בשעה טובה, בתחילת חודש דצמבר - הכדורסל חזר לישראל. הקבוצות הישראליות, מכבי והפועל תל אביב ביורוליג והפועל ירושלים ביורוקאפ, שבו לארח בארץ הקודש - מול האוהדים, בדרך שבה אלוהים התכוון. בכך, סוגרות הקבוצות הישראליות יותר משנתיים שבהן אירחו מחוץ לישראל - בחוויה לוגיסטית ומנטלית לא פשוטה. אחרי שהתקופה נגמרה, מי שהתפנה לסכם - וחשף את התקופה הקשה, היה מאמן הכושר של מכבי תל אביב, רגב פנאן, בראיון לפודקאסט של בנאס מטקביצ`יוס.
"הרגשנו בשלב כלשהו שאנחנו לא רוצים להפריד בין השחקנים בקבוצה. עבור צוות האימון, עבורנו... זה היה מצב שהשארנו שחקנים מאחור. השארנו שחקנים בכל אירופה בגלל המלחמה. הפכתי למנהל לוגיסטיקה והייתי צריך להיות יצירתי כדי למצוא פתרונות למצבים בלתי אפשריים", סיפר פנאן.
"בעונה הראשונה היינו צריכים לחיות בבלגרד. לכל אחד מאיתנו היתה דירה בבלגרד והיא הפכה לבית שלנו. אחרי זה המצב נרגע והתחלנו לשחק בליגה ואז התחיל העומס של הטיסות ואחד האתגרים הגדולים ביותר היה לשמור על השחקנים שלא טסים פעילים ולאושש את השחקנים שטסים. היו לנו שעות טיסה של דיילות. זה לא כמו ה-NBA, צריכים לעבוד אבטחה, בדיקת פספורט. זה היה מאתגר עבורנו כדי להבין איך לאושש את השחקנים בצורה טובה יותר. היה חסר לשחקנים זמן לאכול, להיות עם המשפחה, שינה טובה".
"הייתי פסימי כי אני לא אדם יצירתי, אני מאוד מתודי. המאמן ומנהל הקבוצה היו יצירתיים כדי להשאיר את הקבוצה ביחד. היתה חוסר ודאות של מה שיקרה בעוד שבוע. זה קשה לעבוד ככה. לא היו בעיות של כימיה. היו משפחות שהתקשרו לשחקנים לחזור הביתה כי אולי המצב לא בטוח. אפשר להבין. מנהל הקבוצה והמאמן היו מדהימים ופתרו הכל. להיות מאמן של קבוצה בצורה כזו... בסופו של דבר זה הופך אותך לטוב יותר. קשה להתמודד עם סיטואציה כזו".
"החיבור היה מדהים. השחקנים עברו משהו ביחד ונשארו ביחד בזמנים שלא כל קבוצה היתה יכולה להתמודד איתם. זה היה העניין מבחינתם. היתה לנו ירידה במהלך העונה כי לא ידענו איך להתמודד עם הסיטואציה ואז היה לנו משחק גדול נגד הפועל ת"א, ושם ריסקנו אותם. `הרגנו` את הקבוצה השניה ומאותו רגע, הכל התחבר. השחקנים החליטו שזה יהיה הסיפור של הקבוצה. ננצח הכל, למרות כל המסביב. זה מה שיפריד אותנו משאר הקבוצות".
בנוסף, פנאן התייחס לשחקן מכבי תל אביב לשעבר, סופוקליס שחורציאניטיס, ושיבח אותו: "הוא בחור נהדר. הוא כל כך חכם, כל כך חברותי. האתלטיות של סופו היא מיוחדת. הוא בחור גדול והוא זז כמו שהוא זז. יש לו קואורדינציה כל כך טובה, הוא כל כך מוכשר עם הגוף שלו, לא רואים את זה כל יום. רואים את זה רק בפוטבול ברמה הגבוהה ביותר. רואים בחורים גדולים שזזים עם אתלטיות מדהימה. זו הפעם הראשונה שראיתי את זה, זה היה עם סופו. הוא היה אתלט מדהים. כשהוא היה בשיאו, אני לא אעבוד עם אתלט כמוהו בחיים שלי ועבדתי עם אתלטים מדהימים. המהירות שלו עם גודל כזה... זה היה מאוד מעניין לראות".
