אין מה להפסיד: זה הוואסיליה מיציץ` לו חיכתה הפועל תל אביב

מהיר, קליל ואנרגטי
זו לא היה רק המבט בעיניים, של מישהו שכבר אין לו מה להפסיד ולכן ישחק בשקט ושלווה, מנותק מכל הרעשים מסביב ומגודל המעמד. זו בעיקר רמת הביצוע שלו, שבע שלשות (מתוך 12), חלקן בפוזשנים גורליים, יחד עם קבלת החלטות כירורגית, הימנעות מוחלטת מסיטואציות בהן הוא עלול לאבד כדורים שטותיים ואפילו מאמץ הגנתי נרשם והקרבת ארבע עבירות. שלושה איבודים בלבד היו לו בכמעט 34 דקות משחק לצד עשרה אסיסטים שכל אחד מהם היה יכול להיכנס לסרטון היילייטס של קוורטרבק, כולל כדור קסם אחד לאודיאסי שקלע זריקת קרקס עם הגב לסל.

מעבר לפעולות הטכניות, מיציץ` נראה קליל, מהיר, אנרגטי. זה המיציץ׳ לו חיכתה הפועל, ואף על פי שהתמהמה, לפחות אתמול, בא. נראה שאודיאסי, ששיחק מעל 30 דקות, הוא הציוות המושלם ליד מיציץ׳ ונותן לו מטרה בצבע, גוף גדול שחוסם כדי ליצור מרווח לזריקה או חדירה, ויתרון פיזי על סורקין והנקינס. אודיאסי סחט עבירת תוקף משמעותית, נתן נוכחות גדולה בצבע (למרות רק 5 ריבאונדים), ואפילו קינח בסל מהבייס ליין שסגר סופית את העסק. הצלע השלישית והרביעית בנצחון האדום היו ים מדר, שאמנם היה פחות תזזיתי, אבל שיחק כמעט 38 דקות משחק והיווה איום תמידי בהתקפה ולחץ תמידי בהגנה, ואיש ויינרייט, ששיחק כמו שחקן 3&D (שלשות והגנה) בעמדה מספר 4 המושמצת אצל האדומים ואולי המציא עבורו מינוח של 4&D.

קפטן קוק
מן העבר השני, מכבי ת"א הגיעה flat למשחק, שטוחה ועייפה, וגורל משחק 4 תלוי רבות ביכולת ההתאוששות הפיזית שלהם, באנשי הפיזיותרפיה והצוות הרפואי.  אולי גם כאן, כמו מעשה איטודיס וקיאנדרה קוק, יש צורך ברגליים טריות כדי לתת קצת אנרגיה (כן! כן! כן! צורח הקורא לוני ווקר). לרגע היה נדמה שהיא מצאה את האנרגיות בזכות ג׳ימי קלארק, עלתה לארבע הפרש לקראת הסיום והייתה צריכה עוד פוש קטן כדי לשבור את הפועל, לפתוח שמפניה וללכת בבית שלה. אבל מדר ו-וויינרייט בשתי שלשות רצופות השאירו את העייפות של הצהובים בחיים, ומיצי׳ץ בשלשה וגינת בריבאונדים חשובים סגרו עניין.

מתחילת הפלייאוף, זה היה כנראה המשחק ההתקפי הכי פחות ממושמע של מכבי, עם בחירת זריקות קשה, חוסר סבלנות ונפילה למלכודת הדבש של הזריקה לשלוש. גם הזריקות הפנויות לא נכנסו וחסרונו של תמיר בלאט פגע בה מהבחינה הזו (27% לשלוש). בשני המשחקים הראשונים היכולת של מכבי להגיע לצבע ולהכאיב להפועל ת״א עם ריבאונד התקפה ביטל את הצורך באחוזי קליעה סבירים לשלוש. אתמול זה כבר לא הספיק וההגנה האינטנסיבית והאגרסיבית של הפועל ת״א הימרה על הקליעה של מכבי וניצחה בהימור. למרות 17 ריבאונדים בהתקפה, רבים מהם הסתיימו בזריקה לשלוש ואיינו את האפקט של הריבאונד. רומן סורקין סיים ערב עגום ללא נקודות, כשהוא נע על המנעד המתסכל שבין חוסם ענק בהגנה לבין טיפול מפוקפק בפיק-אנד-רול. כל המומנטומים הצהובים שהתפתחו התפיידו מיד בגלל שטויות: החטאת לייאפ, איבוד, שלשה קשה, וחוסר המשכיות בפלואו ההתקפי. 

מגיע כאן קרדיט ענק להגנה של הפועל. היא הייתה עקבית בשבירת החסימה החוזרת בפיק אנד רול, מנעה את הכניסה לצבע וסגרה בצורה קנאית לריבאונד. הבסיס להצגה הזו ישב על הבחירה הנועזת של דימיטריס איטודיס בקיאנדרה קוק. הרבה ביקורת נשפכה על איטודיס והמקובעות שלו לאורך העונה, והנה, רגע לפני הסוף, שינוי מרענן כשכבר אין מה להפסיד. איטודיס החליט לוותר באופן מודע על כישרון התקפי טהור כמו כריס ג`ונס לטובת גוף אתלטי שיעמוד מול לונדברג ובריסט. קוק החזיר לו על האמון אבל מעבר לתרומה ההגנתית ב-11 דקות, זו הייתה האנרגיה האדומה שהייתה מלאה בכוונה הגנתית שהגיעה לשיא של שני פוזשנים במחצית הראשונה בהם כפתה על מכבי הפרה של 24 שניות. החבר`ה באדום פשוט באו לעבוד בהתקפות הארוכות של מכבי, עם לחץ בלתי פוסק כדי להתיש את לונדברג, וטיפול אגרסיבי בפיק-אנד-רול שהעדיף לחץ על קלארק ולא על השחקן המתגלגל, ושימוש נרחב בעבירות. הבונוס על עבודת ההגנה הזו היה תצוגת שיא התקפית של מיצ`יץ`.