על העונה הראשונה תחת עודד קטש סיפר: "לוקח זמן להטמיע את השיטה של קטש. זו שיטה שונה משל הרבה מאמנים אחרים. הרבה קריאות מצבים, צריך לחשוב הרבה, היא שונה עבור הרבה שחקנים. לא היתה לנו התחלה טובה כשעודד הגיע. אבל ברגע שהשחקנים החלו ללמוד את השיטה, ברגע שהתחלנו להתחבר, באמת נראינו כמו קבוצה טובה, והיינו כזו. אבל זה לא היה תהליך חלק".
כהן המשיך ואמר: "אנשים חשבו שעודד יפוטר בנובמבר של השנה הראשונה הזו, זה רק מראה על הציפיות המשוגעות במכבי ת"א. רוב הזמן מדובר בציפיות חסרות היגיון. הגיע מאמן חדש עם קבוצה חדשה כמעט לגמרי - למה אתה מצפה? אתה לא תהיה בטופ 4 בטבלה, היורוליג טובה מאוד. יש הרבה קבוצות שמוציאות הרבה כסף, עם ניסיון ובסיס של שחקנים שנה אחרי שנה. זה לוקח זמן. לכל הקבוצות הטובות ביורוליג יש בסיס שחקנים... חוץ מהפועל ת"א השנה".
"אני אוהב את עודד. אני יכול לעשות פודקאסט שלם על האהבה שלי לעודד קטש. אני מכבד אותו כי הוא נאמן לעצמו, הוא לא מנסה להיות מה שהוא לא", המשיך, "הוא אוהב כדורסל, יש לו שיטה נהדרת. הוא מתייחס לאנשים בכבוד והוא מתייחס לכוכבים באופן דומה לדרך שבה הוא מתייחס לשחקנים בסוף הספסל, שגם את זה אני מכבד. הוא מבקש מכולם להיות אחראים באותה צורה. עבורי, אישית, הוא מי שנתן לי הזדמנות להיות שחקן חמישייה בנבחרת ב-2018 והוא זה שנתן לי מקום בחמישייה ביורוליג. הגעתי מלהיחתך 3 פעמים ממכבי ת"א ללהיות שחקן חמישייה בשתי קבוצות שעלו לפלייאוף. זה לא היה קורה בלי שעודד נותן לי את ההזדמנות. אני חייב לו הרבה בקריירה שלי והוא תמיד הפגין כלפיי כבוד ונתן לי בטחון. לעולם לא אגיד משהו חוץ ממילים טובות על עודד, כי זה מגיע לו".
על ההחלטה לפרוש סיפר: "זה היה משהו שהתפתח. ידעתי די בוודאות שהעונה האחרונה תהיה האחרונה שלי. התחיל להימאס לי מבחינה מנטלית ופיזית. הכאבים התחילו להצטבר. התחלתי לא לאהוב את העבודה שלי כמו שאהבתי לפני כן. זה היה סימן גדול עבורי. אף אחד לא אוהב לטוס כל כך הרבה, אף אחד לא אוהב לעשות את הבולשיט מסביב לכדורסל, אבל אתה מתמודד עם זה כי יש לך עבודה כל כך מדהימה".
על תפקידו בחדר ההלבשה לאחר ה-7.10 אמר: "זה השפיע עליי המון. אבל הבנתי שיש לי הזדמנות מיוחדת לעזור, כי הייתי יכול להסביר לאמריקאים למה זה כל כך משמעותי ולמה החברים הישראלים שלהם לקבוצה כל כך כואבים והייתי יכול להסביר לשחקנים הישראלים שהאמריקאים לעולם לא יוכלו להבין. היה לי תפקיד מיוחד אחרי ה-7.10 להיות גשר בין האמריקאים לישראלים. זה משהו שהפכתי להיות ממש טוב בו ומכבי ת"א הבינה את זה. זה משהו שאף קבוצה אחרת לא היתה צריכה להתמודד איתו. זה היה רק אנחנו, חיים באי בבלגרד. להיות חבר טוב לקבוצה ומנהיג טוב ברגע הזה היה אתגר גדול עבורי ולקחתי על עצמי לנסות ולשמור על כולם ביחד ברגעים האלה, להבין אחד את השני".
"השחקנים הישראלים רוצים להיות בבית עם המשפחות שלהם. האמריקאים לא רוצים להיות בישראל כי הם לא מרגישים בטוחים", נזכר, "יש לך אינטרסים מנוגדים ואתה רוצה שכולם יבינו אחד את השני. הם הבינו, אבל כל אחד משך לכיוון שלו ויחד עם כל זה, אתה צריך לשחק טוב ביחד על הפרקט, שזה הדבר האחרון שכולם חשבו עליו בשבועות והחודשים שאחרי ה-7.10. בזמן שעבר אנשים באו אליי ואמרו שהם מעריכים מה שעשיתי אחרי זה כי אני זוכר את המשחק הראשון ששיחקנו אחרי ה-7.10, זה היה מול ולנסיה בחוץ, ואפשר היה לראות שהשחקנים הישראלים לא היו שם. היו להם רגשות אשם על כך שהם עלו לשחק ואני מבין אותם. ניסיתי להיות הכי חיובי שאני יכול ולהראות להם שכל עם ישראל צופה בהם עכשיו בטלויזיה, בוא ניתן להם משהו חיובי. לא אמרתי את זה, אבל ניסיתי לתקשר את זה בשפת גוף וזה התקבל בצורה טובה על ידי חבריי לקבוצה. לא לקחתי את זה כמטלה, אלא כהזדמנות לעזור".
