(צילום: אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
(צילום: אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
הישג עצום ופורץ דרך. הזכייה ביורוקאפ (getty) (צילום: ספורט 5)
הישג עצום ופורץ דרך. הזכייה ביורוקאפ (getty) | צילום: ספורט 5

איזו עונה, רכבת הרים, לא היה יום אחד ״רגיל״. סיפורים עצומים, לפחות 5 משחקים לטופ משחקים בכל הזמנים, כשזה עבד, זה עבד מדהים וכשזה לא עבד, זה היה לא קל בכלל.

וכמו שאפשר לקרוא, בהפועל לא שקט גם אחרי שהכדור של הארפר סיים לנחות בטבעת. אז לקראת השנה הבאה, דו״ח מסקנות מיוחד (שלי) לקראת השנה הקרובה.

הישגי העונה הנוכחית:
1.זכייה בתואר אירופאי ועלייה למפעל היורוליג – הישג עצום, פורץ דרך ומשנה מציאות בעונה שכולה משחקי חוץ, תואר ראשון לאחר למעלה מ-30 שנה.
2. סיימנו את הליגה הסדירה כקבוצה הטובה בליגה עם הכי הרבה ניצחונות וזאת במקביל למפעל האירופאי (שנלקח בשיא הרצינות, בניגוד אולי לחלק מהיריבות).
3. החתמות כישרון לשנים הבאות – העונה הצטרפו מוטלי, בלייקני, ים מדר, גיא פלטין ואולי גם שחקנים נוספים שיהיו חלק מהסגל בשנה הבאה. סגלים טובים נבנים במשך שנים והשנה הצטרפו שחקנים טובים מאוד קדימה.
4. המעבר להיכל יד אליהו – כמות הביקורים עלתה משמעותית – הפועל סיימה את הליגה כשהיא שנייה בכמות האוהדים בליגה למרות שחלק לא מבוטל לא מגיע.
5. חיזוק הקשרים עם הקהילה העסקית – מתבטא בחוזה החסות הראשית לשנה הבאה וביכולות של יד אליהו להציע פתרונות שאין במקומות אחרים.
6. הפועל מייצרת המון "רעש" – יש ברעש הזה גם בעיות כמובן, אבל כאירוע מדיה מדובר על קפיצה מהותית במודעות באירופה וארה"ב, מה שלאור השינויים בענף הכדורסל באירופה יכול להיות משמעותי
7. גיוס בעל מניות נוסף.

משבר גדול. הסכסוך עם האולטראס (צילום: אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
משבר גדול. הסכסוך עם האולטראס (צילום: אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
מה לא עבד:
1. מול העמותה המועדון נמצא בסכסוך משפטי – מה שמייצר כאב לא מבוטל לכל מי שהפועל יקרה לו וגם מעלה חשש לעתיד הפעילויות המנוהלות בעמותה.
2. מול ארגון האוהדים – משבר עצום.
3. אווירה רעה מאוד בקרב 2 ציבורים משמעותיים – ציבור "הלא באים" והציבור שכן בא אבל מייחל לפתרון וסובל מהדינמיקה השלילית והשיח הרעיל שמביא איתו הפילוג.
4. מאזן שלילי מול ירושלים ומכבי – רק 3 ניצחונות ב-8 משחקים, גם בשנה שעברה היינו באחוז לא טוב מולן (4 נצחונות ב-10 מפגשים) ולא השתפרנו. הסיבה בעיני היא פער גדול מאוד בסגל הרחב (אירופה ללא הגבלות) והסגל הישראלי (הגבלת זרים, חוסר בגבוה ישראלי, סיטואציית הרכזים בפלייאוף ופציעות זרים).
5. חוסר הישגיות בזירה המקומית – השורה התחתונה ברורה.
6. חוזי העתק לבברלי וברונו קאבוקלו – הכדורסל באירופה הוא ענף שמאפשר לתקן "טעויות" – חוזי העתק האלה יצרו מספר בעיות וביניהם חוסר היכולת להחליף את השחקנים, גם כשהיה ברור שהתרומה נמוכה, בכסף הזה היה אפשר להביא 2 זרים טובים בהרבה ועוד היה נשאר עודף לחיזוק ישראלי. מותר לטעות ולראייה כמות חילופי הזרים במכבי וירושלים, אבל הם הצליחו לתקן ולשדרג ואנחנו לא – בלט בעיקר בפלייאוף לצד סגל ישראלי לא מאוזן ופציעות.
אתגר מקצועי לא קטן בפניו. איטודיס (צילום: אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
אתגר מקצועי לא קטן בפניו. איטודיס (צילום: אלן שיבר) | צילום: ספורט 5
האתגרים קדימה:

1. עומס משחקים עצום בשנה הבאה – תוספת של כ-25 משחקים כאשר גם המעבר ליורוליג, גם הרצון להגיע לפלייאוף ביורוליג וגם הגדלת הסדרות בזירה המקומית ייצור עומס תפעולי עצום.
2. עומס איכותי בחו"ל – היורוליג זה לא רק 40 משחקים אלא שברובם המכריע אלה משחקים קשים בהרבה ממה שחווינו עד עכשיו וכרגע כולו אמור להיות מחוץ לישראל.
3. עומס איכותי בישראל – אם השנה פגשנו את מכבי וירושלים 8 פעמים והודחנו בחצאי גמר הגביע והליגה – בעונה שנרצה להגיע לגמרים נפגוש אותם ככל הנראה 16-18 פעמים (כולל ביורוליג) – מעולם בתקופה המודרנית לא שיחקנו כזו כמות משחקים חשובה בישראל – נהיה חייבים להגיע למשחקים האלה עם סגל שתואם את החוקים המקומיים.
4. בניית סגל שחקנים רחב – כ9-10 זרים (לפי השמועות) ו-6-7 ישראלים
5. שיווק ומכירות – אתגר המנויים בהיכל יהיה גדול, אתגר גיוס קהל למשחקים "הפחות מלהיבים", גיוס הקהילה העסקית, מכירת חבילות לטיסות בחו"ל, מדובר על שורה של אתגרי שיווק ומכירות וקיים חשש גדול בקהל מפערים גדולים בתמחור.
6. סיום הסכסוך – האם אפשרי? האם אפשרי שלא לייחל לזה?

וגם המלצות:

1. סגל היורוליג – לצד השמות הגדולים שכבר הוזכרו ויוזכרו – יש לעשות מאמץ לחפש גם שמות פחות נוצצים, היורוליג היא גורם משיכה לשחקנים בעלייה וייתכן שאפשר לגייס כשרונות שיהפכו לאבנים מרכזיות קדימה.
2. סגל ישראליים – ללמוד היטב את חוקי המשחק, להפנים שלא כל הזרים ישחקו בישראל ושסגל ישראל הוא "חיה" שונה לגמרי, המפתח המרכזי נמצא ברעיון שיהיו שחקנים בכל העמדות שיכולים לשחק במשחקים הגדולים - בדגש גבוהים ושחקנים שיכולים לשחק ביותר מעמדה אחת (אף פעם אין פחות מדי רכזים).
3. דמות מקצועית ישראלית בסגל – עדיפות לעוזר מאמן בכיר, גם מישהו שיוכל לקחת עומס מאיטודיס שהולך להיות גם המנהל המקצועי, גם סוג של נשיא מועדון וגם מאמן ב-70-80 משחקים ומישהו שמכיר את הדינמיקה המקומית של הליגה.
4. מערך התפעול – מפתח עצום בעונה הזו, הדיבורים על מעבר לקפריסין הם בעיקר תגובה לצורך לבנות "האב" מסודר בחו"ל, שחקנים יתקשו לבלות 100 ימים ויותר בדרכים ולהבדל בין תפעול מעולה לבינוני יש משמעות גדולה.
5. הפועל "טורס" – בשנה הבאה אלפי אוהדים ייצאו עם הקבוצה לחו"ל – אין דבר שאוהדים אוהבים יותר מטיולים בחו"ל ביעדים נחשקים ומשחקים מלהיבים ואת זה יש והרבה – הפועל צריכה לבנות מערכת טובה מאוד וזה גם מקור הכנסה.
6. שיווק, מכירות ותקשורת – פוקוס מהותי, רעיונות כבר יש (הפועל TV) אבל המפתח הוא יישום מעולה, חלון הראווה של היורוליג בטיפול הנכון יכול להביא לחשיפה עצומה שתיקח את המועדון קדימה.
7. לסמן מראש את הגביע והפלייאוף בלו"ז – הגביע זה מפעל של שבוע, הפלייאוף זה אירוע של חודש והוא יהיה בסוף השנה, הגביע יכול להוריד קוף משמעותי מהגב, אליפות היא חלום הדורות – הליגה הסדירה חשובה אבל בינינו, לא כזו חשובה, למאני טיים בישראל חייבים להגיע חדים.
8. להבין שהפועל ת"א כדורגל חזרה – חלק לא מבוטל עד עצום בקהל הוא אוהד של 2 המסגרות, יהיו בעיות בלו"ז אבל יש דברים שאפשר לצמצם, יש אוהדים שיתקשו לרכוש מנוי ב-2 המסגרות, צריך יהיה לבנות הצעות ערך שלוקחות את הענף עם הכדור הדלמטי בחשבון.

הכותב הוא חבר בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א