sportFive1649704 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

פרשן ה-NBA הבכיר של ESPN בראיין ווינדהורסט ביקר החודש בבלגרד בדרבי היורוליג הרותח בין פרטיזן לכוכב האדום. "מעולם לא חוויתי רעש כזה", אמר על העידוד המחשמל ביציעים, "תמיד רציתי להגיע לדרבי הנצחי של בלגרד, כל אוהד כדורסל צריך להיות שם". 

אם כל אחד מאיתנו היה מתקשה לעכל את הטירוף, אפשר רק לדמיין מה ווינדהורסט הרגיש. המעבר החד הזה עבור אמריקאי - מקריאות "דיפנס" מנומסות להר געש סרבי - הוא פחות או יותר כמו מעבר מגן חיות שקט לספארי פרוע. המחסומים נעלמים, הבידור הופך להישרדות, מי שלא טורף נטרף ויש קרב אמיתי על טריטוריה. 

אפשר להגיד המון דברים טובים על ה-NBA, אבל מי שמחפש עידוד אמיתי עם תשוקה טהורה... איך נאמר זאת... הגיע למקום הלא נכון. "אירופאים לא הולכים למשחק כדורסל בשביל הבידור, הם הולכים כי אבות אבותיהם אהדו את הקבוצה", סיכם ווינדהורסט כשסיפר על החוויה המיוחדת שלו. הפערים בין התרבויות עצומים וארה"ב לעולם לא תהיה אירופה, אך הם כן ניתנים לגישור. אפשר וצריך להכניס קצת אירופה לליגת הכוכבים האמריקאית. 

 


 

איך עושים את זה? במהלך השנתיים האחרונות העליתי את השאלה הזו בשיחות עם שחקני NBA אירופאים בחדרי ההלבשה, אך הם נשמעו סקפטיים למדי. "בארה"ב האוהדים באים ליהנות מהמשחק ובאירופה המשחק הוא החיים של האוהדים", אמר גארד סקרמנטו וה-MVP של היורובאסקט האחרון, דניס שרודר, לערוץ הספורט. "צריכים להיות ריאליים. ב-NBA יש 82 משחקים בעונה הסדירה והכרטיסים עולים לא מעט כסף, אנשים לא יכולים להגיע לכל המשחקים. באירופה לכל משחק יש יותר חשיבות, אז המשחקים עוצמתיים יותר". 

אקס הקינגס וכוכב אולימפיאקוס, סשה וזנקוב, הוסיף: "זו תעשייה שונה לגמרי, אי אפשר להשוות את ה-NBA ליורוליג. האמריקאים רק רוצים לבלות ולאכול במשחקים". סנטר אוקלהומה סיטי, אייזאה הרטנשטיין, טען: "ל-NBA יהיה קשה מאוד לייצר תרבות עידוד כמו באירופה, זה צריך להתחיל מהמועדונים, אבל אפשר לעשות דברים קטנים שיזכירו את האווירה שאנחנו מכירים. הבעלים של לוס אנג`לס קליפרס סטיב באלמר עשה צעד מעולה בכיוון הזה כשהקים יציע עידוד מאחורי הסל שמיועד רק לאוהדי הקבוצה". 

החל מתחילת העונה שעברה, עם פתיחת ה`אינטואיט דום` המודרני, הקליפרס השיקו את "הקיר" שמזכיר קצת אווירת קולג`ים ומוסיף נשמה למועדון הזה. "הקיר הוא הצלחה ענקית", אמר לנו כתב הקליפרס ל`Clutchpoints` תומר עזרלי. "האוהדים מקבלים מנויים מוזלים והדרישה היחידה מהם היא לעודד את הקליפרס. האינטואיט דום הוא אולם ה-NBA הראשון עם גוש מעודד, המועדון משגיח שלא נכנסים אליו אוהדים של הקבוצה היריבה".


