בוורידיו של איפה לונדברג זורם קרח, ולא רק בגלל שהוא נולד בדנמרק. הרכז שהגיע למכבי ת"א לפני יותר מחודש וערך את משחקו הראשון בקבוצה לפני פחות מחודש, מול מילאנו, כשמאז הקבוצה ניצחה בחמישה משחקים רצופים. המשחק האחרון מול דובאי היה בו הוא קלע שיא עונתי ביורוליג, 13 נקודות, והוביל לניצחון של מכבי ת"א במשחק הירואי.
מכבי ת"א איבדה יתרון דו ספרתי ברגע האחרון, רק בשביל שלונדברג יקלע שני סלים גדולים וימסור אסיסט לג`יילן הורד בשביל לעלות ל-89:95, 46 שניות לסיום. רצף בלתי נתפס של מקינלי רייט הוביל ל-95:95, רק בשביל שלונדברג ימצא את אושיי בריסט בפעולה גדולה 11 שניות לסיום, אחרי שההגנה התמקדה בו והפורוורד נשאר חופשי לחלוטין.
עברו רק 22 ימים ושישה משחקים, אבל כבר עכשיו נראה שמכבי זאת הקבוצה של לונדברג. עוד כשהוא הגיע עודד קטש דיבר על כך ש"מדובר בגארד גדול, עם הרבה ניסיון ביורוליג, יכולת ואיכות. הוא יכול לעזור לנו בהרבה אספקטים כולל הגנתית ויש לו אלמנטים שאנחנו מאוד זקוקים להם".
בארבעת משחקי היורוליג, למעשה, לונדברג ב-31+ ב-72 דקות על הפרקט. בלעדיו מכבי ת"א עם 17- ב-88 דקות. פער תהומי, שלא בהכרח מתבטא בסטטיסטיקה היבשה (8.8 נקודות ב-42% מהשדה, 2.8 אסיסטים ב-18 דקות למשחק), אבל כן הופך את מכבי לקבוצה טובה יותר.
התעלות במאני טיים לא זרה ללונדברג. עוד לפני שנתיים היורוליג הכתיר אותו בתור "שחקן הקלאץ` הטוב ביורוליג", תדמית שמלווה אותו כמה שנים. כך למשל ב-2024 הוא קלע שש נקודות גדולות שהפכו 64:61 ל-64:67 והדיחו את הקבוצה של וויל קלייברן ושיין לארקין בשיא אחרי ניצחונות אחד אחרי השני. באיטליה הספיקו לתת לזמן הזה כינוי, "האזור של לונדברג".
המספרים לא לגמרי בצד של איפה. מאז הסיבוב הקצר שלו בפניקס לונדברג שיחק ב-195 משחקי כדורסל, כשבמצטבר הוא קלע ב-370 מ-691 ל-2 (53%) ו-251 מ-749 לשלוש (33%). בשלוש הדקות האחרונות של הרבע הרביעי והארכות, הוא עם 25 מ-92 מהשלוש, 27%, אך 50.6% גבוה ל-2. הוא מצליח להגיע לסל ולקלוע באחוזים גבוהים, גם כשההגנות צפופות. היו לא מעט החטאות, מטבע הדברים, אבל הוא לוקח על עצמו יותר משחקנים אחרים. זה מתבטא גם בסלים וגם בניהול המשחק, כפי שראינו מול דובאי.
"אני לא רוצה להוכיח שום דבר לאף אחד", אמר לונדברג לגזאטה דלו ספורט בזמנו. "תמיד שיחקתי ככה, אני יודע מה אני שווה. אני מרגיש שהקצב החיובי של המשחק מגיע אליי, אני לא מפחד לקחת משימות חשובות על עצמי. הגעתי למקום נהדר מבחינת כדורסל עם אוהדים נהדרים, אני רוצה לנצח בשבילם". המשפט האחרון נאמר על וירטוס, אך יכול להיות רלוונטי גם במקרה של היכל מנורה מבטחים בו הקבוצה תארח הערב את ולנסיה.
לונדברג הוא לא אנטוניו בלייקני. הוא לא שחקן שיקלע 11 נקודות בשלוש דקות, כולל שלשות בלתי אפשריות שאתם (או לפחות הח"מ) לא מצליחים לקלוע גם ב-NBA2K. הוא לא טרייסי מקגריידי וגם לא קליי תומפסון, קשה להגדיר אותו בתור גאנר או ידית. מה הוא כן? שחקן שעושה את הפעולות הנכונות.
וזאת בדיוק ההשפעה של לונדברג על מכבי ת"א. 8.8 נקודות למשחק זה לא הרבה, 2.8 אסיסטים למשחק למי שאמור להיות רכז זה ממש מעט, אבל פער של 49 נקודות בזמן בו הוא על המגרש לעומת זה בו הוא על הספסל משמעותי. במה זה מתבטא? דברים קטנים, בראשם ההגנה.
