sportFive1643493 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
ענף הכדורסל מבוסס על קריאת סיטואציות וניצול מצבים. כל שחקן קט-סל יודע שאם סוגרים לו את הימין, הוא צריך ללכת שמאלה, אם נותנים לו מטר הוא צריך לזרוק ואם מביאים מולו עזרה כפולה, הוא צריך לחפש את המסירה ולייצר יתרון מספרי. 

ולכן, כשהכדורסלנים הטובים בעולם רואים מולם "פרצה", על המגרש או בחוקה – הם מספיק חכמים ויצירתיים כדי לנצל אותה לטובתם. הבעיה היא שברגע שהם לוקחים את החוק לידיים, ומשכללים אותו, עלול להתחיל בלאגן. ג`יימס הארדן יכול לספר לכם. 

ה-NBA ומאז ומתמיד ידעה להסתכל על עצמה במראה ולעדכן את החוקים בהתאם לצרכי הליגה ודרישות הקהל (החל מ-2021 למשל שחקנים כבר לא יכולים לזרוק את עצמם על השומרים שלהם ולסחוט עבירות), וכעת היא עומדת בפני סוגייה מורכבת במיוחד שמפריעה לחלק גדול מהקהל: ה"גאת`ר סטפ" (או "זירו סטפ"), ובתרגום לעברית – "צעד אפס". 

לפני שנתעמק בחוק הזה, שקיים באופן רשמי מאז 2009 (ומשמש המון את דני אבדיה), תעיפו מבט על הסרטון הבא: 


גארד פיניקס גרייסון אלן קלע בשבוע האחרון את הסל הזה, שנחשב, ועורר סערה סביב השאלה האם היו צעדים או לא. רוב האנשים טענו לצעדים ברורים, בעוד שחלק ראו עבודת רגליים יפהפייה (כולל השופטים וצוות השידור), אבל את האמת ניתן היה למצוא רק בהילוך החוזר והאיטי – ואכן היו צעדים קטנים.

מה שצריך לעניין אותנו הוא לא האם ואיפה היו צעדים, אלא שלושה דברים אחרים: אי-השריקה של השופטים, ההתעסקות של הקהל במהלך והעובדה שאפילו שחקן משלים ב-NBA לקח את ה"צעד אפס" לקצה והצליח לסבך את כולם. 
קודם כל - צעד אפס הוא הצעד הראשון ששחקן עושה בעת קליטת הכדור ולפני תחילת שני הצעדים החוקיים שלו (קודם צעד אפס – אחר כך תפיסת הכדור – ואז שני צעדים). 

זוכרים את ההטבעה הגדולה של אבדיה בעונה שעברה מול טורונטו? אז זו דוגמה קלאסית, שדני מבצע כמה וכמה פעמים בכל משחק, בעיקר בזמן הלואו פיקאפ (גריפת הכדור מלמטה למעלה) שהוא כל כך אוהב. ניצול יסודי של החוק, אין מקום לספק. 


בעשור הקודם הארדן ניצח על האבולוציה של המהלך, כשהוסיף את הצעד הנוסף הזה לסטפ בק המוכר וכך הפך לעוד יותר בלתי עציר. ברגע שכל העולם ראה כמה התרגיל הזה קטלני, הוא שאב השראה והתחיל ללמוד.


בחזרה לסל של אלן. מה שהפך אותו לעוד יותר ויראלי ומעורר מחלוקת היה הטוויסט שהגיע אחרי הסטפ בק – הסטפ ת`רו. הצלף של הסאנס לקח צעד לכיוון הטבעת והרים את רגל הציר שלו כדי לזרוק. אבל - החלק הזה חוקי לחלוטין. גם קארים עבדול ג`באר היה מרים את רגל הציר לפני הוק שוטים וזה מהלך נפוץ לגמרי. אז איפה הבעיה? כשמחברים את כל הצעדים למהלך אחד, הם נראים, ובכן, כמו צעדים. 

שחקן העבר ריצ`רד ג`פרסון התייחס להטעיה הוויראלית של אלן: "מותר היה לו לעשות את הסטפ בק של הארדן ואז להרים את רגל הציר ולזרוק. הוא ביצע צעדים כי כף הרגל שלו החליקה, אבל עבודת הרגליים המדהימה הזו נכנסת ל-NBA". ספוילר – אלה לא חדשות טובות לחובבי הענף.

