"רגעים שמשנים את החיים": טייריס רייס והסיפורים שלא סופרו

"מה שונה בטייריס רייס? הוא ביקש סרטים של ספאנוליס"
שבח נזכר בהתאקלמות של רייס בקבוצה ואמר: "טייריס בא אלי וביקש סרטונים של ספאנוליס, דיאמנטידיס ושאראס. זה היה שונה מכל שחקן אמריקאי אחר. אני לא הייתי רגיל לזה, זה לא משהו שלוקחים כמובן מאליו עבור שחקן אמריקאי, ידעתי שיש לו את הסקרנות הזו. זה היה רגע שבו ידענו שאפשר לקחת איתו את הצעד הבא".

"רציתי לראות את אלו שלא הכרתי", אמר רייס בנושא הזה, "רציתי לדעת מה הם עשו כדי להצליח. הם שיחקו במשחק הזה כל החיים שלהם, רציתי לראות מה יוי, תאודוסיץ`, רודריגס ודה קולו וכל אלו עשו - רציתי לראות את זה, כדי לדעת מה אוכל לקחת מהם. ככה התאמתי את עצמי לסביבה וזה משהו שאני שומר עליו גם כיום כשאני מאמן את השחקנים הצעירים שלי עכשיו. אני מדבר איתם על מה הם צריכים לעשות כדי למקסם את עצמם במערכת הנוכחית שלהם, איך הם יכולים לחקור את מי שמסביבם, אני צפיתי בריקי היקמן משחק פיק אנד רול וניסיתי ללמוד. זה חשוב כל כך לדעת להתאקלם ולהכיר את מי שמצליחים והצליחו בסביבה הזו, השאראסים והדיאמנטידיסים. מה שהם עשו עדיין היה רלוונטי לי, תמיד צריך להיות תלמיד של המשחק".

רייס המשיך ואמר: "אני ניסיתי לעשות מניפולציות למגן שלי - אז ניסיתי לעשות הטעיות זריקה, להשתמש בעיניים שלי, להשתמש ברגעים קטנים של מניפולציות שעושות הבדל. להיות גארד קטן ומהיר יותר מהיתר עזר לי לנצח דרך עבודת רגליים, שמתי את הגוף שלי במקומות שעזרו לי להשיג יתרון בדרך לטבעת. זה משהו שהייתי חייב, להסתכל על שחקנים כמו קית` לנגפורד וליישם צעדים שלו בצורה משלי זה הסיפור של הקריירה שלי - להסתכל על מהלכים של יריבים ולעשות אותם בדרכי. ידעתי שלא אוכל לעשות דברים כמו קובי בראיינט, אז תמיד רציתי ללמוד את השחקנים שהיו דומים לי ושידעתי שאוכל לקחת מהם משהו שאיישם בעצמי".

"ואז קיבלנו טלפון מטייריס במחצית"
השלושה המשיכו והעלו זכרונות, כאשר אחד היה יוצא דופן ולא שגרתי במיוחד. "זה היה רגע משמעותי כל כך", אמר שבח, "שיחקנו נגד באיירן מינכן והם יצאו לטראפים אחרי החסימות, הגבוה יצא גבוה על הגארד וזה היה תרחיש שלא ממש עבדנו עליו. ירדנו למחצית, היינו מתוסכלים ופתאום אבי פותח את הטלפון ומקבל שיחה - זה היה עמי ביטון. `מה הוא רוצה?`, אמרנו לעצמינו. הוא אמר שטייריס חייב אותנו מיד. אבי רץ לחדר ההלבשה. יש לכם מאמן מהגדולים שהיו והשחקן מבקש את מאמן היכולות האישיות שיגיע במחצית ויעזור לו. הוא התקשר לאבי, זה מדהים וזה הרגע שבו הבנו עד כמה התפקיד הזה יכול להיות משמעותי וכמה השפעה יש לך על השחקן. באותו רגע טייריס ממש היה זקוק לנו. זה היה סימן מדהים שעשינו משהו נכון".

אבן המשיך וסיפר: "קיבלתי את השיחה מעמי ורצתי כמו בסרטים. רצתי כמו משוגע לחדר ההלבשה ובשבילי זה היה הפעם הראשונה שהבנתי שכדורסל זה לא רק עשה או אל תעשה כי מה שהיה צריך לעשות הוא להרגיע את טייריס ולהגיד לו שהכל בסדר, שאם הוא יעשה דברים מעט אחרת העניין סגור - וזה בדיוק מה שקרה. כששחקן צריך עזרה והוא מרגיש את האמון, הוא צריך אתכם. זו ההרגשה הכי טובה עבור מאמנים וזה היה רגע מדהים עבורי, מהרגע הזה ידעתי שאנחנו חזקים כל כך".

