(Getty) (צילום: ספורט 5)
(Getty) | צילום: ספורט 5

דני אבדיה כוכב NBA. אין דרך אחרת להגדיר את זה. הישראלי של פורטלנד בעונה אישית אדירה, בה הוא קולע 25.8 נקודות עם 7.2 ריבאונדים ו-6.3 אסיסטים למשחק. יש 17 שחקנים שקולעים יותר מאבדיה, מתוכם שישה בלבד יותר יעילים ממנו. הבלייזרס אמנם במאזן 15:9, אך זה הושפע בין היתר משילוב בין יריבות קשות, מכת פציעות חריפה והגנה רופפת.

אבדיה עצמו מתעלה כמעט בכל משחק, גם אם הוא משחק יותר מדי. הישראלי של הבלייזרס קולע 26.9 נקודות למשחק מתחילת נובמבר, 18 משחקים, עם 7.9 מ-16.6 מהשדה, 2.6 מ-6.8 מהשלוש ו-8.6 מ-10.6 מהעונשין. הוא אחד השחקנים שסוחטים הכי הרבה עבירות בליגה, במקום השלישי בכמות מהלכי ה"אנד-וואן" (סל ועבירה) ומי שעושים עליו הכי הרבה עבירות שהוא נכנס לסל.

יש כמה וריאציות של אבדיה ברחבי הליגה, כולם שחקנים טובים מאוד. סקוטי בארנס מוביל בטורונטו את אחת ההפתעות הנעימות של הליגה, ג`יילן ג`ונסון נראה כמו השחקן סביבו אטלנטה צריכה להיבנות שנים קדימה ויש כמובן את הפרוטוטייפ, יאניס אנטטוקומפו. כל אחד מהם נראה כמו פרנצ`ייז פלייר, שחקן בגובה המושלם שיכול לעשות הכל על הפרקט.

ההצלחה של ג`ונסון ובארנס שונה מזאת של אבדיה, פשוט כי יש סביבם קבוצה טובה יותר, בטח בהגנה. יאניס הגיע לגבהים עם מילווקי כי הוא שחקן טוב יותר ואחד האתלטים הגדולים בספורט, כשאבדיה מזכיר אותו בהשענות על החדירות ובכוח המתפרץ אבל פחות פיזי. דני קלע טוב יותר מהעונשין, מה שמשנה את המשחק במקרה בו הוא הולך לא מעט לקו.

 

 

קשה להאמין שסחיטת העבירות של אבדיה תמשיך לנצח. בשלב מסוים או שהשופטים יתרגלו ויתנו לו פחות עבירות, או שהכדור יהיה פחות בידיו (מה שיקרה ברגע שהוא יהיה בקבוצה טובה באמת), או שהפיזיות תכריע. דני שחקן עמיד, אבל אחד שהלך 84 פעמים לעונשין ב-5 המשחקים שקדמו לתבוסה מול ממפיס. הנתונים האלה לא יכולים להחזיק עונה שלמה.

אז מה הפתרון? אולי החתיכה החסרה במשחק של אבדיה ומילה כמעט מגונה ב-NBA: מיד ריינג`. הסיפורים על כך שיוסטון הקציבה לכרמלו אנתוני שלוש זריקות מחצי מרחק למשחק או על משחקי אימון בהם כל סל מהמיד ריינג` מוריד נקודה לקבוצה של הקולע במקום להוסיף שניים הפכו לקאלט, אבל הליגה חוזרת בהדרגה לזריקה שהאנליטיקס הגדירו בתור הרעה ביותר בכדורסל.

לפי Cleaning The Glass, העונה 7.8% מהזריקות היו מחצי המרחק הארוך. מעט יותר מבשנה שעברה (7.5%) אך פחות מ-2023/24 (8.7%) והרבה מתחת ל-2017/18 (15.6%). מה שצריך לעניין אותנו ואת אבדיה הוא לא כמה הקבוצה זורקת, אלא מי השחקנים הבולטים שזורקים מהאזור האסור בין הצבע לקשת השלוש.

דווין בוקר, ג`יילן בראון, דמאר דרוזן, ג`ואל אמביד, ראיין נמבהארד (הרוקי המסקרן של דאלאס) וברנדון אינגרם מובילים את הליגה מחצי המרחק. גם אם שמים בצד את דרוזן בן ה-36 ואת אמביד שכמעט ולא שיחק העונה, בוקר, בראון ואינגרם מהסקוררים הטובים ב-NBA. הם מסוגלים לעלות לכדרור מכל טווח, כשזריקה קרובה יותר מן הסתם קלה יותר. בוקר למשל קולע משם ב-46%, בראון ב-50%. רוב הכוכבים פשוט לא זורקים כל עוד יש להם ברירה. ברגע ששחקן מאיים משם, כל ההגנה עליו נראית אחרת.

