אירוע כזה לא ראינו כבר שנים רבות, אם בכלל. דימיטריס ינאקופולוס הורחק הערב (ראשון) ממשחק מספר 2 בין קבוצתו פנאתינייקוס לאולימפיאקוס בהיכל השלום והאחווה, ולאחר שהאדומים טענו כי הוא "ברח מהמשטרה שרצתה לעצור אותו", הוא נתפס והתעמת בצורה חריפה וקיצונית עם השוטרים. לטענת ינאקופולוס, יש להגיד, האירוע הזה החל מכך שאוהדי אולימפיאקוס קיללו את ביתו ואת בני משפחתו.
"אתה לא חבר שלי, אתה שוטר - אז או שתעצור אותי או שתיתן לי להיכנס", תקף ינאקופולוס, "אל תמחאו כפיים, אל תמחאו כפיים. תקשיב לי. אני לא רוצה להקשיב לך. אתם עובדים עלי 45 דקות, כולכם. זוז הצידה. הם קיללו את הילדה שלי. הבנת? עכשיו תראה, עצרו אותי. אני מכבד את המשטרה. אני רוצה להיכנס".
ינאקופולוס המשיך וזעק: "שבתי תראה אותי אזוק אלף פעמים, ולא שתחשוב שלא תמכתי בה. האיש ממשיך למחוא כפיים. האיש ממשיך למחוא כפיים. תברך את המשטרה שלך, מר כריסוחוידיס. תברך את המשטרה שלך. וגם את, גברת מיצוטקי, ואנשיך. והנה - תראו פה, תראו פה. אני מנסה להיכנס למגרש. למה לא עוצרים אותי? למה? למה? כי יודעים שאני צודק. אני רוצה להיכנס לאצטדיון. זו תנועה חופשית. אם יש צו מעצר, עצרו אותי. אז תעצרו אותי כבר. אני גורם לאלימות? והאנגלופולוס שלא מרימים מיקרופון? הם הולכים אחרי פאבלוס ותנאסיס. שיסתובבו ויגידו `אל תקללו, חבר`ה!` מה אמרתי? תנו לי לעבור".
"כולכם מושחתים, ממש מושחתים. אתם מושחתים, נקודה", צרח, "אצטדיון שלם מקלל אותי. השופטים לא רושמים, למרות שיש חוק. הם מקללים את הילדה שלי. אף אחד לא מתערב ואז תובעים אותי. הם גם מגישים תביעות נגדי. אני שואל ולא מקבל תשובות. אני אומר, תעצרו אותי כבר. תעשו את העבודה שלכם, לעזאזל. למה לא עוצרים אותי? אין לכם אומץ? תעצרו אותי כבר! אם זה החוק, תעצרו אותי ותגידו שעצרתם את יאנאקופולוס כי קיללו את ביתו. אבל אין לכם אומץ".
"השוטרת ישבה ואמרה לי שיש לה זכות לעצור אותי, אבל היא לא רוצה", המשיך, "היא אומרת שהיא עושה לי טובה. אני לא רוצה טובות מאף אחד. מאף אחד אני לא רוצה טובות. לעזאזל איתם! מאף אחד אני לא רוצה טובות. שילמתי על כל חטא שעשיתי בחיי. ועכשיו, ממש עכשיו, מציקים לי והשוטרים מטרידים אותי ומפריעים לי. העבירו שלושים מיליון מתחת לשולחן לבניית אצטדיון השלום. הכל יסתדר. הכל יסתדר. הכל יסתדר. מה שקורה היום זו בושה וחרפה. מראש הממשלה ועד אחרון עובדי הציבור. או שתעצרו אותי אם יש לכם אומץ או שתתנו לי להיכנס לאצטדיון לראות את הקבוצה שלי. נכנסתי, לא התגריתי באף אחד, לא הסתכלתי לכיוון היציע בכלל. הם מקללים אותי מהבוקר, מההתחלה ועד הסוף. השופטים עצמם אמרו את זה".
ינאקופולוס המשיך ואמר: "קללות בכל מקום. לעזאזל איתם גם כן. שילכו לעזאזל, תקשיב לי - לא התגרתי בכלל, לא הסתובבתי. התיישבתי וקיללו את בתי, אף אחד מאולימפיאקוס לא התעניין, למי אכפת? אלה שתבעו את אביהם? אלה שמשחקים טוב? שמנעו ממני ללכת לקלימרמרו? מהם? יש פה מדינה? חבר`ה, יש מדינה, עצרו אותי אם טעיתי או שאכנס או שאצא באזיקים - אין אפשרות אחרת. אין אפשרות אחרת - צאו ותסבירו, רציתי להגן על בתי. גברת, אבא שלך נרקומן? איזה חרא!".
