מכבי תל אביב חוזרת הביתה. אחרי 798 ימים ארוכים מאוד היורוליג שב לישראל, כשהקבוצה תארח היום (חמישי) את וילרבאן בהיכל מנורה מבטחים. האנרגיה סביב הצהובים השתנתה בשבועות האחרונים. השילוב של איפה לונדברג (ושל זאק הנקינס) צפוי לסייע משמעותית, כשנותרו לקבוצה תשעה משחקי בית ביורוליג העונה. מה, בעצם, זה ישנה?
בצד היבש, על פי נתוני 5 העונות האחרונות, מכבי ת"א היא אחת הקבוצות הביתיות הטובות ביבשת. כשיש לה בית. ב-32 המשחקים הביתיים לפני המלחמה, המאזן של הצהובים עמד על 4:28. מקום ראשון ביורוליג, שווה לאולימפיאקוס. מאז המלחמה, המאזן ירד ל-18:23 (רק שני ניצחונות בשמונה משחקים העונה).
אז מה גורם לזה, מלבד התחושה הביתית הבסיסית? התשובה, בין השאר, קשורה לעייפות. כמות הטיסות של הצהובים תחתך באופן משמעותי ברגע שהם לא צריכים לשחק משחקי בית בסרביה, ויהיו שבועות שלמים בהם הקבוצה תישאר בבית. בשנה שעברה, לפי הנתונים של חברת האינפוגיאוגרפיה Mikoom.io, הצהובים טסו כ-88 אלף ק"מ באוויר.
ברגע שהקבוצה של קטש לא צריכה להתמודד עם שבועות של שלושה משחקים ו-4-5 טיסות, היא תראה אחרת. מחקר של הפקולטה למדעי הספורט במדריד שהתבסס על משחקי NBA ויורוליג מהשנים האחרונות מצא שהעייפות מהנסיעה של קבוצת החוץ פוגעת בה יותר מאשר יתרון המנוחה של קבוצת הבית. זה, בעצם, היתרון הגדול הראשון של מכבי ת"א - כשהיא שיחקה בסרביה, לעתים המרחק שלה מהמדינה היה גדול יותר משל קבוצות חוץ כמו פרטיזן והכוכב, אולימפיאקוס ופנאתינייקוס ואפילו הספרדיות, כשטיסה ממדריד לבלגרד למשל קצרה בחצי שעה מאשר טיסה מנתב"ג.
קטש טען שהטיסות הובילו לחלק מהפציעות איתן הקבוצה התמודדה בשנתיים האחרונות, וסיפר ששאל ארבע פעמים אם חזרת המשחקים לארץ אמיתית כששמע על כך. מאמן מכבי ת"א לא אדם אמוציונלי, בלשון המעטה, אך בעצמו אמר ש"מה שעברנו בשנתיים האחרונות היה כמו ניסוי בבני אדם, לא חושב שהייתה קבוצת ספורט שעברה כזה דבר. מי שהיה פה בשנתיים האחרונות פשוט לא האמין. שאלתי ארבע פעמים אם זה סופי".
זאת השפעה חשובה אך משנית בהשוואה לכדורסל. קשה למדוד ברצינות את הפער בין היכולת של מכבי הנוכחית בישראל לסרביה בהתחשב בפער התהומי באיכות היריבות, ועל כן נצטרך לחזור אחורה ל-2022/23, העונה האחרונה בה התקיימו משחקי יורוליג בישראל, כשעודד קטש עמד על הקווים.
מכבי סיימה את השנה ההיא במאזן 2:15 מדהים בהיכל מנורה ו-12:5 בחוץ, מה שבעצם הוביל אותה ל-20 ניצחונות ולמקום החמישי במפעל. כשהחבורה של וויד בולדווין ולורנזו בראון שיחקה בהיכל, היו לה בממוצע 97.9 מהלכים במשחק. הצהובים הלכו לקו 18 פעמים בערב וסחטו 19.6 עבירות.