 


 

אבדיה זרק 15 זריקות העונה מהמיד ריינג`. הוא קלע בחמש מתוכן. בשנה שעברה? 12 מ-27. עד כה העונה 36% מהזריקות שלו מגיעות בטבעת ו-25% באזור שמכונה "חצי-מיד ריינג`", כלומר במרחק של 1.2 עד 4.2 מ` מהסל, וזה כשהוא השחקן שחודר הכי הרבה פנימה. ברגע שהוא יוכל לאיים מחצי המרחק, ישמרו אותו אחרת. שחקנים לא יחכו בפנים, ודני לא "יתפשר" על זריקה במרחק של שניים או שלושה מטרים. הוא יוכל להטביע.

כבר עכשיו אנחנו רואים את אבדיה מנצל את זה שמצופפים מולו את הצבע. במשחק מול אוקלהומה סיטי, כפי שהיטיב לנתח אסף רביץ, רוב האסיסטים של אבדיה הגיעו במצב בו "סוגרים" אותו כשהוא מגיע לאזור המיד ריינג` והוציא כדור החוצה.

בחצי הראשון של העונה עד עכשיו היו לאבדיה 2.7 אסיסטים למשחק שאינם כתוצאה מחדירות. בחצי השני המספר הזה עלה ל-4.6, כשהוא חודר באופן משמעותי יותר (ונוגע בכדור הרבה יותר). במקביל, יחס האסיסטים/איבודים שלו השתפר באופן מסחרר: מ-1.27 אס` לאיבוד ב-12 המשחקים הראשונים שלו, ל-2.13 ב-12 המשחקים האחרונים שלו.

ברגע שאבדיה יתרומם ליותר זריקות מחצי מרחק, אז בכלל הדרך בה יגנו עליו תראה אחרת. שימו לב, למשל, למהלך הזה מההפסד לממפיס. אבדיה מנסה להכנס פנימה, שלושה אנשים קופצים עליו. בסופו של דבר ג`ארן ג`קסון ג`וניור חטף וסיים במתפרצת מהצד השני. אמנם המשחק היה גמור בשלב הזה, אבל למה לא לזרוק?

אם הקבוצות היו נערכות מראש לכך שאבדיה יכול לזרוק מחצי מרחק, אולי היו מלווים אותו בצורה צמודה יותר ולא "סוגרים" עליו בשנייה הראשונה, הדבר הנכון לעשות בהתחשב בהעדר העומק שיש מסביבו בפורטלנד. מאמנים ב-NBA לא בהכרח מתלהבים מהזריקות האלה, כשמגמת הירידה במיד ריינג` הואצה מ-2017, השנה בה מייק ד`אנטוני התחיל לאמן את יוסטון, עוד לפני שהתחילה קריירת הבוגרים של אבדיה.

בהתאם, השחקנים אליהם השוונו את אבדיה בתחילת הכתבה מפחדים מהזריקה הזאת. אם אצל דני מדובר ב-5% מהזריקות, אצל בארנס מדובר ב-9% ואצל ג`יילן ג`ונסון ב-7%. שניהם יכולים להגיע ליותר מכך, וכפי שציינו מצליחים לנצח פשוט כי הם בקבוצה טובה יותר. גם הם יכולים לזרוק יותר מחצי מרחק.

מעבר לכך, ואולי הדבר החשוב ביותר בעונה הסדירה - זה יחסוך אנרגיה. אבדיה הולך המון לעונשין כשאנחנו בדצמבר בעונה של 82 משחקים, במה שיכול להוביל לנזק פיזי לאורך העונה. כבר עכשיו אנחנו רואים כוכבי על מפספסים משחקים על ימין ועל שמאל, במה שלמעשה עשוי להשפיע לטובה על אבדיה בהתחשב במגבלת 65 המשחקים על חמישיות הליגה השונות.

ברגע שהוא יכול "להתפשר" על זריקה מחצי מרחק במקום להיכנס לטבעת ולנסות לייצר משם המאמץ הפיזי בו הוא נתקל קטן, בטח בשלבים מוקדמים יותר של המשחק עצמו. האוויר הזה עשוי להיות עולם ומלואו. לא רק שיהיה לאבדיה קל יותר להגיע לסל, הוא לא יהיה חייב להגיע אליו בכל פוזשן.

האנליטיקס שונאים את המיד-ריינג`, בגדול, כי אכן מדובר בזריקה לא יעילה. אין סיבה ששחקן יתפוס כדור ויזרוק אותו מהמיד ריינג` כשמהשלוש הוא יכול לייצר נקודה יותר ולשחרר עוד מטר או שניים לכוכב ולהקל עליו להגיע לטבעת. אבדיה הגיע לנקודה בה האנליטיקס יכולים לעזור, אבל הם לא הסיפור המרכזי. המטרה של פורטלנד ושלו צריכה להיות לאפשר לו להגיע כמה שיותר לטבעת, לשמור כמה שיותר אנרגיה כדי שיוכל להשתלט על משחקים. הדרך לשם, כנראה, עוברת דרך הזריקה ממנה הוא נרתע לאורך רוב הקריירה.