לרכוב על סוס פרא: המהפך של ג`ימי קלארק

ג`ימי קלארק הוא לא שחקן פשוט לעיכול. אחרי הכל, לא סתם הגארד בן ה-24 של מכבי תל אביב חטף ביקורות על ימין ועל שמאל לאורך רוב פתיחת העונה הנוכחית - הכדורסל שלו יכול להיתפס ככדורסל אימפולסיבי, לא חכם, פרוע ואפילו מלוכלך. בזמן שחלק גדול ממבקריו כבר לא היו יכולים לראות אותו על המגרש, עודד קטש המשיך לדחוף אותו לפרקט, נתן לו לטעות ובחודש האחרון בהיעדרו של לוני ווקר הרוויח את הקופה כולה, בזמן שהשחקן עצמו הרוויח מעמד חדש שמעטים היו יכולים לדמיין שישיג.

הוא כבר היה שם, ממש לא מזמן
החיים מחזוריים, ועבור קלארק מדובר ביתרון גדול - הוא אמנם רק בצעדיו הראשונים בקריירה המקצוענית, אבל שנות הקולג`ים שלו סיפקו לו הכל מהכל - הוא היה למטה, הוא היה למעלה, נדרש ממנו להיות שחקן אנרגיה וגם נדרש ממנו להוביל. כששיחק במכללת VCU קלארק הפך את עצמו לנכס הגנתי. "ידעתי שאני עולה כדי ללחוץ על הכדור", הוא סיפר בשנה שעברה ל`בייסליין פודקאסט`, "ידעתי שכדי לקבל דקות אני צריך לעשות הגנה". ואכן, בתקופה שלו במכללה קלארק ממש לא היה הרבה יותר מזה. ובכל זאת, הוא לא באמת מצא את עצמו, ואז העניינים הסתבכו רק יותר ויותר במה שאיים לחסל לו את הקריירה - וזו ממש לא הגזמה.

בהודעה קצרה ולקונית במהלך עונתו השנייה, VCU הודיעה משום מקום על כך ש"קלארק הוא כבר לא חלק מתכנית הכדורסל של VCU". הסיבה למהלך לא פורסמה מעולם, ובהודעה כתבו: "אנחנו לא רשאים להוסיף בנושא הזה". עד היום לא ברור מה באמת קרה שם, אבל השורה התחתונה היא שקלארק מצא את עצמו בתחתית, ועל מנת להמשיך לחלום על קריירה מקצוענית הוא נאלץ לעזוב את ה-NCAA ולרדת לג`וניור קולג` סאות`ווסט פלורידה. בדיעבד, זה כנראה הדבר הכי טוב שקרה לו באותן שנים.

"זה משוגע איך הכל הסתדר", הוא נזכר באותו ראיון ל`בייסליין`, "כשהגעתי לשם קיבלתי תפקיד גדול יותר, התחלתי לקלוע יותר והייתי מנהיג לאחרים. הם ראו בי כשחקן שחווה דברים במקומות אחרים לפניהם וזו הייתה ברכה". בג`וניור קולג`, לצד היכולת ההגנתית המוכחת שלו, קלארק הפך לשחקן משמעותי גם בצד השני של המגרש והיה דמות מרכזית בדרך לזכייה באליפות הארצית של ה-NCJAA. משם, הוא עבר לדוקיין והמשיך לתפקד כשחקן שתורם בשני צידי המגרש.

בדיעבד, מה שחווה קלארק בחמש השנים המטלטלות שלו במכללות לא היה יכול להכין אותו טוב יותר למה שציפה לו באירופה. מי שהשיג את דקות המשחק שלו במכבי כשחקן ההגנה הכי טוב של הקבוצה, שלא נגיד שחקן ההגנה היחיד שמתפקד בקבוצה, ראה משבצת מתפנה עם פציעתו של לוני ווקר - ובלי לחשוב פעמיים לחץ על המתג, תפס ביטחון, וקיבע את עצמו במקום מרכזי הרבה יותר בהתקפה.

המהפך במספרים
כשרואים את הנתונים של קלארק ב-20 המשחקים הראשונים לעומת 7 המשחקים האחרונים ביורוליג קשה שלא לתהות האם אכן מדובר באותו שחקן. מ-5.6 נקודות בממוצע הוא עלה ל-14.4 נקודות, מ-42.9% ל-2 הוא עלה ל-50% וההבדל הבולט ביותר ככל הנראה נוגע לאחוזים מעבר לקשת - משם קלע בשבעת המשחקים האחרונים 17 מתוך 30 נסיונות (56.7%) לעומת 13 מ-64 הראשונים שלו העונה (20.3%).

קלארק נמצא בשבועות הטובים ביותר שידע בקריירה שלו, ובזמן שהרוחות סערו לאחר פציעת ווקר הוא עלה על גל של ביטחון ששטף את הקבוצה כולה. לפי אינסטאט קלארק מייצר בשבעת המשחקים האחרונים 1.16 נקודות פר פוזשן, מה שמעניק לו את המקום השלישי במכבי במשחקים האלו - נתון שממחיש את המהפך שלו, לאור העובדה שב-20 המשחקים הראשונים הוא החזיק במקום האחרון בקבוצה עם 0.65 נקודות פר פוזשן בלבד. 

זה לא נגמר כאן. ב-20 המשחקים הראשונים של העונה קלארק ישב במקום האחרון בקבוצה באחוזים בזריקות תחת שמירה עם 30.6% בלבד, אבל לאחר שנכנס לעניינים בשבעת המשחקים האחרונים הוא מעמיד 47.6% מרשימים במיוחד עבור גארד בנתון זה - מה שמציב אותו במקום השלישי בקבוצה והראשון מבין שחקני הקו האחורי של עודד קטש במהלך משחקים אלו. 

