ומי שראה את הפועל ת"א בשבועות האחרונים, לא יכול להכחיש - כבר תקופה ארוכה שהאדומים אינם במיטבם. בליגה, הם הצליחו בקושי רב לנצח קבוצות כמו אליצור נתניה והפועל באר שבע/דימונה, ובאירופה הם ספגו מהלומה רצינית - אחרי שהובילו בהפרש דו ספרתי, והפסידו לפרטיזן בלגרד. הערב, אולי גם בהשפעת ההלם מהמשחק ההוא, הם פשוט היו ביכולת חלשה מאוד מול הבווארים, ששמרו אותם על הסקור השני הכי נמוך שלהם העונה באירופה (ובכלל).
7,100 אוהדים היו הערב ביציעי ההיכל - אבל גם הם לא הורגשו, וגם על הפרקט האדום היה בעיקר דהוי. האווירה היתה ריקנית, וגם על המגרש הפועל ת"א - שבסיבוב הראשון נראתה לפרקים כטובה באירופה - התקשתה לייצר ריצה או להראות כדורסל ראוי לשמו. הרבה דברים דרושים תיקון, אבל להפועל ת"א אין הרבה זמן.
כבר בעוד 48 שעות הפועל ת"א תישאר בבית - כשתפגוש את הפועל ירושלים לרבע גמר גביע המדינה. גם הירושלמים יגיעו למשחק בכושר די גרוע, אחרי ההפסד ביורוקאפ, אבל המצב בהפועל ת"א מרגיש חמור אפילו יותר. ולו רק בשל הציפיות הגבוהות. עכשיו, היא תצטרך לאזור בעצמה כוחות אדירים - במשחק שהוא על עונה שלמה, במוצאי שבת.
וכמה אירוני יכול להיות הספורט: אחרי תקופה ארוכה שבה מחלקת הכדורגל אכזבה, ומחלקת הכדורסל הגיעה לפסגות אירופיות - השבוע הזה היה התגלמות ההפך. קבוצת הכדורגל של האדומים סוף סוף ניצחה בדרבי, והובילו את הקהל האדום לחגיגות כל הלילה. הפועל של הכדורסל ממשיכה להיחלש, להפסיד - והעונה שלהם נמצאת בצומת דרכים של ממש. אלה סימני השאלה שיצטרכו להיפתר בסוף השבוע הקרוב.
