אחד המשחקים שהכי איפיינו את הפועל תל אביב "החדשה", זו שמסתכלת בעיניים של הגדולות באירופה, היה חצי גמר היורוקאפ בעונה שעברה. האדומים קיבלו את ולנסיה, שנחשבה לקבוצה הכי טובה במפעל, בסדרה של הטוב מ-3 כשהם בלי יתרון ביתיות. המשחק השלישי והמכריע בעצם היה כמו הגמר, שכן גראן קנריה לא באמת היוותה מכשול עבור חניכיו של דימיטריס איטודיס בדרך לתואר.
הערב (רביעי) נפגשו השתיים שוב, הפעם במסגרת היורוליג, באותו אולם בו אולי הכל התחיל. שתי הקבוצות עברו מתיחת פנים בקיץ ואלו לא בדיוק אותם סגלים שסיפקו לנו את משחק 3 הבלתי נשכח ההוא.
מבחינת האדומים, מרכוס פוסטר, גיבור השעה ההיא, כבר לא נמצא, אך מי שהגיע הוא שחקן "אלמוני" בשם ואסיליה מיציץ`. הגעתו של הסרבי למעשה שינתה את איך שקבוצות באירופה מסתכלות על הפועל, ועל הפרקט בספרד הוא הזכיר לנו בדיוק למה.
רבע שלישי ענק שלו עם 15 נקודות הצמיח את ההפרש לקראת 10 הדקות האחרונות, ובתוספת יכולת טובה של אנטוניו בלייקני, אלייז`ה בראיינט וג`ונתן מוטלי, חניכיו של דימיטריס איטודיס שמרו על היתרון בדרך לעלות למאזן של 1:3.
שום דבר לא בא בקלות, בטח כשאתה חדש בליגה של הגדולים, ולמרות יתרון 10 נקודות ברבע האחרון, ולנסיה העיקשת חזרה עד כדי נקודה בלבד, אך החלטות טובות של האדומים במאני טיים מנעו קאמבק ספרדי והשאירו את הניצחון בידיים הישראליות.
ואיזה חשוב היה התזמון של הניצחון. דווקא אחרי ההפסד המפתיע בדרבי, שיכול בקלות היה להוציא את הרוח מהמפרשים האדומים, כשמולם ניצבת יריבה לא פשוטה, האורחת ידעה לשים את מה שהיה בדרבי מאחור ולחזור לעצמה - ובגדול.
וצריך לדבר על הפיל שבחדר. ההתמודדות נערכה ללא קהל בהחלטת משטרת ספרד נוכח חשש לעימותים בעקבות המצב הפוליטי בארץ. מחוץ לאולם נערכה הפגנה פרו פלסטינית ענקית, שמטרתה לשבש לקבוצה ישראלית, תהיה אשר תהיה, את התכניות.
גם זה לא השפיע על חניכיו של איטודיס, שדיברו על הפרקט והשתיקו את כל מבקשי רעתנו. המשימה הבאה? פריז ביום שישי. קל, זה בטוח לא יהיה.