לא קל להיות שופט ב-2025, כי בזמן אמת זה קשה עד בלתי אפשרי להבדיל בין צעדים לבין צעד אפס כמו של אלן. לרוב כשהשופטים לא מצליחים לזהות בבירור אם המהלך חוקי הם נותנים יתרון להתקפה, וככה נולדים להם מהלכים לא חוקיים. וכאן עולה השאלה: אם אפילו השופטים מתקשים להבחין בצעדים, מה מצפים מהאוהדים? 
אנחנו מדברים כאן על דקויות שהעין האנושית לא מצליחה לקלוט בצפייה ישירה, וספק שגם בהילוך חוזר אחד. בלהט הרגע אי אפשר לשים לב מתי בדיוק השחקן תפס את הכדור, אי אפשר לספור כל צעד קטן ואי אפשר ליהנות מהכדורסל כפי שהיינו רוצים. הקהל אמור להבין את מה שהוא רואה ולהתמקד בקסם של הכדורסל, הוא לא אמור להתעסק בשיח על רגל ציר ולהתרכז במוניטור כאילו הוא שופט וידאו. 

כל הנושא הזה מחזיר אותנו לסל הדרמטי מהגמר האחרון שאולי הכריע את הסדרה כולה. פחות משתי דקות לסיום משחק 4, כשאינדיאנה הובילה 102:103 ו-1:2, כוכב אוקלהומה סיטי שיי גילג`ס אלכסנדר סידר לת`אנדר יתרון עם חצי מרחק אייקוני והרתיח את אוהדי הפייסרס שטענו לצעדים או לפחות לעבירת תוקף. 

"לא היו פה שום צעדים", הבהיר קואץ` ניק האוזלמן מ"bballbreakdown" שניתח את המהלך: "ב-NBA וב-FIBA יש חוק שאומר שהרגל שעל הרצפה כאשר הכדרור נעצר היא הצעד אפס, ואז לשחקן מותר לקחת עוד שני צעדים". 

שוב, בעיצומו של מותחן, קשה מאוד לשים לב לדברים האלה. אני זוכר שצילמתי את הסל הזה מהיציע בגיינברידג` פילדהאוס, עשיתי זום-אין וניסיתי להבין אם היו צעדים. הצהובים באולם חשבו שכן ורוב העולם היה איתם. זה תחום אפור, מבלבל ומפלג שרק יהפוך לעוד יותר מורכב עם הזמן, ככל שהשחקנים יוסיפו מהלכים כאלה לארסנל שלהם. 


אם הכל ברור לכם עד עכשיו ולא התבלבלתם מכלום, מברוק, סימן שצריך לעלות רמה ולהביט על דוגמאות שהן אנטי כדורסל מובהק. 

קחו את חברם של בן שרף ודני וולף בברוקלין, ניק קלקסטון, שהשתמש בצעד אפס ואז עצר על שתי רגליים לפני שהזיז את רגל הציר שלו וקלע מול רודי גובר. השופטים אישרו את המהלך, אנתוני אדוורדס וג`יידן מקדניאלס לא הבינו איך לא נשרקו צעדים והכתב המוערך של הנטס לוקאס קפלן טען שזה חוקי. 

ועכשיו לדובדבן שבקצפת – הטיילת של יאניס אנטטוקומפו מול ניו יורק ניקס בתחילת העונה. 


"נו באמת, היינו יכולים לשחק עד גיל 50 אם זה היה חוקי", אמר רג`י מילר לג`מאל קרופורד בצוות השידור של המשחק בין מילווקי לניקס. "יש עכשיו ילד בוויסקונסין שמתאמן על זה". 

הצעדים הללו של יאניס הופיעו בכל מקום ברשת, בכל זאת לא בכל יום רואים שחקן לוקח חמישה צעדים בדרך ללייאפ, והחלק הכי מטורף הוא שלא היו כאן צעדים. 

"למרות שזה (אולי) צריך להיות צעדים, זה לא", כתבו ב"אתלטיק". כל עוד הכדור "חי" ואנטטוקומפו עדיין מכדרר (ניתן לראות שהכדור מסתובב), מותר לו לדרוך על הרצפה כמה פעמים שהוא רוצה. בצעד השלישי הוא תופס את הכדור, זה הצעד אפס, ואז מגיע הלייאפ עם שני צעדים נוספים. תאמינו או לא, אבל זה חוקי. 

אם נכנסתם לכתבה והגעתם עד לכאן, סימן שאתם אוהבים כדורסל. אז תנו לי לשאול אתכם - האם זה המשחק שגדלתם עליו? האם ככה אתם משחקים בשכונה? האם אלה המהלכים שאתם רוצים לראות מהכדורסלנים הכי מוכשרים על הפלנטה?   

"חוק הצעד אפס חייב להתבטל", כתבו ב-ESPN אוסטרליה כששיתפו את אותו מהלך מפוקפק של יאניס. בכלל לא בטוח שזה הפיתרון, אבל ללא ספק יש מקום לעדכן את החוק על מנת למצוא את האיזון הנכון, לפשט את המשחק עבור האוהדים ולשפר את חוויית הצפייה של כולנו. 

אם כל כך הרבה סימני שאלה מרחפים מעל חוק אחד, אין ברירה אלא לשנות אותו, אחרת הענף שלנו לאט לאט יילך לאיבוד. או יצעד.