בארבעת משחקי היורוליג בהם לונדברג שיחק, הדקות המשמעותיות ביותר שלו היו בהרכב לצד תמיר בלאט, וויל ריימן, טי ג`יי ליף ומריו סנטוס, הרכב שבאופן מפתיע ב-15+ ב-13 דקות יחד על הפרקט כולל תשע מתשע מהעונשין. אין שם סקורר טבעי, תפקיד אותו לונדברג לא מפחד למלא כשיש צורך בכך. הוא שחקן חזק שיכול לקחת את המשחק עליו ולייצר זריקות טובות, אבל בשונה מג`ף דאוטין למשל זה לא הדבר היחיד שהוא יודע לעשות.
ההרכב השני הנפוץ ביותר של לונדברג היה זה בו הוא אמור להיות ה"גלו גאי", הדבק, לצד ג`ימי קלארק, לוני ווקר, ג`יילן הורד ורומן סורקין. הם שיחקו במשך חמש דקות והיו ב-12+ מול דובאי, עם חמישה אסיסטים ואיבוד אחד. נגענו בזה על קצה המזלג בכתבה על השיפור של לוני ווקר בשבוע שעבר, וזה נכון גם אחרי שבוע. התנועה של איפה בלי הכדור והיכולת שלו לחסום ללוני הופכת את החיים של ווקר לקלים יותר.
נדגים, בטח שנדגים. כאן למשל הוא מנצל את החופש של ההגנה בשביל לקלוע שלשה פנויה, במהלך העוקב מריץ פיק-נ`-רול עם רומן סורקין שהופך לריבאונד התקפה וסל קל של ג`יילן הורד, בזה שאחריו זז בלי הכדור בדרך שפותחת להורד שלשה פתוחה. הוא יכול גם לייצר סל בעצמו, כפי שעשה ברבע האחרון, אבל אלה הפעולות האלו בדיוק. זה לפני שדיברנו על חסימות לווקר ומהלכי גארד לגארד, מהלכים שעודד קטש אוהב וכבר הספקנו לראות מהצהובים השנה.
לונדברג מסוגל למצוא את הגבוהים בפיק-נ`-רול ופיתח איתם כימיה מהירה כבר עכשיו, יכול לתפוס את הכדור ולנצל שטחים פתוחים כדי להיכנס פנימה בחסות היכולת הגבוהה של סורקין ושל ווקר במצבי אחד על אחד ומסוכן גם אחרי חסימות. האמון שהוא מקבל מקטש עושה לו טוב, כשהשנה עד כה 50% ממהלכיו היו בפיק-נ`-רול לעומת 31.7% בשנה שעברה, כשהוא זורק פחות ממסירה.
בשנה שעברה לונדברג הגיע לפרטיזן בלגרד מנוסה עם היררכיה אחרת. בקבוצה ההיא היו קארליק ג`ונס, סטרלינג בראון, פרנק ניליקנה ודווין וושינגטון, שהיו שווי מעמד או בכירים מלונדברג. הפעם יש למכבי לא מעט גארדים כולל ג`ימי קלארק, ג`ף דאוטין ותמיר בלאט, אבל לונדברג השחקן האירופי המנוסה מכולם והשומר הטוב מכולם. מוקדם להגדיר אותו "מאמן על המגרש", ולכן נסתפק בהגדרה צנועה יותר - עוזר מאמן על המגרש.
אל תזלזלו בעוזר מאמן טוב. לעתים זה נדמה כאילו לונדברג "מסדר קונוסים" עם פעולות שחורות כאלה ואחרות, אבל הוא הופך את החיים של כולם לגדולים יותר. גורמים במועדון סיפרו לרותם פלדברג שלנו ש"הוא נותן המון ניסיון ושקט. שחקן של מאני טיים, לכן הוא הגיע". קטש סיפר ש"הוא אסף את כולם והרגיע", וזאת בדיוק המנהיגות שהייתה חסרה למכבי של לוני ווקר. שחקן שיכול להנהיג, אבל לא חייב את הכדור אצלו ולא חייב לקלוע 20 נקודות כדי שנרגיש אותו.
הוא יכול ללחוץ את מוביל הכדור של היריבה עם מוטת ידיים של 2.05 מ`, הוא יכול לקחת שלשה על עצמו ולדעת מתי לשחרר את הכדור לאושיי בריסט לסל קל. הוא יכול לרוץ בלי הכדור בשביל להפוך את החיים לקלים יותר ולא יגיד מילה לאף אחד. אם הגעתם עד לפה, אתם בטח שואלים את עצמכם איפה לונדברג? בדיוק איפה שמכבי ת"א צריכה אותו.
