מראה לגמר: ההבדל בין הניקס לסן אנטוניו
הצניעות של ברונסון וחבריו, שנשמעים כמו תקליט שבור, הפכה ליתרון הכי גדול מול השחצנות של וומבי והספרס - שמתנהגים כמו הילדים שהם. וגם: ה"פלישה" במשחק 5 ומי ה-MVP של הסדרה?
"אני בראש שלך!", צעק עם חיוך ויקטור וומבניאמה למיצ`ל רובינסון, 41.7 שניות לסיום הרבע הראשון של משחק 4 בניו יורק, לאחר שקלע עליו סל יפה בצד אחד וסחט ממנו עבירה בלתי ספורטיבית ברורה בצד השני. הצרפתי הלך לשתי זריקות מתנה מהעונשין, קבע יתרון 20:39 לסן אנטוניו והיה משוכנע, כמו כולנו, שהוא בדרך הבטוחה ל-2:2 בגמר.
מפתיחת הסדרה ובוודאי במחצית הראשונה של המשחק הקודם הספרס הוכיחו שהניקס פגיעים, אבל אם יש דבר אחד שאי אפשר לעשות מולם זה להיכנס להם לראש. ג`יילן ברונסון מנהיג חבורת מורעלים שיודעים שהם נמצאים בעיצומה של משימת חייהם, וברגע שוומבי ניסה להעמיד את החוסן המנטלי שלהם במבחן – הוא גילה איך נראה אופי של אלופים ופגש את השדים של המדיסון סקוור גארדן.
בשנה שעברה קראנו לאינדיאנה "מלכי הקאמבקים", אך נראה שהניקס נדבקו מהם בגמר המזרח ההוא. קבוצתו של מייק בראון רשומה על המהפך הגדול ביותר בתולדות סדרות הגמר (מפיגור 29) וגם על המהפך הכי גדול ברבע הרביעי של גמר אזורי (מפיגור 22 נגד קליבלנד). ניו יורק פיגרה בדו ספרתי בכל אחד מארבעת הרבעים הראשונים מול הספרס, במשחק 1 היא הייתה במינוס 14 בחצי השני, אבל כלום לא מזיז לה.
אפילו בהפסד במשחק 3 הניקס גרמו לספרס להזיע עד השניות האחרונות. הפער עמד על 7 דקה לסיום, ואז שלשות גדולות של ברונסון ואו ג`י אננובי צימקו ל-113:111 9.4 שניות לסוף, לפני שסטפון קאסל סגר עניין.