ב-17 משחקי החוץ של אותה עונה, הם שיחקו בממוצע 95.5 מהלכים במשחק, שניים וחצי פחות. היו להם ארבעה משחקים בהם היו מעל 100 מהלכים בחוץ, בכולם הפסידו, לעומת שישה משחקים כאלה בבית שהסתיימו בניצחונות צהובים. הם הלכו לקו 14 פעמים בערב וסחטו 17.9 עבירות.
למעשה, מכבי קלעה השנה ב-62.1% טרו שוטינג ב"בית" ביורוליג לעומת 59.1% בחוץ. עם קהל אוהד סביר שזה רק יעלה, כשאחוזי השלשות זינקו מ-31.1% ל-37%. האפקט המנטלי של החזרה עצמה משמעותי, כשב-1991 הצהובים חזרו לישראל אחרי שישה משחקים בלבד בהיכל מנורה והעפילו לפיינל פור. לא סביר שזה יקרה השנה, אבל המשמעות גם על הקבוצה הנוכחית ברורה - מכבי תרוץ יותר ובעיקר תקלע יותר.
כאן נכנס אחד הדברים היחידים שיותר חשוב בכדורסל ממספרים, ה"ווייב". המילה הכל כך מילניאלית הזאת מתארת את מה שראינו בימים היפים ביותר של היכל מנורה על שלל שמותיו, הרגעים בהם הקבוצה מתחילה לרוץ והטבעת מרגישה כאילו היא בגודל של אוקיינוס.
בהתחשב במבנה הסגל הקיים של מכבי ת"א, הפוטנציאל הנפיץ הזה יכול להיות שווה ניצחונות. לוני ווקר, אושיי בריסט וג`יילן הורד אתלטים ברמה גבוהה, ועד כה 9.5% מהמהלכים של הקבוצה לפי InStat היו בהתקפות מעבר. זה לא מספיק. הם צריכים להתחיל לרוץ, והדחיפה של הקהל הביתי בהחלט תסייע בפן הזה. הלחץ על הכדור ייראה אחרת כשיש תמיכה של עשרות אלפי אוהדים צהובים. הכל נכון אגב גם להפועל ת"א, אבל קשה להשוות בהתחשב בזה שלא באמת ראינו את יד אליהו מלא באוהדים אדומים במשחק אירופי.
מחקר נוסף על יתרון הביתיות, שמגיע אלינו דווקא מארצות הברית ומתבסס על כדורסל מכללות, טוען שיש השפעה בתחום אחר - ריבאונד. קבוצה מארחת לוקחת יותר ריבאונדים התקפיים והגנתיים, בין אם בגלל שהשיפוט מאפשר לה להיות מעט יותר פיזית או בגלל שהדחיפה של הקהל מעניקה אדרנלין. במקרה של הצהובים זה יתרון משמעותי.
משחקי היורוליג הראשונים של הצהובים בישראל יהיו מול וילרבאן, ולנסיה וז`לגיריס - לא קבוצות שנמצאות כמה רמות מעל הצהובים. אפשר לחלום: ההגנה השתפרה קודם לכן ועוד תתחזק עם הגעתו של איפה לונדברג והפיזיות של זאק הנקינס שיסייע בריבאונד. יחד עם ההפחתה בעומס ובעיקר הווייב שהשתנה אחרי שהקבוצה עברה המון בשבועות האחרונים עם כל סאגת עודד קטש, אפשר להיות אופטימיים. הסיכוי לפליי-אין קלוש. הסיכוי לקבוצה שתשמח את האוהדים? גבוה יותר.
יהיה להם יותר קל בישראל, ויהיה למכבי ת"א קל יותר למכור להם את הקבוצה בישראל, כפי שקטש אמר בעצמו. כל עוד הסגל לא ישתפר, ככל הנראה יש לו תקרה. תקרה שלא בהכרח קיימת במקרה של הפועל תל אביב, שתחזיר לישראל סגל עמוק ומלא בכוכבי יורוליג. סגל שעוד יכול להביא גביע אירופה ליד אליהו.