"בשבילי הרגע במחצית נגד באיירן היה הוכחה לקשר שלנו ברגע אמת", אמר רייס, "זה היה רגע טהור וידעתי כמה עבדנו ביחד, מעולם לא עבדתי עם אף אחד כל כך הרבה. לא היה לי בראש אף בן אדם אחר שיתן לי את הפתרון לבעיה הזו מאשר אתם. חלק נוסף בזה הוא המודעות שהדברים לא הלכו לי טוב באותה תקופה, לא הלכו טוב בכלל. זה קרה לי נגד הקבוצה הקודמת שלי, שיחקתי נגד מלקולם דילייני שהוא אחד האהובים עליי ולא רציתי לשחק לא טוב נגדם. ברגע הזה שמתי את האגו בצד, ואמרתי `אני צריך תשובות`. לא היו אנשים טובים יותר מכם כי אני יודע מה עברנו ומה טיב הקשר שלנו, לכן התקשרתי".

רייס המשיך ואמר: "לגרום לשחקנים לא להתבייש לבקש עזרה, זה דבר שגם עוזר בחיים. שחקנים יפגשו דברים כאלה בחיים, רגעים בהם צריך להשען על מישהו שיעזור להם וזה היה רגע אחד כזה בלייב. זה היה קיצוני, זה לא קורה הרבה, אבל זה קורה ויקרה. זה עזר לי להבין שיהיו רגעים כאלה גם חיים, הכדורסל הוא כמו החיים בפנטזיה - זה מגיע לסיום. היכולות שהשגת נשארות ומתורגמות גם לחיים עצמם. הרגע הזה עזר לי להבין שכשיש מערכת תומכת אתה יודע שאפשר להישען עליה. זה רגעים שהיו לי במכבי ואם אתה לומד מהם הם משנים את החיים".

"זכינו ביורוליג וטייריס ביקש לראות וידאו"
"היינו בשמיים אחרי הפיינל פור, זו הרגשה משוגעת, אני בכיתי אחרי חצי הגמר נגד צסק"א", הודה שבח, "הייתי סקפטי לפני, ואני חושב שמהרבע השלישי אמרתי לעצמי `הבחור הזה (רייס) לא הולך לתת לנו להפסיד`. היינו בכזה היי ונחתנו בנמל התעופה בישראל. הגענו לישראל ופתאום אני מקבל טקסט מטייריס: `אפשר לצפות בווידאו?`. אמרתי לעצמי: `אתה צוחק עליי?!`. 99.9% מהשחקנים לא היו עושים את זה אחרי שהם זוכים ביורוליג. אבל זו המהות - הבנתי את המחויבות שלו".

בהמשך רייס סיפר בעצמו על החוויה ואמר: "אי אפשר היה לדמיין את מה שהרגשנו אחרי הפיינל פור. בחצי הגמר כשוויקטור חריאפה איבד את הכדור בחצי הגמר אני לא יודע מה הרגשתי. רק רציתי לקלוע מהר ככל האפשר וזה כל מה שחשבתי עליו. אנחנו ידענו שצסק"א הייתה קבוצה אדירה מבחינה הגנתית. היו לה הרבה כלים, רצינו לתפוס אותם במעבר ולקלוע מהר, ידעתי שזה הדבר הכי טוב לעשות וידעתי שדווין סמית ואלכס טיוס יגיעו מאחורי וישלימו את העבודה גם אם לא אקלע בעצמי".

"בלאט מאמן אגדי שידע איך לגרום לטייריס `להתבשל`", סיפר אבן, "ברגע שהכל התחבר הוא ידע לקחת אותו, לתת לו את הכדור ולתת לו להנהיג את הקבוצה - זו דרך מדהימה להוביל קבוצה כמאמן".

לסיכום סיפר רייס: "זה מאוד חשוב שמאמנים יבינו שצריך לאפשר לשחקנים לטעות, לתת להם לחוות קושי מבלי לנסות להגן עליהם. אבי ויאיר היו יכולים לתת לי תשובה בכל פעם ולהגיד לי מה לעשות או לא - הם לא עשו את זה, הם נתנו את חלק מהתשובות ועוד כלים אחרים אבל הם נתנו לי להחליט. הם לא ניסו להגיד לי מה לעשות בדיוק, הם נתנו לי לבחור וזה מאוד חשוב להבין שלא צריך לשנות את השחקן, אתה שם כדי לעזור להם ללמוד על עצמם כדי לגרום להם להיות הגרסה המיטבית שלהם".