סגר חשבון. מעתה אמרו: ים מדר - מכביסט

דקירות צהובות
זה התחיל בחימום, אז קראו לו האוהדים הצהובים ״לבוא לפה״ באקט כוחני של בעלות. וכשמדר ״בא לפה״ והלך לקהל הצהוב, הבוז מהצד האדום של האולם סימן את הדקירה הראשונה והפך את הטרייד שהם קראו עליו, למהלך שהם רואים ממש מול העיניים. דקירה שנייה, שתיים ורבע דקות לתוך המשחק, מדר קולע שלשה, סל ראשון בתור שחקן מכבי, ומרים יד ואצבע מובילה אל עבר היציע הצהוב.

מדר זה לא רק יכולת, זה גם קלאס. גם שריקות הבוז מהצד האדום בכל פעם שנגע בכדור או מגוון הקללות המזעזע כלפיו בכל פעם שהתקרב ליציע האדום לא גרמו לו להניד עפעף. כי הדקירה השלישית הייתה האכזרית מכולן. כשהשניות האחרונות זולגות לסוף המחצית וגיא פלטין מכדרר במרכז המגרש בנינוחות של ילד שרוכב על אופניים ביום כיפור באמצע נתיבי איילון, מדר מגיע מאחוריו, חוטף לו את הכדור, מבין שנשארו שאריות של זמן לקבל החלטה מהירה וזורק הייל מארי עם הלב משלושת רבעי מגרש כדי לנעוץ סופית את הטרייד הפסיכי הזה, במהלך פסיכי, ולסגור רבע שני שגם די סגר את המשחק בעצם. ודקירה רביעית, אחרונה ומדממת, בסיום המשחק, כשהתמסר לחיבוק של הקהל הצהוב. מעתה אימרו: ים מדר - מכביסט. 

געגועים לחיבוקים חמים
האם הפועל ת״א שוב תזניח את הליגה המקומית? לפחות על פי אתמול, יש סיכוי סביר שהתשובה חיובית. הסגל הארוך והעמוק שלה נותר חשוף בעמדה מספר אחת, כשבהיעדרו של אלייז׳ה בראיינט אין מי שייתן עזרה, גיבוי ותמיכה רגשית ופיזית למיציץ׳. הסרבי היה נהדר ואפקטיבי במחצית הראשונה, חילק אסיסטים והפעיל את דן אוטורו לדומיננטיות בצבע, אבל איבד את הכדור ואת הראש במחצית השנייה. איטודיס ניסה כמחליף את מקס היידיגר, יש שיאמרו באקט פילוסופי משהו, אבל היידיגר לא היה, עודנו, ולא יהיה פוינט גארד, ולכן נכנע ללחץ שהפעיל עליו מדר.

ברירות המחדל הנוספות היו אנטוניו בלייקני במשחק מזעזע, בר טימור, וקאדין קרינגטון שהמשיך את היכולת שלו מנבחרת ישראל. אז לפחות לפי אתמול, בהפועל ת״א העשירה, העמוקה והארוכה, זו שמועמדת שוב לעשות פלייאוף ביורוליג, אין רכז מחליף. כלומר יש את אלייז׳ה בראיינט אבל ראינו בסוף העונה שעברה שאם הוא נפצע היא לא יכולה להסתדר בלעדיו. יש את תומאש סטורנסקי אבל הוא כבר אמר שיוציא גימלים מהטיסות למזרח התיכון ויעדיף ללכת למשקית ת״ש בסופיה. יש את טיילר אניס שמתאושש מפציעה קשה, יש את יוג׳ין גרמן שלא ברור אם יהיה מהזרים שיירשמו לליגה, ויש את תמיר בלאט שהמלחששים טוענים שאיטודיס אינו מעוניין בשירותיו. אה, ויש גם את יפתח זיו אבל אין ממצאים סטטיסטיים שיתמכו בטענה הזו. אז יש געגועים לכריס ג׳ונס? בהחלט. לים מדר? בהחלט בהחלט בהחלט. 