קלארק מייצר בשבועות האחרונים 1.25 נקודות פר פוזשן כמוביל כדור בפיק אנד רול לעומת 0.63 פר פוזשן בתקופה שקדמה לכך, 1.4 נקודות פר פוזשן במהלכי תפיסה וחדירה לעומת 0.42, מקבל את הכדור להרבה יותר מהלכי בידוד (21.6% מסך מהלכיו ההתקפיים לעומת 12.5%) ומייצר בהם 0.88 נקודות פר פוזשן לעומת 0.33 בלבד לפני כן. 

זה לא הגודל, זה איך אתה משתמש בו
המספרים מרשימים, והמספר שטרם ציינתי נוגע לכמות הדקות של קלארק - שם הוא בסך הכל עלה מ-18:04 דקות למשחק לפני פציעת ווקר ל-18:48 אחריה. קלארק נראה כמו שחקן חדש לגמרי ופרט לעניין הביטחון, ניצול ההזדמנות והסבלנות מצד עודד קטש חלק לא פחות גדול בסיפור המהפך של הגארד הוא גם איך המאמן משתמש בו.

אנחנו כבר מכירים את קלארק - מדובר בסוס פרא מוכשר שלפעמים הוא מספק מהלכים שיכולים להכנס לקלטת של כל שחקן אחר בעולם, ולעתים מאבד את הראש ברגעים שיכולים לגרום לך לתהות מה לעזאזל ניסה לעשות. מאז פציעת ווקר קלארק מקבל הרבה יותר החלטות בהתקפה כאשר נתון היוסג` שלו (שנותן מדד בדיוק לעניין הזה) עלה מ-21.7% לפני כן ל-29.8% במשחקים שחלפו מאז. 

עבור שחקן כמו קלארק נתון כזה עלול להוביל לחשש לכך שנראה יותר טעויות שלו, אבל האמת הפוכה במקרה הזה כאשר העניין המכריע הוא לצד מי קלארק משחק במהלכים שקודמים להחלטות שעליו לקבל. יכול להיות שבתחילת שיתוף הפעולה בינהם קטש קיווה שקלארק יוכל להיות רכז שאפשר לתת לו את הכדור ביד ולהיות רגוע, אבל די מהר היה די ברור שלא כך הדבר. לצד מעלותיו קלארק בגילו הצעיר עוד רחוק מלהיות שחקן אחראי שיודע להמנע מטעויות ולשלוט בארבעת השחקנים שלצידו, ודווקא הפציעה של ווקר עזרה לו למצוא מקום הרבה יותר נכון בחמישייה.

במצב הנוכחי בהתפתחות שלו קלארק חייב לשחק לצד רכז לידו. בדומה לווקר, הוא זקוק לשחקן אחראי שיודע למתן אותו, לאזן אותו במקומות הנכונים ולהוריד ממנו נטל אמיתי של ניהול משחק. עד לפציעת ווקר, עודד קטש הקפיד לחלק את ארבעת הגארדים המובילים שלו לזוגות - צמד אחד היה איפה לונדברג ותמיר בלאט, בזמן שהצמד השני היה לוני ווקר וג`ימי קלארק. למעשה, לפני פציעת הכוכב ולפי אינסטאט 45% מהדקות של קלארק על המגרש ביורוליג היו עם ווקר בזמן שלצד בלאט הוא העביר 16% מדקותיו בלבד ולצד לונדברג 17% מסך הדקות שלו מאז הצטרפות הרכז הדני. גם ג`ף דאוטין, שכבר מזמן ברור שאינו רכז, בילה לצד קלארק הרבה יותר מצמד עושי המשחק של קטש עם 36.5% לידו מתוך סך הדקות של קלארק על הפרקט.

הפציעה של ווקר הכריחה את קטש לחשוב לכיוונים אחרים, ורק טוב יצא מזה. קלארק תפס מקום של קבע בחמישייה לצידו של איפה לונדברג והשניים הפכו לצמד שמשלים אחד את השני בצורה מעולה. מתוך 169 הדקות של קלארק על המגרש מאז הפציעה של ווקר הוא העביר 103 כצמד של לונדברג (61%) בזמן שב-31 נוספות הוא שיחק ליד בלאט (18.3%). כעת החזרה של ווקר (כנראה) נמצאת מעבר לפינה, ויהיה מעניין מאוד לראות איך והאם קטש מסדר מחדש את הרוטציה בקו האחורי - שכן כנראה ברור גם לו שבמצב הנוכחי על מנת להפיק את המירב מקלארק, הוא צריך לתת לו כתף בטוחה להישען עליה.

נהוג להגיד ששחקנים זקוקים לתקופת חסד של שנה ביורוליג. בזמן שקלארק יציין 365 ימים בליגה הטובה באירופה בעוד כשבועיים, קל לשכוח שהוא נמצא בסך הכל בעונתו השנייה בקריירה המקצוענית שלו. עכשיו, בגיל 24, ותחת קטש שמוכיח גם במקרה הזה שהוא יודע איך להוציא מהשחקנים שלו את הגרסה הטובה ביותר שלהם - אי אפשר שלא לתהות כמה רחוק קלארק באמת יכול להגיע. השבועות האחרונים פתחו את התאבון בכל מה שקשור לכוכב החדש בצהוב, ובצדק מוחלט.