לביא הגיע אחרי עונה אישית יוצאת דופן בגלבוע/גליל, שבה לא רק הוביל את הקבוצה, אלא הפך לאחד הישראלים הטובים בליגה. "הוא עשה עונה מדהימה, פשוט מפלצתית ברמה אישית", אמר בראיון לערוץ הספורט שרון אברהמי, מי שהיה המאמן המשמעותי ביותר בקריירת הבוגרים של השחקן - גם בקריית אתא, שם קיבל את ההזדמנות הראשונה בליגה הלאומית, וגם העונה בגלבוע/גליל.
ההחלטה לעבור למכבי ת"א התקבלה כמובן גם בשל שיקולים כלכליים, אך בעיקר כי לביא בן ה-24 האמין שהוא יכול להפוך לשחקן משמעותי בצהוב. הבעיה מבחינת לביא היא שהעמדה הטבעית שלו, עמדה 4, עמוסה במיוחד. ג`יילן הורד, אולי הכוכב הגדול של הקבוצה, הוא השחקן המוביל בעמדה זו, כשטי ג`יי ליף גם מקבל דקות משמעותיות ונמצא במגמת שיפור מרשימה. עד כה, לביא מתקשה לקבל הזדמנות משמעותית, במיוחד ביורוליג, עם 4 משחקים בלבד ו-13 דקות בממוצע, אך בתקופה האחרונה ובעקבות חיסורים שונים, ההזדמנויות מתחילות להגיע. בכל אופן, יש עמדה אחת שבה הצהובים דווקא מחפשים פתרונות - והיא, כך נראה, הפתח שלו.
בעמדה מספר 3, ליוואי רנדולף ורפי מנקו עזבו, ובמכבי ת"א צירפו רק את אושיי בריסט, שעדיין מתאקלם למשחק באירופה. האופציה הזו - להתאים את עצמו לשחק בעמדה 3 ברמות הגבוהות, כפי שכבר ניתן לראות שהוא כבר מתחיל לעשות (מחלק את זמנו בין עמדות 3-4 עד כה), עומדת במרכז השאלה האם לביא יוכל להתפתח כשחקן רוטציה משמעותי בצהוב. כמובן שמדובר ביותר מרק שינוי בעמדה, אלא בשינוי ברמה, בתפקיד ובאחריות - והמעבר הזה לא פשוט.
"העונה האחרונה הייתה הראשונה שהוא שיחק ב-3", מסביר אברהמי, "הוא יכול לשחק בשתי העמדות אבל אני חושב שהעמדה הטובה שלו היא 4. בטח בשיטה של עודד שה-4 מאוד משמעותי ומקבל החלטות, שהוא מעולה בזה כי הוא מאוד חכם. עם זאת, התקפית הוא כן 3, יש לו קליעה מצוינת והוא עושה מה שהוא יודע אבל אני חושב שב-4 הוא יכול לבוא לביטוי יותר טוב".
בעונה שעברה, לפי `InStat`, החמישייה הבכירה, המוצלחת וזו שקיבלה הכי הרבה דקות משותפות בגלבוע כללה אותו בעמדה 3, לצד משגב, אל-אמין, צ’יילדס ומור. כלומר - יש בסיס לניסיון הזה. גם ההצלחה היחסית של הקבוצה איתו בעמדה הזו מעידה על גמישות תפקודית שהקבוצות הבכירות מעריכות מאוד.
"כדי להשתפר ב-3 אולי הוא יצטרך לשפר קצת את הצורה שבה הוא תוקף את הקלוז אאוטים (כאשר שחקן ההגנה יוצא לכיוונו על קשת השלוש) ואת הכדרור שלו", אומר אברהמי. ואכן, הנתונים מראים שלביא לא מריץ פיק אנד רול עם הכדור, וגם לא מבצע מהלכי בידודים - מהלכים בסיסיים גם לשחקנים בעמדה 3 ובשיטה של קטש. לשם ההשוואה, ליוואי רנדולף בעונה החולפת הריץ 24.3% מהמהלכים שלו בפיק אנד רול, ועוד 13.2% בידוד (לביא כרגע על 0% בשניהם).
אבל מה שלביא כן עושה - הוא עושה טוב. הקליעה שלו מהשלוש מדויקת ויציבה לאורך שלוש העונות שבהן הוא שיחק דקות משמעותיות בקריירת הבוגרים: 35.7% בקריית אתא בלאומית, 35.7% גם בהפועל חיפה בעונת 23/24, ובעונה האחרונה - נתון אדיר של 50% עם יותר משלשה למשחק בליגת העל שנשמר גם ביורוליג העונה. העונה, בהמשך ישיר לעונה הקודמת, לביא קלע עד כה 10 מתוך 20 השלשות שלקח בליגה וביורוליג.
זה מתחבר כמובן לכך שהוא מסוכן מאוד במצבים של תפיסה וזריקה (נתונים אדירים של 1.56 נקודות לפוזשן בעונה שעברה ו-1.6 עד כה העונה), וגם התנועה שלו ללא כדור (1.33 נקודות לפוזשן בחיתוכים) מאפשרת לו להשתלב בחמישיות עם שחקנים וגארדים דומיננטיים, כפי שקורה במכבי. למעשה, שני המהלכים הללו מהווים יותר מ-50% מסך המהלכים ההתקפיים שלו.
"בסופו של דבר, הכל שאלה של הזדמנות. אם לא יתנו לו הזדמנות - הוא יתבזבז. אם יתנו לו אותה - הוא יהפוך לשחק טוב גם ביורוליג. אני מאמין שבעוד שלוש שנים הוא יהיה שחקן משמעותי בנבחרת ישראל ובמכבי", מסכם אברהמי.
אם בעמדה 3 ואם בעמדה 4, ברור לכל שמשימת הפיכתו של גור לביא לשחקן רוטציה משמעותי במכבי ת"א, בטח ברמת יורוליג, היא לא פשוטה בכלל. אם ימשיך לקבל הזדמנויות אמיתיות כפי שקורה במשחקים האחרונים, ויצליח לנצל אותן, הוא עשוי להיות מהחריגים הישראליים שכן תופסים מקום חשוב בהיכל בשנים האחרונות. אם לא - זו עלולה להיות עוד אפיזודה חולפת ברשימת הישראלים שלבשו צהוב.
