אולסטאר. דני אבדיה פתח בשני המשחקונים של נבחרת העולם הלילה (בין ראשון לשני) כשהנבחרת הפסידה בשניהם וסיימה במקום השלישי, אך התגאה בדרך שעבר עליו. בסיום, הוא דיבר בהרחבה.
אבדיה אמר: "אני חושב שהעתיד של הקבוצה מזהיר. יש לנו חבר`ה צעירים וטובים, חבר`ה מבוגרים יותר עם ניסיון. שחקנים טובים בליגה הזאת. יש לנו בני אדם טובים, אני חושב שזה הכי חשוב בקבוצת כדורסל. כולם מפרגנים לכולם, זאת הייתה חוויה מהממת. אחת הנדירות שהיו לי. המשחק הראשון היה טוב יותר, במשחק השני נכנסנו ושיחקנו ישר. אני שמח מאוד, אני רוצה לעשות את המקסימום".
אבדיה המשיך: "ייצגתי את ישראל בכבוד, הבמה הזאת מכובדת. אני רוצה להגיד לכל מי שראה את המשחק שאני אוהב אותו. תודה על התמיכה, העזרה והתמיכה שעזרה לי להגיע למשחק הזה. השאיפה היא להמשיך להגיע למשחק הזה, להגיע לפלייאוף עם הקבוצה שלי. אני רוצה להשתפר, לזכות בתארים. אין גבול למקום אליו אני יכול להגיע, רק הזמן יגיד. אני נהנה מהדרך, זה הכי חשוב. כשאני עולה לשחק אני עולה עם אומה שלמה. כיף להראות שזה אפשרי, גם ממדינה קטנה כמו שלנו. אני לא יכול להודות מספיק על התמיכה, ההודעות שאני מקבל, האהבה".
"ניסיתי להתנתק, זה סופ"ש מחייב עם לא מעט מחויבויות", הודה דני. "הקשר עם השחקנים מהקבוצות האחרות נהדר. כולם מפרגנים אחד לשני, אתה כאן בזכות ולא בחסד. להגיע למשחק הזה הוא כבוד עצום, זהו. רק פרגון. נזכרתי ברגעים פחות טובים והתגאתי בדרך בה התרוממתי מהם. יהיו רגעים כאלה לאורך הקריירה, אני לא מושלם ולא אהיה. הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה להישאר חיובי ולעבוד קשה. אני נהנה לנצח את הקשיים, לנצח את עצמי בכל יום מחדש. להיות על הבמה הזאת ולראות את הדרך שעברתי? מרגש מאוד".
אבדיה: "היה משחק תחרותי. שחקנים התאמצו, גם אם לא ברמה שווה. היה משחק תחרותי. אנחנו לא משחקים ביחד כל הזמן אז ניסינו להבין אחד את השני. הייתה חוויה מהנה. התרגשתי בבוקר, אבל כששמתי את המדים זה הרגיש כמו משחק רגיל. זה האולסטאר הראשון, ניסיתי לזרום עם המשחק. לא רציתי לתת הכל מהשנייה הראשונה. זרקתי, נהנתי. זה הכי חשוב, להנות. אני לא על הבמה הזאת בכל יום, זאת ברכה. להיות על המגרש הזה ורק לרוץ? כבוד, כיף. אני מקווה שאוכל לחזור לכאן בשנים הקרובות".
"וומבניאמה זרק בצורה נהדרת. היינו שם אחד בשביל השני. מה הרגע שלא אשכח? העלייה על הפרקט בעליית השחקנים, לדרוך על הפרקט הזה עם דגל ישראל על הגב. הרגע שבו קוראים את השם שלך ומציגים אותך, קשה לשכוח את זה".