על הקבוצה שהגיעה פעמיים לפלייאוף אמר: "היה לנו משהו מיוחד על המגרש ובגלל כל מה שעברנו, היה לנו גם משהו מיוחד מחוץ למגרש. היינו ממש קרובים אחד לשני. כולנו ראינו את הכתובת על הקיר שזה לא ימשיך. איך זה יכול? אנחנו משחקים כל כך טוב, החבר`ה האלה יקבלו הצעות מכל המועדונים הגדולים, מכבי ת"א לא בעמדה אפילו להתקרב אליהן... זה הפך את זה לקל יותר כשהבנו שמכבי ת"א לא היתה יכולה לעשות משהו, אבל זה עדיין כאב כי זה הפך את העבודה לכל כך הרבה יותר קלה לשחק עם לורנזו, עם ווייד... זה היה תענוג כל יום, לא רק בגלל מה שקרה על המגרש, אלא גם מחוץ לו".
על החיים שלאחר הפרישה כיועץ כלכלי אמר: "ידעתי שזה יהיה אתגר ויהיה קשה, אבל הרגשתי שהתכוננתי הכי טוב שאפשר ועד עכשיו זה נהדר. לא מקבלים זריקות אדרנלין מטורפות כמו בכדורסל, אבל זה היה ממש מספק לדעת שאם אני עושה עבודה טובה, זה הרבה יותר משמעותי מאשר כשהייתי שחקן כדורסל. אם יש לי משחק טוב, אני קולע 20 נקודות ואנחנו מנצחים, יופי. אבל יש עוד משחק בקרוב. אם אני עושה עבודה כיועץ כלכלי והלקוח שלי יכול לפרוש כשהוא רוצה, או לשלוח את הילדים שלו למכללה או הם יכולים לקנות את הבית שהם רוצים זה הרבה יותר משמעותי מאשר רק לשחק טוב. כדורסל זו עבודה נהדרת, אבל זה משחק, זה חסר משמעות. אנחנו לא משנים את החיים של אנשים בצורה משמעותית. עכשיו אני יכול לעשות את זה וזה ממש ממלא אותי. אני ממש אוהב את זה. היה חסר לי בכדורסל היכולת לעזור לאנשים".
"השחקנים הישראלים רוצים להיות בבית עם המשפחות שלהם. האמריקאים לא רוצים להיות בישראל כי הם לא מרגישים בטוחים", נזכר, "יש לך אינטרסים מנוגדים ואתה רוצה שכולם יבינו אחד את השני. הם הבינו, אבל כל אחד משך לכיוון שלו ויחד עם כל זה, אתה צריך לשחק טוב ביחד על הפרקט, שזה הדבר האחרון שכולם חשבו עליו בשבועות והחודשים שאחרי ה-7.10. בזמן שעבר אנשים באו אליי ואמרו שהם מעריכים מה שעשיתי אחרי זה כי אני זוכר את המשחק הראשון ששיחקנו אחרי ה-7.10, זה היה מול ולנסיה בחוץ, ואפשר היה לראות שהשחקנים הישראלים לא היו שם. היו להם רגשות אשם על כך שהם עלו לשחק ואני מבין אותם. ניסיתי להיות הכי חיובי שאני יכול ולהראות להם שכל עם ישראל צופה בהם עכשיו בטלויזיה, בוא ניתן להם משהו חיובי. לא אמרתי את זה, אבל ניסיתי לתקשר את זה בשפת גוף וזה התקבל בצורה טובה על ידי חבריי לקבוצה. לא לקחתי את זה כמטלה, אלא כהזדמנות לעזור".
על הקבוצה שהגיעה פעמיים לפלייאוף אמר: "היה לנו משהו מיוחד על המגרש ובגלל כל מה שעברנו, היה לנו גם משהו מיוחד מחוץ למגרש. היינו ממש קרובים אחד לשני. כולנו ראינו את הכתובת על הקיר שזה לא ימשיך. איך זה יכול? אנחנו משחקים כל כך טוב, החבר`ה האלה יקבלו הצעות מכל המועדונים הגדולים, מכבי ת"א לא בעמדה אפילו להתקרב אליהן... זה הפך את זה לקל יותר כשהבנו שמכבי ת"א לא היתה יכולה לעשות משהו, אבל זה עדיין כאב כי זה הפך את העבודה לכל כך הרבה יותר קלה לשחק עם לורנזו, עם ווייד... זה היה תענוג כל יום, לא רק בגלל מה שקרה על המגרש, אלא גם מחוץ לו".
על החיים שלאחר הפרישה כיועץ כלכלי אמר: "ידעתי שזה יהיה אתגר ויהיה קשה, אבל הרגשתי שהתכוננתי הכי טוב שאפשר ועד עכשיו זה נהדר. לא מקבלים זריקות אדרנלין מטורפות כמו בכדורסל, אבל זה היה ממש מספק לדעת שאם אני עושה עבודה טובה, זה הרבה יותר משמעותי מאשר כשהייתי שחקן כדורסל. אם יש לי משחק טוב, אני קולע 20 נקודות ואנחנו מנצחים, יופי. אבל יש עוד משחק בקרוב. אם אני עושה עבודה כיועץ כלכלי והלקוח שלי יכול לפרוש כשהוא רוצה, או לשלוח את הילדים שלו למכללה או הם יכולים לקנות את הבית שהם רוצים זה הרבה יותר משמעותי מאשר רק לשחק טוב. כדורסל זו עבודה נהדרת, אבל זה משחק, זה חסר משמעות. אנחנו לא משנים את החיים של אנשים בצורה משמעותית. עכשיו אני יכול לעשות את זה וזה ממש ממלא אותי. אני ממש אוהב את זה. היה חסר לי בכדורסל היכולת לעזור לאנשים".
