הלילה הגיעה לסיומה באופן רשמי העונה הגדולה ביותר של כדורסלן ישראלי בהיסטוריה. דני אבדיה אומנם הפסיד 95:114 עם פורטלנד והודח מול סן אנטוניו מפלייאוף ה-NBA, אך הוא משאיר אותנו עם הרבה זכרונות מתוקים, היסטוריה שספק אם תחזור והרבה ציפייה לעונה הבאה. N12 מסכם את העונה שיש בה כל כך הרבה רגעים גדולים, שמדהים שקרו באותה שנה.
זה התחיל דווקא בצורה רעה מאוד. מאמן הקבוצה, צ'ונסי בילאפס נעצר רגע לפני פתיחת העונה, בחשד למעורבות בין היתר במכירות משחקים. באותם ימים לא היה ברור איך תיראה העונה של דני ושאר הקבוצה, אלא שדווקא המאמן המחליף, שהגיע באופן זמני והפך לקבוע, טיאגו ספליטר, הצליח להוציא מדני דברים שלא הכרנו והוא נבחר ל"שחקן השבוע" של המערב כבר בשבועיים הראשונים של העונה, לאחר רצף משחקים של 25+ נקודות.
דני כנראה התחיל הכי חזק שלו ולאט לאט הגביר, כי בנובמבר הגיע הטריפל-דאבל הראשון שלו (מתוך 3 העונה), מול שיקאגו עם 32 נקודות, 11 אסיסטים ו-11 ריבאונדים. דני הוכיח כי הוא הברומטר של הקבוצה ולא התבייש לקחת אחריות והחודשיים הראשונים של העונה אומנם הסתיימו במאזן שלילי (12:8) אך גם עם ניצחון על האלופה אוקלהומה סיטי, ההפסד הראשון שלהם לאחר פתיחת עונה מושלמת.
חודש דצמבר הוא החודש שבה הבנו שהעונה הזאת היא משהו אחר. כבר בתחילתו (6.12) עבר אבדיה את עומרי כספי במספר הנקודות של ישראלי בליגה הטובה בעוולם, כשהוא עושה זאת כמעט במחצית מהזמן של כספי. דני סיים את החודש כשקבוצתו במאבק לא צפוי על המקום בפלייאין, מה שהתחיל כבר אז את השיח לגבי הכללתו במשחק האולסטאר, לראשונה בתולדות ישראל.
אם חשבנו שדצמבר היה גדול, אז קיבלנו את ינואר. עם ממוצעים של 26 נקודות, משחק שיא של 41 נקודות מול יוסטון, טריפל-דאבל בניצחון על סן אנטוניו ורצף של 2 הפסדים בלבד ב-11 משחקים, מה שהפך באותו חודש את פורטלנד לקבוצה החמה בליגה, אבדיה נבחר באופן רשמי למשחק האולסטאר וקבע עוד היסטוריה. אלא שלצערנו, ממש באותם ימים אבדיה עבר תאונת דרכים קלה לפני משחק ובנוסף נחת לא טוב על הרגל במשחק מול הניקס וספג פציעה שהגבילה אותו, ואף השביתה אותו, ל-17 משחקים (לא ברצף). אבל לאולסטאר? לאולסטאר הוא התייצב.
ב-15.2 זה קרה, דני אבדיה עלה בחמישייה של "קבוצת העולם" באירוע האולסטאר של ה-NBA, באחד הלילות ההיסטוריים ביותר של הכדורסל הישראלי. בשני משחקים הוא שיחק 15 דקות וקלע 5 נקודות, תוך כדי שהפציעה בגב מגבילה אותוו באופן ברור, אך המשמעות של הלילה ההוא היא החשובה. ספק אם היה עוד אירוע בתולדות הספורט הישראלי שאיחד סביבו את מדינת ישראל בצורה כזאת.
כשבוע לאחר האולסטאר אבדיה נפצע שוב, במשחק מול פיניקס בו שיחק שניות בודדות בלבד, אך בחודש מרץ הוא חזר לעצמו והוביל את הקבוצה להבטחת המקום בפלייאין, דבר שנראה דמיוני ערב העונה, ועל הדרך קבע עוד היסטוריה כישראלי הראשון שעושה זאת.
את חודש אפריל מסיים אבדיה עם הממוצעים הגבוהים ביותר העונה, 28.2 נקודות, 7 אסיסטים ו-5.6 ריבאונדים בממוצע למשחק - ומדהים שהוא זאת בחודש המכריע של העונה. במשחק הפלייאין מול פיניקס, בו פורטלנד ניצחה והבטיחה את הסדרה מול סן אנטוניו, סיפק אבדיה הצגה של 41 נקודות ו-12 אסיסטים - במה ששם חותמת שהוא מהשחקנים הטובים והמשפיעים במערב.
נכון, החודש הזה מסתיים באכזבה (קטנה) עם הדחה כבר בסיבוב הראשון והמקום ה-3 בלבד במירוץ לתואר השחקן המשתפר, אך כמובן שהעונה הזאת היא החותמת שדני אבדיה הוא מה שציפינו שיהיה. שחקן דומיננטי, לא מתבייש לקחת אחריות, קולע ומוביל גם בדקות הקלאץ' - אולסטאר. נתראה בעונה הבאה.