זה צעד מבורך שללא ספק דוחף את הקליפרס, אבל הוא עדיין לא באמת סוחף את שאר האולם, לפחות לא כמו שאנחנו מכירים ממחוזותינו. כדי שזה יקרה, צריך התערבות אמיתית של האנשים שבשבילם הקהל האמריקאי קונה כרטיס – הכוכבים.

מי שהבין את זה לפני כולם, ועשה שחמט לשאר ה-NBA, הוא ויקטור וומבניאמה.

וומבניאמה פשוט הבין שהכוח נמצא בידיים שלו. הוא סן אנטוניו והוא האיש שהאוהדים יצייתו לו ויתרגשו בשבילו. אז ב-9 בספטמבר 2025 הוא פרסם מודעה מיוחדת ברשתות והזמין אוהדים לקחת חלק באודישנים לאולטראס החדש שהוא מקים: "כולם יודעים שאוהדי הספרס הם הרועשים ביותר. אנחנו מקימים יציע אוהדים חדש בפרוסט בנק סנטר, בתקווה שנצליח לאסוף את האוהדים הכי משוגעים בקהילה, ניתן להם את הבמה להביע את עצמם ונהנה מיתרון ביתיות שיעזור לנו לנצח משחקים. בואו לאודישנים ב-14 בספטמבר".

לאחר מכן וומבי עלה ללייב בעמוד האינסטגרם של הספרס וניסה להסביר לקהל את מה שכולנו יודעים היטב: "כאירופאי שהוא אוהד כדורגל מושבע, תמיד ראיתי את האולטראסים באצטדיונים. אולטראס זו קבוצה של אוהדים שרופים שמובילה את העידוד בכל האצטדיון והקהילה. יש להם שירים, חזרות והם מביאים את האנרגיה למשחקים. אנחנו רואים את זה בארה"ב קצת במכללות, בכדורסל ובפוטבול, אבל זה לא כמו באירופה. זה לא חלק מהתרבות כאן, ואני מרגיש שעכשיו זה הזמן לשנות את זה. אם יש פרנצ`ייז אחד ב-NBA שיכול לעשות את זה, זה אנחנו. אם אתם אוהדים מספיק משוגעים אתם מוזמנים לנסות להצטרף לאולטראס שלנו". 

הענק הצרפתי, שעל הפרקט נראה כמו חבר מכוכב אחר, "ירד לעם" בצעד הכי אנושי שיש. צעד, שעם האגו שיש לרוב הכוכבים בעולם, הפך אותו לעוד יותר על-אנושי.

 


 

"הגענו לאודישנים והשופט היה ויקטור וומבניאמה בכבודו ובעצמו", סיפר אלכס פנייה, אוהד סן אנטוניו, לערוץ הספורט. "התבקשנו לעודד מול וומבי, ואם היית מספיק אנרגטי ומשוגע – התקבלת לאולטראס. וומבי היה במרכז העניינים, שאל אותנו שאלות וכתב לעצמו הערות על כל אחד". 

"ידעתי שוומבי חיפש סגנון יותר אירופאי ולכן המצאתי שיר לקראת האודישן", שיתף אלכס. "אני ועוד כמה חברים שרנו אותו ביחד, הצלחנו להלהיב את ויקטור וככה התקבלנו. האמת היא שכשיצאתי מהאודישן חשבתי שזה לא יספיק, אבל כעבור שבוע הודיעו לי שאני בפנים. וומבי דיבר איתי ישירות בשיחת וידאו ואמר לי שהוא רוצה שאהיה אחד הקפטנים של האולטראס, זה היה הדבר הכי מגניב שחוויתי. `אם הייתי מבקש ממך להיות קפטן מה היית אומר לי אלכס?`, הוא שאל אותי, ומיד לקחתי את התפקיד". 

אלכס פנייה הוא היום אחד מראשי האולטראס של הספרס שנקרא "הג`אקלז", ובעברית - "התנים". ההסבר לשם של הארגון הוא שהקמע של סן אנטוניו הוא זאב ערבות ("קויוטי" באנגלית), שבטבע פועל לרוב לבדו, לעומת תנים שידועים בכך שהם פועלים יחד ומשמיעים יללות חזקות – שמסמלות רעש של קבוצה מאוחדת. 