הקבוצה של ים
ומילה (אחרונה) על ים מדר שגם נותנת יותר מרמז איך מכבי ת״א של העונה הקרובה הולכת לשחק: נדמה שבניגוד לאיטודיס, קטש מפקיד את הכדור בידיים של מדר, גם כשלונדברג על המגרש, הוא הכתובת הראשונה לנהל את הפיק אנד רול החוזר ונשנה, גם אם הוא לא מסתיים בהאלי הופ מרהיב להורד, נוצרת תנועתיות שמוצאת את האדם הפנוי.

הוא גם האיש שמחפשים לתת לו את מסירת האאוטלט במשחק המעבר. אז הקפטן הצהוב ג׳ון די לא נגמר אבל מנהל משחק הוא לא. וכשג׳ימי קלארק יחזור זה יוסיף עוד אלמנט של סקורריות אבל לא של ניהול משחק. קיטון וואלאס נראה בעיקר כשחקן שיכול לייצר קליעה לעצמו ואתמול כמעט ולא הגיע לצבע. לכן כל הנחלים של ניהול המשחק של קטש זורמים לים מדר.

אבל הנה סימני השאלה והקריאה: לא בטוח שהפיק אנד רול של מדר יכול לייצר כיווצים הגנתיים ביורוליג. לא בטוח שהלחץ שמדר מפעיל על מוביל הכדור של היריבה יחזיק מעמד מול רכזים מהירים ומנוסים ובטח ובטח לא מול שחקנים כמו טי ג׳יי שורטס, קארסן אדוארדס, קודי מילר מקינטייר או מייק ג׳יימס (מי בעצם יכול לעמוד מול מייק ג׳יימס?). למדר יש גם נטייה להסתבך בעבירות בגלל פעולות הרצון שהוא מבצע. אבל לליגה המקומית, זו הקבוצה של מדר. 

דצמבר בספטמבר
הרעש וההתכתשויות של הבעלים של מכבי ת״א מחוץ למגרש יוצרים דיסוננס מול השליטה והרוגע של קטש בקבוצה על המגרש. מבחינת תיאום וחיבור, מכבי ת״א נראית כמו קבוצה שנמצאת בחודש דצמבר, לא ספטמבר. אתמול ראינו כמה רמזים לסגנון המשחק של קטש העונה, שגם אם יישאר מבוסס על פיק אנד רול וריווחים, נוספו אליו אלמנטים נוספים שמראים את ההתפתחות שלו כמאמן.

ההבנה של קטש שבסגל ששיווי המשקל שלו נמצא בפורוורדים, אפשר ללחוץ, לרוץ אבל גם להוסיף משחק בין גבוהים, חסימות בק פיק, חיתוכים וכמובן הליכה אגרסיבית, כמו בעונה הקודמת, לריבאונד התקפה, נותנת למכבי גמישות וורסטיליות. הלחץ הרך של 2-2-1 על כל המגרש אחרי זריקות עונשין נראה יותר ויותר, ולמרות שהוא לא מייצר איבודים, הוא מוריד שניות מהתקפת היריבה. וגם העובדה שוויל ריימן הפך להיות איום משמעותי לשלוש, מוסיפה עוד כח אש בחמישייה השנייה.

אבל הגיים צ׳יינג׳ר בסגנון המשחק של מכבי העונה הוא בעיקר בגלל המועמד להיות הקדוש הצהוב העונה, בונזי קולסון. קטש לא רק הולך לנצל את העובדה שקולסון רעב וזורח כי מישהו באמת מאמין בו, אלא בעיקר כי היתרון הפיזי שלו על כמעט כל גארד או פורוורד בעמדה שלו יפעיל אותו בלואו פוסט. פעם, קטש ומהלכי לואו פוסט היו מושגים שלא ניתן היה לחבר במשפט אחד. אבל הנה עובדה, זה קורה, הרגע קראתם משפט כזה.