"עומד מאחורי המדינה שלי, תכבדו אותי כשחקן"

דני אבדיה בעיצומה של העונה הטובה בקריירה, עונה הפך לדעת רבים לאחד מ-20 השחקנים הטובים ב-NBA, עונה שבה קיבל מעל 2 מיליון הצבעות למשחק האולסטאר, ועונה שבה הוא הפך לשם מוכר אצל כל חובב כדורסל. ב`אתלטיק` הקדישו היום (רביעי), כתבה גדולה תחת הכותרת "הפריצה הבלתי צפויה של אבדיה שהפך לכוכב העולה החדש של ה-NBA ולשחקן הישראלי הגדול ביותר אי פעם", ובה דיבר הכוכב הישראלי עם הכתב שהגיע לפורטלנד.

"אם יש נקודת פתיחה לסיפור על הפיכתו של דני אבדיה לכוכב העולה של ה-NBA בעונה הזו, הוא חושב שהיא צריכה להתחיל בבית, בישראל, בילדותו. הבעיה היחידה: זה סיפור שהוא לא אוהב להיזכר בו. ״אני לא יודע אם בא לי לספר את הסיפור הזה,״ אמר אבדיה. ״זה מביך.״

"לפני שהפורוורד של פורטלנד הפך למועמד לאולסטאר, עם מספרים שמציבים אותו באותה נשימה עם ניקולה יוקיץ׳, לוקה דונצ׳יץ׳ ושיי גילג׳ס-אלכסנדר, הוא היה בסך הכל נער חסר ביטחון. הוא היה ילד פלא בכדורסל ששיחק במכבי תל אביב, המועדון הגדול  ביותר בישראל, מה שאומר שלעיתים שיחק עם ונגד שחקנים בשלהי שנות ה-20 ותחילת ה-30 לחייהם. החברים שלו לקבוצה, באימונים, היו חסרי רחמים כלפיו".

״כל פעם שקרה משהו, הם מצאו דרך לרדת עליי,״ נזכר אבדיה. ״כשאתה בן 15–16, זה מציק לך. רק התחלתי ללמוד על החיים. הייתי צעיר וטיפש, וגברים נשואים, עם ילדים, פשוט ירדו עליי". הוא סיפר על מקרה אחד בו הגיע לאימון עם סימון נשיקה על הצוואר. "הגעתי לאימון, וזה היה האימון הכי גרוע בחיים שלי", וסיפר על כך ששחקנים בוגרים שמרו עליו והשמיעו קולות של נשיקות. כשהוא חתך לצבע, הם כיווצו שפתיים כשעבר לידם. ״והיום הזה היה רק דוגמה אחת,״ אמר אבדיה על ההקנטות.

״ידעתי מה הפוטנציאל שלו, ובגלל זה רציתי להקשות עליו,״ אמר עודד שלום, שאימן את אבדיה בקבוצות נערים עד גיל 15 ו-16 במכבי. ״רציתי לעשות לו את החיים קשים. שלום הציב מול אבדיה ילדים גדולים ומבוגרים יותר. כששיחק בקבוצות הבוגרים של מכבי, אמר אבדיה, מאמנים קיללו אותו. מתוסכל, היה חוזר הביתה, נסגר בחדרו ובוכה. ״זה הוריד לי את השמחה מהמשחק, כי כולם ראו בי את הבחור עם הפוטנציאל שעוד לא פרח,״ אמר. ״היה עליי לחץ בכל אימון, בכל משחק, להוכיח את עצמי".

על היחסים עם אביו זופר סיפר: "הוא טיפוס של ‘פעם היינו רצים במעלה הרים’, והוא ניסה להפוך אותי לכזה", ״הנסיעות הביתה אחרי משחקים היו מלאות ביקורת, אז כל משחק היה רגשי, וזה פשוט רוקן אותי" והוסיף: ״הכול חישל אותי, באמת, ממש חישל,״ אמר אבדיה. ״אתה יודע איך כשאתה רץ הרבה, העור בכפות הרגליים הופך לעבה? זה היה ככה. ככל ששמעתי יותר ביקורת, חשבתי: ‘זה כלום’. התמודדתי עם זה כל כך הרבה, שהגעתי למצב של ‘לא אכפת לי’.״

אבדיה אומר שהפריצה ב-NBA היא תוצאה של שילוב גורמים: העצמה מהמאמן הקודם צ׳ונסי בילאפס, כימיה עם חברים לקבוצה שחוגגים את ההצלחה שלו, ובעיקר הקשיחות שפיתח כנער. ״אני חושב שאני מצליח לעבור דברים בלי להתלונן או לרחם על עצמי,״ אמר. ״למדתי שאין לי תירוצים. התמודדתי עם הרבה דברים בקריירה. כשהגעתי לפורטלנד היה לי קשה למצוא את התפקיד שלי,״ אמר. ״הייתי צריך זהות חדשה.״

בשלב הזה, צ`ונסי בילאפס מקבל את הקרדיט על הפריצה בעונה שעברה של אבדיה. "בדצמבר 2024 קרא בילאפס לאבדיה למשרדו ופישט את התפקיד: קח ריבאונד וצא. הישראלי אמר: ״כשהתחלתי לשחק ככה, הביטחון נבנה,״ אמר. ״צ׳ונסי תמיד אמר שהוא חושב שאני יכול להיות גדול. הוא ראה דברים במשחק שלי שאני לא הערכתי מספיק.״

אבל החלק המעניין ביותר בראיון הגיע עם ההתייחסות של אבדיה לזהות הישראלית שלו, בטח באקלים של השנים האחרונות. ״אני ספורטאי. זה לא התפקיד שלי,״ אמר. ״אני עומד מאחורי המדינה שלי, אבל למה אי אפשר פשוט להיות שחקן טוב? למה זה משנה מאיפה אני? תכבדו אותי כשחקן.״ מאמנו לשעבר עודד שלום סיפר: ״אלה זמנים לא קלים, והוא נותן לנו שמחה וגאווה,״ אמר שלום. ״ולכל ילד בישראל הוא מראה שאפשר, אבל צריך לעבוד קשה כמו דני. לא פגשתי עובד קשה ממנו ב-20 שנה במכבי.״

ברקע, חזרתו העתידית של דמיאן לילארד מהפציעה באכילס. ״הוא הפורוורד המושלם בשבילי,״ אמר לילארד. ״איזון מצוין.״ בינתיים, אבדיה ממוקד בקבוצה. אולסטאר יהיה כבוד, אבל ניצחונות חשובים יותר. ״הכימיה מדהימה,״ אמר. ״אני נהנה מכל רגע. אני יודע שלא תמיד יהיה קל ואני מוכן להכול.״