הנלן אמר: "לפני שנתיים אנשים רצו להעיף אותו מהקבוצה ועכשיו הוא אולסטאר. זה מה שהופך את ה-NBA לכיפית. בקיץ שעבר היינו ביחד בוושינגטון. בראדלי ביל היה שם והוא ראה המון פוטנציאל בדני. רצינו לגרום לו למצוא את כוח העל שלו. בסרט Hook אחת הדמויות לא מוצא אותם, ואז בסוף הוא מוצא אותם ומתחיל לעוף. זה מה שקורה עם הרבה שחקנים. הם צריכים למצוא את הכוחות שלהם".
המאמן האישי המשיך: "יש שחקנים שחסר להם כישרון, יש שחקנים שחסר להם מרכיב פיזי, שמתמודדים עם פציעה או כל דבר אחר. זה יכול להיות מנטלי, הם צריכים להאמין בעצמם. זה יכול להיות עניין רגשי, שאלה של חרדה לפני משחקים, של רמת התחרותיות. הסתכלתי על כל הדברים האלה ותהיתי מה כל שחקן צריך. דני, למשל, היה צריך לעבוד על הזריקה שלו והיא השתפרה בענק. היו לו הרבה מאוד יכולות, אבל הכדור לא היה אצלו. כל עוד הוא משפר את הזריקה הביטחון יעלה".
הנלן הוסיף: "הוא האמין שהוא שחקן כזה, איבד את האמונה והיה צריך למצוא אותה מחדש. הוא היה תחרותי, לא משנה מה. הייתה חסרה לו אמונה וקליעה. היה לו את כל השאר. ברגע שהוא הבין איך לקלוע, ידענו שהוא יהיה שחקן טוב. האם חשבנו שהוא יהיה אולסטאר כזה מהר? לא. האם חשבנו שהוא יהיה שחקן חמישייה ברמה הזאת? כן. זה התהליך, אנשים לא מבינים אותו. זה לא שמישהו צריך לעבוד על העונשין. כולם יכולים לקלוע מהקו בלי שרואים אותם, רוב הזמן. זאת שאלה של ביטחון, לא רק של עבודה על המשחק".
"ניסיתי לדחוף לשחקנים את האמונה שהם טובים יותר ממה שהם חושבים, אבל זה לא תמיד עובד. יש שחקנים שהמקום שבו הם נבחרו בדראפט או הקבוצה מגבילה אותם. כל שחקן צריך למצוא את הדרך שבה הוא משפיע על ניצחונות, זה מה שלא עבד לשחקנים כמו ג`ונתן קומינגה או אחרים. הם חשבו שהמאמן או הקבוצה מגבילה אותם, הם לא מנסים להיכנס לתוך התפקיד שיתן להם דקות. משם אפשר להשפיע בצורה טובה יותר".
הנלן הרחיב: "אחד הדברים הכי חשובים לשחקן, גם לאבדיה, הוא שינוי מבנה הזריקות. אם שחקן זורק יותר שלשות, זה פותח את הכניסה שלו לסל. שמנו לב לזה למשל באחת הקפיצות של ג`ייסון טייטום, כשהוא התחיל לקלוע שלשות מהצד. אנשים לא מצפים, ולכן הוא נכנס בקלות לצבע וקולע יותר נקודות. ברגע שהופכים זריקות ארוכות של 2 ל-3, קל להכנס פנימה והחדירות האלה הופכות לנשק".