"כרגע אנחנו 84 חברים בג`אקלז", אלכס הוסיף. "בתחילת העונה חיפשנו אנשים נוספים שיצטרפו אלינו, אבל ויתרנו על הרעיון הזה אחרי שקיבלנו המון פניות לא רציניות. יכול להיות שלקראת העונה הבאה יהיו אודישנים חדשים. אנחנו משלמים מנוי שנתי למשחקים, אבל הספרס דאגו לנו למחיר הוגן מאוד. אנחנו לוקחים השראה מהקהלים ביורוליג".

וומבי לא רק בא עם הרעיון ובחר את חברי האולטראס, הוא גם נפגש איתם במהלך העונה כדי לעבוד איתם על דברים חדשים. ב-25 בנובמבר הסופרסטאר הצעיר התאמן עם הג`אקלז על עידוד שבו הוא מכה בתוף בקצב אחיד וכולם מצטרפים אליו ומוחאים כפיים – וב-23 בדצמבר הם יישמו אותו עם למעלה מ-18,000 אוהדים באולם הביתי של סן אנטוניו.

אחרי הניצחון הענק 110:130 על אוקלהומה סיטי (השני מבין שלושה בשבועיים האחרונים), וומבי והג`אקלז התחילו מסורת חדשה שבין רגע שברה את הדיסטנס בין השחקנים לאוהדים, העלתה חיוך על הפנים של כולם והכניסה מימד חיוני ל-NBA. מימד של רגש ושייכות. תראו בעצמכם את הטירוף המרענן:


"כל הדבר הזה הולך להיות הרבה יותר גדול ממני ומכל מי ששייך לג`אקלז", אמר אלכס כשניסה לדמיין את הפרויקט בטווח הארוך. "מתישהו אנחנו נפרוש מהארגון והוא ימשיך לגדול. המטרה שלי בסן אנטוניו היא שכל האוהדים באולם יעודדו מהכיסא שלהם כאילו הם חלק מהאולטראס". 

המנטליות האמריקאית כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים ורגילים אליו, אבל כל שינוי תפיסתי צריך להתחיל ממשהו. "בקדם העונה כששאר אוהדי הספרס ראו אותנו לראשונה הם תהו לעצמם מי אלה האנשים הרועשים האלה", המשיך אלכס. "ככל שהשתפרנו ונהיינו מאוחדים יותר - עוד ועוד אנשים הצטרפו לעידוד שלנו. במשחקים האחרונים אוהדים מהצד השני של האולם התחילו לעודד ביחד איתנו. בסיום המשחק מול OKC וומבי גרם לכל האצטדיון לשתף פעולה. לשם אנחנו מכוונים, העובדה שהוא איתנו ב-100% נותנת לנו את היתרון הכי גדול".

אז לקליפרס יש את הקיר, לסקרמנטו את הלייזר ("light the beam"), למינסוטה את נאז ריד ויש עוד ועוד דוגמאות קטנות שמאחדות קבוצות וקהלים ברחבי ה-NBA, אבל שום דבר לא משתווה למה שקורה בסן אנטוניו. כי כשהכוכב הוא זה שנכנס לנעלי המנצח של התזמורת – זה פשוט עובד. בארץ אנחנו רואים שחקנים שרים עם אוהדים אחרי ניצחונות גדולים, ובמקרים מיוחדים הם גם יעלו ליציע וייצרו סצנה מסרט. הקסם קורה לבד והוא המהות של הספורט. 

ישאב השראה? דני אבדיה (GETTY) (צילום: ספורט 5)
ישאב השראה? דני אבדיה (GETTY) | צילום: ספורט 5

אם דני אבדיה ראה את הטירוף של וומבי ואוהדי הספרס, קשה לי להאמין שזה לא הזכיר לו את ימי חמישי ביד אליהו וגרם לו לרצות להביא משהו דומה לפורטלנד. החגיגה של ג`ון סינה בהחלט נחמדה, אבל אפשר להוציא הרבה יותר מהאוהדים האמריקאים. הם רק צריכים מנהיג שהם סומכים עליו ומעריצים.