"הרגשנו בשלב כלשהו שאנחנו לא רוצים להפריד בין השחקנים בקבוצה. עבור צוות האימון, עבורנו... זה היה מצב שהשארנו שחקנים מאחור. השארנו שחקנים בכל אירופה בגלל המלחמה. הפכתי למנהל לוגיסטיקה והייתי צריך להיות יצירתי כדי למצוא פתרונות למצבים בלתי אפשריים", סיפר פנאן.
"בעונה הראשונה היינו צריכים לחיות בבלגרד. לכל אחד מאיתנו היתה דירה בבלגרד והיא הפכה לבית שלנו. אחרי זה המצב נרגע והתחלנו לשחק בליגה ואז התחיל העומס של הטיסות ואחד האתגרים הגדולים ביותר היה לשמור על השחקנים שלא טסים פעילים ולאושש את השחקנים שטסים. היו לנו שעות טיסה של דיילות. זה לא כמו ה-NBA, צריכים לעבוד אבטחה, בדיקת פספורט. זה היה מאתגר עבורנו כדי להבין איך לאושש את השחקנים בצורה טובה יותר. היה חסר לשחקנים זמן לאכול, להיות עם המשפחה, שינה טובה".
"הייתי פסימי כי אני לא אדם יצירתי, אני מאוד מתודי. המאמן ומנהל הקבוצה היו יצירתיים כדי להשאיר את הקבוצה ביחד. היתה חוסר ודאות של מה שיקרה בעוד שבוע. זה קשה לעבוד ככה. לא היו בעיות של כימיה. היו משפחות שהתקשרו לשחקנים לחזור הביתה כי אולי המצב לא בטוח. אפשר להבין. מנהל הקבוצה והמאמן היו מדהימים ופתרו הכל. להיות מאמן של קבוצה בצורה כזו... בסופו של דבר זה הופך אותך לטוב יותר. קשה להתמודד עם סיטואציה כזו".
"החיבור היה מדהים. השחקנים עברו משהו ביחד ונשארו ביחד בזמנים שלא כל קבוצה היתה יכולה להתמודד איתם. זה היה העניין מבחינתם. היתה לנו ירידה במהלך העונה כי לא ידענו איך להתמודד עם הסיטואציה ואז היה לנו משחק גדול נגד הפועל ת"א, ושם ריסקנו אותם. `הרגנו` את הקבוצה השניה ומאותו רגע, הכל התחבר. השחקנים החליטו שזה יהיה הסיפור של הקבוצה. ננצח הכל, למרות כל המסביב. זה מה שיפריד אותנו משאר הקבוצות".
בנוסף, פנאן התייחס לשחקן מכבי תל אביב לשעבר, סופוקליס שחורציאניטיס, ושיבח אותו: "הוא בחור נהדר. הוא כל כך חכם, כל כך חברותי. האתלטיות של סופו היא מיוחדת. הוא בחור גדול והוא זז כמו שהוא זז. יש לו קואורדינציה כל כך טובה, הוא כל כך מוכשר עם הגוף שלו, לא רואים את זה כל יום. רואים את זה רק בפוטבול ברמה הגבוהה ביותר. רואים בחורים גדולים שזזים עם אתלטיות מדהימה. זו הפעם הראשונה שראיתי את זה, זה היה עם סופו. הוא היה אתלט מדהים. כשהוא היה בשיאו, אני לא אעבוד עם אתלט כמוהו בחיים שלי ועבדתי עם אתלטים מדהימים. המהירות שלו עם גודל כזה... זה היה מאוד מעניין לראות".
