולר ל-4 שנים, נכנס לתוקף בעונה הקרובה וייתכן שהג`נרל מנג`ר ג`ו קרונין כבר מתחרט עליו, אך הנדרסון זה סיפור אחר.

בפורטלנד (לפחות האוהדים) מאמינים הרבה יותר ברכז בן ה-22, שהראה ניצוצות של כוכב בפלייאוף הקודם ומשחק על העתיד שלו, משום שבקיץ הוא יהפוך לשחקן חופשי מוגבל. אפשר לדמיין עולם שבו סקוט מרוויח 30+ מיליון דולר לעונה, ואפשר לדמיין תסריט שבו הוא רכז מחליף שעונה להגדרה "פלופ". אחרי העונה הזו נדע יותר טוב לאן הרוח נושבת.

הנדרסון בפלייאוף הבכורה שלו קלע 18, 31 ו-21 נקודות במשחקים 1-3 נגד הספרס, לפני שנעצר על 5 נקודות במצטבר במשחקים 4-5. אם הוא יזכיר את הגרסה האקספלוסיבית והיעילה, כשזו כמובן הציפייה ממנו לעונה הקרובה, הבלייזרס יוכלו להיאבק גם על המקום השלישי. הוא האקס פקטור הכי גדול כי אין לנו מושג מה נקבל ממנו. ואם קפיצת המדרגה המיוחלת של סקוט אכן תגיע – ג`ה מוראנט ייראה עוד יותר מיותר בסגל של נורי, שמלא בגארדים. 

הטרייד של פורטלנד על מוראנט היה מהלך קלאסי של "low risk, high reward" (אין מה להפסיד ויש הרבה מה להרוויח), ואולי הוא בכלל בוצע כדי להעלות את הערך של הגארד – ולשלוח אותו בטרייד אחר תמורת שחקן מתאים יותר. אפילו אם ג`ה יחזור לעצמו, קו אחורי שלו ושל לילארד כנראה לא ינצח בסדרה נגד OKC או סן אנטוניו.

הטרייל בלייזרס צריכים לקוות שמוראנט ייראה טוב עד פברואר, ובעיניי, אם האופציה תהיה על השולחן, להעביר אותו בטרייד ולהנחית פורוורד שיגביה את התקרה שלהם. טריי מרפי מניו אורלינס הוא המועמד הכי הגיוני, אבל גם טרייד מפתיע יותר על קווין דוראנט (אם יוסטון תאכזב), מייקל פורטר ג`וניור או ברנדון אינגרם ישדרג את הקבוצה.

אבדיה, לילארד (שנראה חד בהכנה), הולידיי/הנדרסון/קמארה, כוכב נוסף בטרייד ודונובן קלינגן (שצריך להמשיך את מגמת השיפור שלו) זו כבר חמישייה שביום בהיר יכולה לחלום באמת רחוק ולהמם את ה-NBA.

שלוש המטרות האישיות של דני אבדיה
1. להיבחר שוב לאולסטאר. הפרי-סיזן לימד אותנו שפורטלנד זאת עדיין הקבוצה של דני, הכדור עדיין יהיה בידיים שלו ובזכות הנוכחות של דיים וג`ה הוא גם ייהנה מזריקות חופשיות שהוא לא קיבל מאז וושינגטון. אין סיבה שהאחוזים לא יעלו, בטח ה-31.8% מחוץ לקשת אשתקד, ואחרי עונה של 24.2 נקודות, 6.9 ריבאונדים ו-6.7 אסיסטים, אפשר לשאוף ל-25-26 נקודות ואולי גם להקפיץ קצת את ממוצע הכדורים החוזרים ולהישאר על לפחות 6 אסיסטים לערב.

2. לחזור להיות דומיננטי בהגנה. לאורך שנותיו הראשונות בוויזארדס דני ידע שההגנה היא כרטיס הכניסה שלו לפרקט, אך בפורטלנד, במיוחד בעונה שעברה, הוא היה כל מהות ההתקפה של הקבוצה ואי אפשר היה לצפות ממנו לשמור על אותן אנרגיות בשני צדי המגרש. עכשיו עם לילארד וג`ה, ודני גם דיבר על כך, הוא יכול וצריך להרים מחדש את הרמה ההגנתית.

3. להיבחר לחמישיות העונה. זו מטרת העל. קודם כל נאמר שלולא הפציעה בגב באמצע העונה שעברה אבדיה ללא ספק היה נכלל באחת מחמישיות העונה, ולשם הוא מכוון השנה. מאמנו האישי עודד ברנדוויין אמר לנו שלדעתו דני הוא "בין 10 השחקנים הכי טובים בעולם היום", וכעת האולסטאר הישראלי יצטרך להוכיח שהוא לפחות בין ה-15 הכי טובים על הנייר כדי להציב את עצמו במעמד אחר ב-NBA. נזכיר שדני משחק על החוזה של החיים שלו, עליו הוא יוכל לחתום בקיץ 2027 (כרגע הוא הופך לשחקן חופשי בקיץ 2028), ומקום בחמישיות העונה עשוי להקנות לו תוספת משמעותית לשכר האסטרונומי שהוא עתיד להרוויח.

אחרי כל המלל, ורגע לפני שמתחילים לשחק כדורסל, הרשו לי ולעצמכם לעכל שאנחנו מדברים פה על כוכב NBA ישראלי שנכנס לעונה כאולסטאר ומוביל את אחת הקבוצות המסקרנות בליגה, כאשר הכינור השני שלידו הוא לילארד, אחד מ-75 השחקנים הגדולים בכל הזמנים. אנחנו מדברים על דני אבדיה עוד יותר טוב ממה שחלמנו שהוא יהיה בעונתו השביעית, וחלמנו. הקסם הוא שכל שנה במסע הזה התעלתה על הקודמת - וגם הפעם זה לא אמור להשתנות.