"אתה לא חבר שלי, אתה שוטר - אז או שתעצור אותי או שתיתן לי להיכנס", תקף ינאקופולוס, "אל תמחאו כפיים, אל תמחאו כפיים. תקשיב לי. אני לא רוצה להקשיב לך. אתם עובדים עלי 45 דקות, כולכם. זוז הצידה. הם קיללו את הילדה שלי. הבנת? עכשיו תראה, עצרו אותי. אני מכבד את המשטרה. אני רוצה להיכנס".
ינאקופולוס המשיך וזעק: "שבתי תראה אותי אזוק אלף פעמים, ולא שתחשוב שלא תמכתי בה. האיש ממשיך למחוא כפיים. האיש ממשיך למחוא כפיים. תברך את המשטרה שלך, מר כריסוחוידיס. תברך את המשטרה שלך. וגם את, גברת מיצוטקי, ואנשיך. והנה - תראו פה, תראו פה. אני מנסה להיכנס למגרש. למה לא עוצרים אותי? למה? למה? כי יודעים שאני צודק. אני רוצה להיכנס לאצטדיון. זו תנועה חופשית. אם יש צו מעצר, עצרו אותי. אז תעצרו אותי כבר. אני גורם לאלימות? והאנגלופולוס שלא מרימים מיקרופון? הם הולכים אחרי פאבלוס ותנאסיס. שיסתובבו ויגידו `אל תקללו, חבר`ה!` מה אמרתי? תנו לי לעבור".
"כולכם מושחתים, ממש מושחתים. אתם מושחתים, נקודה", צרח, "אצטדיון שלם מקלל אותי. השופטים לא רושמים, למרות שיש חוק. הם מקללים את הילדה שלי. אף אחד לא מתערב ואז תובעים אותי. הם גם מגישים תביעות נגדי. אני שואל ולא מקבל תשובות. אני אומר, תעצרו אותי כבר. תעשו את העבודה שלכם, לעזאזל. למה לא עוצרים אותי? אין לכם אומץ? תעצרו אותי כבר! אם זה החוק, תעצרו אותי ותגידו שעצרתם את יאנאקופולוס כי קיללו את ביתו. אבל אין לכם אומץ".
"השוטרת ישבה ואמרה לי שיש לה זכות לעצור אותי, אבל היא לא רוצה", המשיך, "היא אומרת שהיא עושה לי טובה. אני לא רוצה טובות מאף אחד. מאף אחד אני לא רוצה טובות. לעזאזל איתם! מאף אחד אני לא רוצה טובות. שילמתי על כל חטא שעשיתי בחיי. ועכשיו, ממש עכשיו, מציקים לי והשוטרים מטרידים אותי ומפריעים לי. העבירו שלושים מיליון מתחת לשולחן לבניית אצטדיון השלום. הכל יסתדר. הכל יסתדר. הכל יסתדר. מה שקורה היום זו בושה וחרפה. מראש הממשלה ועד אחרון עובדי הציבור. או שתעצרו אותי אם יש לכם אומץ או שתתנו לי להיכנס לאצטדיון לראות את הקבוצה שלי. נכנסתי, לא התגריתי באף אחד, לא הסתכלתי לכיוון היציע בכלל. הם מקללים אותי מהבוקר, מההתחלה ועד הסוף. השופטים עצמם אמרו את זה".
ינאקופולוס המשיך ואמר: "קללות בכל מקום. לעזאזל איתם גם כן. שילכו לעזאזל, תקשיב לי - לא התגרתי בכלל, לא הסתובבתי. התיישבתי וקיללו את בתי, אף אחד מאולימפיאקוס לא התעניין, למי אכפת? אלה שתבעו את אביהם? אלה שמשחקים טוב? שמנעו ממני ללכת לקלימרמרו? מהם? יש פה מדינה? חבר`ה, יש מדינה, עצרו אותי אם טעיתי או שאכנס או שאצא באזיקים - אין אפשרות אחרת. אין אפשרות אחרת - צאו ותסבירו, רציתי להגן על בתי. גברת, אבא שלך נרקומן? איזה חרא!".