וכמו שלדני אולי מדגדג או ידגדג להיות חלק מדבר כזה, ככה גם לכוכבים אחרים ברחבי ה-NBA (בטח האירופאים).

"וומבי עלה על רעיון מצוין", אמר השבוע חברו לנבחרת צרפת ופורוורד הניקס גרשון יאבוסלה לערוץ הספורט. "הוא הביא משהו כיפי לסן אנטוניו, זה יוצר חיבור בין השחקנים לאוהדים. כנראה שב-NBA מי שיצטרכו להניע את זה הם באמת הכוכבים. אם ג`יילן ברונסון או קארל אנתוני טאונס ינסו הוביל משהו כזה אצלנו בניקס, ההשפעה תהיה יותר גדולה מאשר אם אני אנסה לעשות את זה. הכוכבים יכולים להשפיע על הקהל. אשמח לראות עידוד כזה במדיסון סקוור גארדן, לא אשקר, זה יהיה כיף. יש לנו אוהדים עם תשוקה אדירה וזה יכול לעבוד. אשמח לחלוק איתם רגע כזה בסיום משחקים".

"העידוד שלנו יתפשט לשאר ה-NBA", הצהיר אלכס פנייה. "הדור הנוכחי של אוהדי ה-NBA אולי לא רגיל למה שאנחנו עושים, אבל הדור החדש יתחבר אלינו ויוביל בעתיד את התפיסה שלנו בקבוצות השונות. ה-NBA אפשרה לנו להגיע לגמר הגביע בלאס וגאס, כך שגם היא אוהבת את מה שאנחנו מביאים ליציעים".

הג`אקלז עוזרים לאדם סילבר וראשי הליגה הטובה בעולם להבין שאי אפשר לייצר עידוד אמיתי באצטדיון בלי גוש מעודד, כי ביציעים, כמו בכל מקום, צריך סדר והיררכיה. "בעבר כל חברי הארגון היו מעודדים בטירוף בכיסא שלהם, אבל העונה וומבי גרם לנו להתאחד ביציע אחד", אמר אלכס. "כשכל אחד היה בנפרד, לא הצלחנו לגרום ל-18,000 אנשים לעודד ביחד. התרבות קיימת, אבל האוהדים השרופים צריכים למצוא אחד את השני כדי שזה יעבוד". וכל זה בזכות איש אחד.

ויקטור וומבניאמה הוא הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות ל-NBA. מעבר לכדורסלן ההיסטורי שהוא, מדובר במועמד המושלם להפוך לפנים הבאות של הליגה, וזה בדיוק מה שקורה אז ווי ספיק. בן 21, בינלאומי, חדשני, תחרותי, עוקצני, חיובי, כריזמטי ובעיקר אחד שקל לאוהדים להתחבר אליו, כי הוא מתחבר אליהם. בין אם זה כשהוא מזמין אותם לשחק איתו שחמט בפארק בניו יורק, כשהוא צוחק איתם בתגובות באינסטגרם או כשהוא מדליק את היציעים בסן אנטוניו כמו ראש ארגון האולטראס של פ.ס.ז` – רגע אחרי שהוא מפרק את אלופת ה-NBA.

הניסוי המהפכני של וומבי הוא ניסוי תרבותי־חברתי שבוחן את הקהל האמריקאי ושואל האם הכוח הבינלאומי העולה יכול לחלחל גם ליציעים. כמו שסטף קרי שינה את צורת המשחק, החייזר מצרפת רוצה להיזכר כמי ששינה את המנטליות של האוהדים בליגה הזו. וומבניאמה יעשה עוד כל כך הרבה דברים גדולים בקריירה, אבל אם הניסוי יצליח – זה יהיה ההישג המפתיע ביותר שלו, ואולי גם המשמעותי ביותר – כי מההישג הזה כולם ירוויחו.